לדוד אמת כד

אפילו בפ' הסמוך שידוע דאין מסיימין באמצע פסוק (ד) פ' תצוה וסיים הכהן פ' א' אחר הפ' דליכא למיגזר דידוע שהכהן מתחיל מראש הסדר ופ' וילך מסיימים באזניהם שהכל יודעי' שבחול אין קורי' אחר הג' כלום ומטעם זה מתחילין ויחל וכן והקרבתם דידוע לכל פרשיות אלו (ה) אם יש בסוף הסדר פרשה של ה' פסוקים צריך לקרותה כלה למפטיר: טז סדר קריאת פרשת ר"ח ידוע: יז כשיש עולים הרבה כיצד יתנהגו ע"ל סי' ו' אות ע"א וע"ב: יח הנוהגים לתרגם לחתן פ' ואברהם סיב לא יסייע החזן למתרגמן ואם לא נמצא מפטירין לתרגם מותר לש"ץ לתרגם שהי' פ' רשות לכבוד חתן

יט כשקורין ב' פרשיות מחוברות יקראו ג' עולים בפ' ראשונה והד' יקרא הנשאר מהפ' ראשונה והתחלת השני' ובזה יוטוו הב' פרשיות במנין העולים. (ב) ואם קורין נוספים היותר נכון שיקראו כמנהג ג' עולים בפרשה ראשונה. והד' יקרא שארית הראשונה והתחלת השני' ובשניה יקראו החמישי והששי ואח"כ הנוספים וסמוך ומשלים וזהו כשהנוספים חוזרים לקרות מה שקראו הראשונים (מדברי ה"ה משמע דליכא פלוגתא ואינו כן ועמ"ש בס' מח"ב סי' רפ"ב אות ה' ואות ח' ומשם באר"ה): כ תקורא עומד לימין הש"ץ תדיר ואף אם הוא חכם שקורא שירה או עשרת הדברות יהי' הש"ץ לשמאלו (ובכמה עיירות פשט המנהג איפכא שהחכם הקורא משנה מקומו ועומד לשמאל הש"ץ שיורי ברכה סי' קמ"א כא הש"ץ צריך להיות בקי בפרשיות של השבוע. איזו סתומה ואיזו פתוחה ולדקדק בס"ת אם נכתבו כדין וכן יהי' בקי בחסרות ויתירות וצורת האותיות שלא תפסד בין מחמת כתיבתן או נקב או קרע או טשטוש וכיוצא מדברים הפוסלין וכשדקדקו תחלה בזה, אח"כ ינהגו מנהגם לדקדק בדבוק שהדבוק מדינא א"ב להוציא ס"ת אחרת אלא שנהגו כך: כב ש"ץ אבל לא יתפלל בשבת ולא יקרא פרשת השבוע בס"ת וילך לביהכ"נ אחר אם לא שחל יום השביעי בסבת דמקצת היום ככולו (עמ"ש ברכ"י י"ד סי' ת')

סי' ח' משפט הנהגת הציבור כעת קריאת ס"ת

כל כיון שהתחיל הקורא לקרות בס"ת אסור לספר אפי' בדברי