לדוד אמת כז

ולאחריה ואם עבר אותו שבת אין לה תשלומין אבל אם שכחו פרשת פרה יקראוה בשבת הבא קודם פ' החרש (וע"ל סי"ו ס"ס ס"ו יעו"ש) (ב') צבור שבפ' החדש התפללו בבית האבל שהי' שם דרוש והמתפללים הללו היו מקובצים מיחידים שבבתי כנסיות אשר בעיר ועד שיצאו מבית האבל כל בתכ"נ גמרו קריאת ס"ת ומוסף והלכו לבתיהם ובאו עשרה מהנז' והלכו לבה"כ והוציאו ס"ת וקרא חד גברא בפרשת החדש לפניה ולאחריה לאו שפיר עבדי ואי הוו כל המתפללים הנזכרים מתקבצים וקורין פ' השבוע והחדש והפטרה כתקנת רז"ל ז"ג וכו' עבדי כהוגן. ברכ"י סי' תרפ"ה ושם נעזרתי מאיזה סברא שאינה הלכה ואין כאן מקום להאריך ודוק במ"ש שם ומ"ש כאן ו אחר שקרא פ' ר"ח עם הג' עד וביום השבת וקרא מביום השבת ער הסוף עם הד'. אין לגעור בו (אבל מלמדין איתי שיזהר שלא לשנות מה שנהגו בכל תפוצות ישראל): ז אם בשבת אחר פורים טעו וקראו פ' פרה וההפטרה חוזרין פ' פרה וההפטרה בשבת הבאה: ה פרשיות של חוה"מ של פסח קדש בכספא כו' אם טעה ושינה והקדים המאוחרות בסדר ד' ימים של חוה"מ קורא ביום של אחריו פרשה שדילג (ודלא כה"ה כמ"ש בברכ"י סי' ת"צ ע"ש. (ב) אם קראו בי"ט ראשון שור או כשב במקום משכו עלתה להם ולמחר יקראו משכו עי' מח"ב שם. (ב) כשאירע פסח יום ה' שקורין בשבת פסל ולמחרתו דהו"ל לקרות קדש טעה הש"ץ וקרא עם טולה א' אם כסף וכשסיים ברכה אחרונה הרגישו בטעות נ"ל דיגמרו קריאתם בפ' אם כסף ולמחר יקראו קדש (שם) (ד) אם ביו"ט ב' של פסח התחיל והקרבתם ובירך ברכה אחרונה א"צ לחזור ולברך ולהתחיל ובחדש הראשון ועלתה להם קריאתם (שם) (ה) יום חול המועד דפסח מי שקרא בפ' המועדות ג' גברי ואחר שבירך הג' הזכירוהו לש"ץ דלא סיים הפרשה ועלה הד' וס' שני לפניו. אם הג' עדיין בתיבה יגמור הש"ץ עמו כל הפרשה ולא יברך והד' יקרא בס' שני ואם הג' כבר ירד אם הד' עדיין לא בירך יקרא במוסף היום בס' שני ושארית הפרשה לא יקראנה ואם הד' קראו לו פרשת היום ובירך לקרוא בס' ראשון ואח"ז הזכירוהו לש"ץ יקרא הד' תשלום