לדוד אמת יט

(כ"כ ה"ה ויראה שלא לברך כמ"ש בברכ"י סי' ז' דבענין ברכות שב וא"ת עדיף אף דמרן סבר לברך וכן ראיתי לרבותי)

סד אם טעה ש"צ וקרא ב' פסוקים ובירך העולה ברכ' אחרונ' צריך לחזור ולקרוא ויברך לפניה ולאחריה העולה עצמו ויקרא ג' פסוקים ואם הב' פסוקים שקרא היו מתחילת הפרשה צריך לקרותה משום הנכנסין כו' ואם הוא בשבת שיש מפטיר וכל שכן אם מוסיפין יקרא עולה אחר (וע' ברכ"י סי' קל"ז מה שהקשה על הרב המחבר). (ב) אם כיון הש"ץ לגמור הקריא' ושתק וא"ל שיקרא עוד ויפסיק לפניה א"צ לחזור ולברך העולה (כנ"ל כמ"ש בברכ"י סי' קע"ד): סה ג' של חג שחל בשבת וה"ל לקרות למפטיר ספיקא דיומא דהיינו ביום הב' וביום הג' וקרא יום ב' לבד והפסיק וגלל הס"ת ובירך הקורא לאחריה צריך לחזור ולפתוח ס"ת ולקרות פ' וביום הג' וחוזר ומברך לפניה ולאחריה: סו דילג פסוק א' ולא קיאו אם הוא במנחת שבת או ב' וה' וקרא עשרה פסוקים בלא פסוק אשר דילג אינו חוזר ואם לאו חוזר אבל בשבת אפילו דילג פסוק א' חוזר וקורא הוא ושני פסוקים עמו ומברך לפניה ולאחריה ואפי' אם הפטיר והתפללו מוסף חוזר וקורא. (ב) לאו דוקא פסוק א' אלא אפי' תיבה א' (ג) אם קרא פ' פרה ופסק בהגר הגר בתוכם וגלל ס"ת חוזר ופותח ומתחיל מראש הפרשה עד תטמא עד הערב ומברך לפניה ולאחריה. (ד) יש מי שכתב דאם לא גלל חוזר וקורא שאר הפרשה ומברך לאחריה ולא לפני' וירא' דאם בירך ברכה אחרונה אף שלא גלל יחזור לברך לפניה. (ה) ה"ה אם שכחו לקרות פ' שקלים חוזר וקורא ומברך לפניה ואחריה: סז עלה לס"ת וקרא קריאה הקודמת לפ' תוכחות ובירך ברכ' אחרונה וחזר ובירך ברכה ראשונה לקרות הוא התוכחות אף כי לא טוב עשה עולה למנין שבעה. (ב) וכן הדין בכהן שקורא במקום לוי והיה לוי בביהכ"נ והכהן מבלי ראות אותו טעה ומיהר ובירך על קריאה ב' לפניה ולאחרי' יצא הצבור י"ח בין בחול ובין בשבת. (ג) אם אין כהן והתחיל ישראל לברך ברכת התורה ונכנס הכהן לביהכ"נ בתוך הברכה אינו פוסק וא"צ לקרות הכהן אחריו אלא הישראל עולה למנין שבעה ויעלו הישראלים אחריו להשלים המנין. אך אם הי' הכהן בבה"כ