לדוד אמת יז

רשאי' לקרותו בספר שני למפטיר, ויש מחמירין וע' בסמוך אות ז', (ג) יש מתירין לקרות איש אחד בתרי ספרי ותרי ענייני ויש אוסרין. (ד) מקומות שנהגו שהחתן קורא תחלה בסדר היום ואח"כ קורא בס"ת שבזרועו פרשת ואברהם זקן ושאר עולין קורין בספר ראשון אין למחות בידם. (ה) מה שנהגו קצת שביום שמוציאין ב' ספרים לקרות ששה בס' ראשון והז' בספר שני והמפטיר חוזר וקורא בס' הראשון י"א שהם טועים ויש מתירין (ו) מנהג ק"ק ת"ת אשר בעה"ק ירוש' ת"ו שבס' שני קורא א' ואומר קדיש ואח"כ עולה המפטיר וחוזר וקורא בס' השני ומפטיר ודלא כמ"ש הרב המחבר דלא כתב המנהג כמו שהוא ושינ' דברי הלק"ט ועמש"ל דכ"ו ולקמן דף קכ"א ומ"ש בברכ"י סי' רפ"ד דצ"ו ע"ד בס"ד), (ז) כשיש ג' ספרים יש אוסרים למי שעלה בספר ראשון לקרות בג' ויש למחות בנוהגין דמי שקרא בס' ראשונה עולה מפטיר בס' שני ויש מתירין אבל המשלים לא ויש מי שכתב דדוקא בש"ת יש להתיר (אליה רבה). (ח) תרי גברי בתרי ספרי בחד עניינא יש אוסרין ויש מתירין. (ט) אם הש"ץ חשב שיש טעות והוציא ס"ת אחר ובפותחו האחר ראה שלא יש טעות גם בראשון יראה דלכבוד הספרי תורה יקראו קצת בראשון וקצת בשני לכבד הב' ס"ת (ברכ"י): ג לא יקראו לעור בפ' עורת וכיוצא ולא לחשוד בפ' עריות ודוקא כשהוא חשדא בעלמא אבל אם ברור הדבר ולא שב יקראו לביישו או שידע העונש ויפרוש: נא כשעובר לפניו החתן שהוא עולה לס"ת יש לעמוד (ב) החתן שקורא בס"ת שלו פ' ואברהם זקן אינו עולה למנין ז'

גב מצוה לסדר כל א' הפרשה כש"ץ שמא יקראוהו לעלות ויש מי שכתב דבקריאת שמו"ת סגי: נג מצוה לקרות הפרשה בע"ש בס"ת שעתידין לקרוא בו בשבת ובפרט הש"ץ שאם יהי' טעות או דבוק יתקנהו. נד מקום שאין רק ז' שיכולין לברך יקרא הששי סמוך והשביעי משלים ויפטיר השביעי והמשלים (כנ"ל) (ב) אין לקרוא למי שא"י להפטיר על סמך שאחר יאמר ההפטר': סי' ו' משפט הברכות לעולין לקס"ת

נה בשעת הברכה יאחוז בב' ידיו ביריעות הס"ת ע"י המפה