לדוד אמת כה

תורה אפי' בין גברא לגברא אפי' אם השלים הוא הפרשה ויש מתירין לגרוס בלחש (וכן פשט המנהג דת"ח ויראי ה' קורין בין גברא לגברא בלחש). (ב) להורות הוראה לשואל או אפרושי מאיסורא בין גברא לגברא שרי. (ג) לקרות הפרשה שנים מקרא וא' תרגום בשעת קריאת התורה שרי אפילו ליכא עשרה דצייתי וטוב להחמיר דיש שאינם מתירין אלא בין גברא לגברא ויש מי שחוכך גם בזה ויש מי שמתיר למי שתורתו אומנתו אף לדידן כלומר דתורתו אומנותו לפי הזמן הזה בערך אחרי'. ולכן יראה להחמיר ויזהר לקרות קודם שמו"ת ואם נאנס יקרא אחר התפלה ומה גם דנראה דעל דרך האמת עיקר קריאתם ביום הששי ועוד בה דיש מי שכתב דלא יקרא תרגום בשבת ועמ"ש במח"ב קונטרוס אחרון א"ח סי' קנ"ו. (ד) פרשת זכור ופ' פרה (וכן פ' שקלים ופ' החדש ע' במח"ב סי' קמ"ו) צריך לכוין ולשמען מפי הקורא ובני הישובין יש מי שכתב דצריכין לבא לעיר שיש בה מנין לפ' זכור ופ' פרה ואם א"א יזהרו לקרותן שם בנגינתם וטעמן ויש מי שכתב דיוצאים י"ח מפ' זכור כששומעין ויבא עמלק בפורים ופ' פרה לאו דאור' (ה) לדבר אסור בין גברא לגברא מעת שהתחילו לקרות (כ"כ ה"ה וכן עיקר אף שיש מי שחולק ע' בס' אליהו רבה) עד שסיימו כל הפרשה: כד נכון לשמוע קה"ת מתוך החומש לכוין היטב ולא יקרא הפ' בע"פ אלא שומע מהש"ץ ושותק: כה אסור לצאת ולהניח ס"ת כשהוא פתוח ואפילו בין פסוק לפסוק הוא אסור רק מתוך דוחק גדול ומתוך אונס יש להתיר בין גברא לגברא (ב) ואם קורין לאדם באמצע קרה"ת לעלות לבהכ"נ הסמוך שרי ואין שום פקפוק וכן הי' מנהג קדום בעה"ק ירוש' ת"ו אמנם מי שאינו קורא הפ' שמו"ת לא יעלה לבהכ"נ אחר שבקריאה זו ששומע מפי הש"ץ יוצא י"ח וע"י הליכתו לעלות לבהכ"נ אחר מאבד הקריאה שקוראין בעוד שהוא שם: כו החרימו שלא יקרא בתורה מי שאינו נשוי חל החרם:. כז קהל שיש מנין ואין מי שיודע לקרות כהלכה עי"ל ריש ס"ו: כח קהל שאין להם אלא ס"ת א' והוא פסול ואין יכולים לתקנו יקראו בו בלא ברכה דאין לברך אלא על ס"ת הכשר: כט כשבורחי' בכפרים מדבר בעיר ואינם יכולים להוליך ס"ת יקרא הש"ץ