לדוד אמת טו

בן א"י (ויש מי שמתיר ע' מח"ב א"ח סי' של"א): לא ב' אחי' מאב או מאם וכן אב ובנו אין מניחין לעלות לס"ת זה אחר זה ואם עלה לא ירד. (ב) ואפי' אם הוא אינו מקפיד מוחין בידו הכי מסיק יד אהרן וק' על ה"ה שכ' משמו להפך ע"ש וגם הרב אליה רבה כתב כן ועמ"ש בברכ"י. (ג) מפטיר בי"ט או שבת שמוציאין ספר שני אין קפידא שיעלה א' משלים וא' מפטיר. (ד) אב ובן בנו יש מחמירים ויש מקילין (ע' מטה יהודה ומח"ב סי' קמ"א): לב בתוכחות אין לקרא בשם ואם קראוהו צריך לעלות. ויש מקומות שהשמש עולה ויש מקומות דקורין בשם לחכם או ראש הקהל ועולה. ואין מפסיקין בקללות ולא בשמונה פסוקים אחרונים שבתורה: לג קראו לרבו שלישי קריאה פשוטה שאינה עשרת הדברות וכיוצא לא יעלה התלמוד משלים ואם נתן לו רבו רשות עולה: לד א"צ התלמוד לעמוד כשרבו קורא בתורה רק כשעובר לעלות, (ב) ויש מקומות שנוהגים כשהרב עולה וכן האב כל זמן שקורא בתורה התלמוד או הבן עומד על עמדו במקומו ובמקומות שנהגו כך נעשה הדבר חובה על התלמיד או הבן שאם לא יעמוד נראה שהוא מזלזל ובכל כבוד שנהגו אם אינו עושה דומה לבזוי כמ"ש ז"ל כנ"ל

לה אם התלמיד ש"צ ושני רבותיו בבהכ"נ וצריך לקרות לא' מהם שיעלה לס"ת יאמר אדוני מורי ורבי פ' ואין לך מלבין פני חבירו כמו שלא לקרותו לקרות בתורה בצבור: לו מי שקראוהו לעלות בתורה וקדמו חבירו ועלה בכל אופן שיהיה פטור אם לא שדחף לחבירו הקרוי שלא יענה אמן (ב) מי שזכה במצוה לאחוז ס"ת וכיוצא ובא אחד וסלקו יש לקנסו ואם תפס לא מפקינן מיניה הרשב"ץ ח"ג סי' קנ"ו וע' מחזיק ברכה י"ד סי' כ"ח): לז מקום שנהגו שאין קטן קורא בפ' מוסף חובת היום וראובן קנה הפטרות לבנו קטן וביום שיש בו ספר שני א"י לעלות והיה מגיע קריאת פ' המוסף והפטרה לבעל חסרונות וקדם אחי הקטן ועלה אינו חייב לפרוע לבעל החסרונות שכר הברכות וכן מקום שנהגו דאף מי שעולה תדיר בכל שבת לס"ת אינו עולה באבלו ואחד קנה הששי לעלות בכל שבת ואירע לו אבל יכול לקרא במקומו לכל מי שירצה לח מי שהוא מדליק בבהכ"נ והמנהג שהוא קורא לעולים ואמר לראובן