לדוד אמת כט

יש למחות בידם אבל בשירת הים יום ז' של פסח ועשרה הדברות של שבועות אין קפידא כל כך הואיל וקראו הפרשיות בשבתות שלהם וכן אם דילג פסוק בפ' המועדות א"צ לחזור ולקרות דדמי למנחת שבת וב' וה': כא אם טעה ש"צ וסיים הפרשה עם הששי ואמר קדיש א"צ לקרות עוד אלא יקרא עם המפטיר מה שקרא עם הששי (כן הביא ה"ה מהטור וכן פסק מרן בש"ע וה"ה מייתי דהר"ם מצריך קדיש פעם אחרת ולהרא"ש לא יאמר ע"ש ודעת מרן נראה כהרא"ש דלא יאמר וכמ"ש מטה יהודה. אמנם ד' מרן תמוהי' דהוא הפך הגאון והרי"ף והר"ן ורש"י ורבנן סבוראי כמ"ש בברכ"י סי' רפ"ב ובשיורי ברכה שם ולכן יקרא אחר מלבד המפטיר. (אם יש ספר שני ישלים המנין בס' שני ע' מח"ב שם): כב ספר ב' שהיה קורא המפטיר ונמצא בו טעות צריך להוציא ס"ת אחר אבל שבת דעלמא אפשר דיספיק למפטיר בקריאת ג' פסוקים בס' הפסול ויש לפקפק: כג נמצא טעות בס"ת כשקורא עולה השביעי אף שקרא ג' פסוקים יש להוציא ס"ת אחרת בכל מין טעות (כ' ברכ"י סי' רפ"ב אות י) (ב) יש מקומות שנהגו בכה"ג שלא להוציא ס"ת אחר אלא ישלים הפרשה ולא יברך אחריה והוא יאמר ההפטרה בברכות. (ג) והנוהגים כן ה"ד כשקרא המשלים ג' פסוקים אבל אם לא קרא אלא ב' פסוקים יוציאו ס"ת ויקרא בספר הכשר. (ד) וגם לפי מנהג' בי"ט ור"ח וד' פרשיות יוציא ס"ת אחר'. אבל אם בי"ט ב' של פסח העולה ה' התחיל לקרות וידבר שהוא ענין סוכות ובפסוק וחגותם נמצא טעות אין להוציא ס"ת אחר', וכ"ז מבואר בדברי ה"ה (ה) אף הנוהגים מנהג הנז' אם באותו שבת יש ס' שני כגון שהוא ר"ח או חנוכה אם נמצא טעות במשלי' אף שקרא ג' פסוקים ישלים הפרשה בס' הכשר מחזיק ברכה סי' רפ"ב אות י') (ו) עיר שנהגו כמנהג הנז' ויש הסכמה בעיר בחרם לעלות ח' עולים בכל שבת חוץ מהמפטיר ונמצא טעות בעולה הז' יוציאו ס"ת אחר מחזיק ברכה שם: כד בשבת חנוכה שמוציאין ב' ספרים ונמצא טעות בס' ראשון יוציאו ס"ת אחר לסיים הסדר ושל חנוכה ישאר לקרות חנוכה כמו שעל דעת כן הוציאוהו (ב) בפ' אם מחוט ועד שרוך נעל במושבה בנו"ן דנעל הי' כמין קו דיו נוגעת במושבה ונמשכת עד