לדוד אמת כ

ובטעות בירך הישראל וקרא אינו עולה למנין ז' ויעלה הכהן אחריו ושאני כהן מלוי: סח אם אין לוי בב"ה ביום ר"ח כהן קורא פ"ב במקום לוי ואין לחוש דמברך על מה שכבר קרא וה"ה בח"ה של סוכות בא"י דאין קורין אלא קרבן היום שיקרא כהן במקום לוי ומברך על מה שקרא כבר: סט ר"ח טבת שמוציאין ב' ספרים וטע' הש"צ ופתח בשל חנוכה ובירך והזכירוהו שטעה וגלל עד שהגיע לפ' ר"ח אינו חוזר ומברך. (ב) והיינו שהצבור עבוד הכי מדעתם אבל מדינא יש לקרות בשל חנוכה תחלה שלא ליכנס בס' ברכה ויקרא ג' גברי בשל ר"ח (וע' בס' פני אהרן סי' י"ג). (ג) וכן בשבת החדש שהוציאו ג' ס"ת א' מסדר היום והשני מר"ח והג' מפרשת החדש ונתחלף להם ספר ג' בספר שני יקרא פ' החדש תחילה כדי שלא לגרום ברכה לבטלה. (כן נראה מסקנת ה"ה וכן היתה דעתי הקצרה כמו שנראה ממ"ש בברכ"י סוף כי' ק"מ אמנם עתה ראיתי שכמה אחרונים חולקים על זה כמ"ש ס' אליה רבה ומור וקציעה ופני דוד פי"ג דתפלה ושו"ת בני יצחק סי' ט' ולכן כראה דאפילו שבירך יגלול ויקרא פרשת ר"ח ולא יברך כמש"ל סעיף ס"ג ואין כאן מקום להאריך): ע עלה והתחיל ברכו וחזר ואמר ברוך ה' המבורך והפסיקוהו בפיוטים כל דהוה הפסקה אפי' בשיר ושבחה צריך לחזור ולומר ברכו דאגיד עם ברכת אשר בחר בנו עא נהגו ברוב המקומות לקרות עולין הרבה אע"פ שקורא הב' מה שקרא חבירו וכן אחרים ובפרט בשמחות. והחוזר וקורא מה שקרא חבירו הקודם אינו עולה למנין ז': עב הש"צ צריך שיקרא ז' עולין בקריאות מחודשות לפחות כ"א פסוקים ושוב אם אפשר לקרות לכל עולה מחדש ג' פסוקי' הכה מה טוב ואם אין הפרשה מוספקת ישער כפי הנראה בעיניו לקרות קריאה חדשה כל מה שיכול ובדאי אפשר יחזור לקרות מה שקרא כבר. עג גם עתה שנוהגין העולים לברך כל א' מוסיפין בשבת וי"ט ויש מי שכתב דבלתי סבות כגון שיש חתן וכיוצא אין להוסיף אפילו בשבת על ז' ויש מי שכתב דביו"ט אין להוסיף אבל יו"ט שחל להיות בשבת דינו כשבת. וביה"כ שחל בשבת יש מי שחשש שלא להוסיף דההפסקות מכוונות לסיי' בכפרה. (ב) בשבת ר"ח וחנוכה במקום שמוסיפין יכולין