לדוד אמת יח

ואחר ברכה יסלק ידו השמאלית: נו מנהג הקדמונים לכרוע בברכת התורה נז טעה ובירך ראשונה אשר נתן לנו תורת אמת אם לא סיים יאמר אשר בחר בנו ולא יאמר עוד ברוך אתה ה' ואם סיים יאמר אשר בחר בנו באחרונה (כנ"ל אע"ג דיש חולקין כמבואר באליה רבה סי' ק"מ): נח יזהר קודם שיברך כראות בס"ת פ' שלם שלא יהי' בו טעות ובזה לא יכנס במחלוקת אם נמצא טעות בין ברכה להתחלת הקריאה די"א שיברך פעם אחרת ויש חולקין (ואם כא נזהר ונמצא טעות לא יברך פעם אחרת וכמ"ש בשיורי ברכה סי' ק"ח ומחזיק ברכ' סי' כ"ה ונשמט שם שגם אליה רבה סי' קמ"ב דחה דברי חוט השני ע"ש): נט אם בירך ברכת התורה ותכף קראוהו לס"ת יעלה ויחזור ויברך. (ב) אם קראוהו קודם שבירך ברכה"ת לעצמו יעלה ויברך ונפטר מברכת אשר בחר בנו ולא יברך בסדר הברכות כי אם אקב"ו על דברי תורה והערב כו'

יזהר מאד לומר ברכו והברכות בקול רם. (ב) אם ברך בלחש יכולין הצבור לענות אמן. (ג) מי שלא שמע ברכו ושמע והעולה לקרות בתורה יצא ידי חובתו סא בירך וקרא קצת פסוקים והפסיק בד"ת או דברי חול א"צ לחזור ולברך ואם שח בין ברכה לקריאה צריך לחזור ולברך. (ב) יש מי שהתיר לחכם שעלה לקרות בתורה לדרוש בד"ת וגודל מצות הצדקה כדי שהעולין אחריו יעשו נדבה אפי' קודם ברכה אחרונה (ובודאי דלכתחלה יברך באחרונה קודם תכף לגמר קריאתו ואם בדיעבד התחיל לדרוש קודם ברכה אחרונה אם היה שיעור מועט הלא מזער יברך ואם לאו לא יברך (וע' ברכ"י סי' ז'). (ג) משלים שגמר קריאתו והתחיל קדיש וכשאומר הקדיש נזכר שלא בירך באחרונה יגמור הקדיש ואח"כ יברך ברכ"י סי' רפ"ב אות י"א סב אם קראוהו בבהכ"נ אחרת וכזדמנה לו אותה קריא' שכבר קרא בבהכ"נ שלו צריך לחזור ולברך ויש חולקים (ונ"ל כסברא ראשונה): סג העולה שהראוהו מקום הקריאה ובירך והתחיל לקרות או לא התחיל וזכר שפרשה אחרת צריך לקרות יגלל למקום שהוא צריך לקרות. היכא שהראוהו בפרשה שאינה חובת יום אף שלא גלל (דלא כמשמע מדברי ה"ה וע' ברכ"י) במקום שקבלו הוראות מרן עליהם יחזור ויברך ובשאר מקומות לא יברך