לדוד אמת יד

והיינו לפי מנהג מקומו אבל במקומינו עליית אבי הבן יותר מוכרחת מעליית הסנדק): כה בעל הברית וחתן בב' וה' חתן קודם לעלות ג' לבעל ברית ואם עלה בעל הברית לא יעלה החתן ד': כו קטן עולה למנין ז' אבל לא למנין ג': כז קטן לא יהי' ש"ץ לקרות הפרשה עד שיהי' בן י"ג שהביא שתי שערות ואם קרא הפרשה אם הגיע לחינוך עלתה להם הקריאה: כח בדין קטן אם יעלה מפטיר בפ' המוספין איכא פלוגתא (עמ"ש ה"ה ומ"ש בברכ"י סי' רפ"ד), (ב') יראה לי דבמקום שנהגו שקטן עולה בפ' המוספין ומפטיר אין לשנות מנהג' רק פ' זכור לכתחילה יעלה גדול ואם עלה קטן לא ירד. (ג) מקום שנהגו לקרות גדול פ' המוספין ואח"כ חוזר וקורא קטן מפטיר יחזיקו במנהגם. (ד) ומקום שנהגו להפסיק בקדיש אחר קריאת שבעה וגדול קורא וקטן מפטיר אין למונעם ע' ברכ"י שם: כט אם קראו לאבל לעלות לס"ת בשבת יעלה ויש חולקים שלא יעלה. (ב) אבי הבן שהמנהג לעשות שורה גם בזה יש מחלוקת ושב ואל תעשה עדיף וע' ברכ"י י"ד סי' ח'. (ג) ש"ץ אבל בשבת לא יקרא בס"ת וישמט וילך למקום אחר (ע' ברכ"י): ל בן ארץ ישראל שבא לח"ל וקראוהו לעלות לס"ת ביו"ט שני אף שאינו יום ב' וה' יעלה. (ב) בתשובה תמהתי על ה"ה דכתב דבית דוד ודבר שמואל ואמונת שמואל שרו לכתחילה דאינו כן ודוקא הר"ב חיי מתיר לכתחילה ודחיתי ראייתו וא"כ לכתחילה אין להעלות לבן א"י ביו"ט שני. (ג) וכן כהן בן א"י שנמצא כשמתפללים בני ח"ל בארץ ביו"ט שני וקורין בס"ת ואין שם כהן לא יקראו לכתחילה לכהן בן א"י. (ד) וכן בן עה"ק חברון ת"ו שעשה פורים בי"ד ובא בשחרית יום ט"ו לעה"ק ירושלי' ת"ו לכתחלה לס"ת לא יקראוהו הפך ה"ה. (ה) ואפילו קראו אותו לא יעלה שהמנהג בעה"ק שאין הש"ץ קורא בשם רק השמש בסוף קריאת העולה הקודם הולך וקורא לשני וכמה פעמים אינו עולה כידוע א"כ גם זה לא יעלה בפורים. (ו) לכ"ע לא יעשו חתן בשמחת תורה בח"ל לבן א"י וכל זה מבואר בתשובתי הנז'. (ז) יכול כהן ירושלמי לישא כפיו במוסף יו"ט ב' כשמתפללין האורחי' בני ח"ל (ח) מוהל אורח מח"ל הנמצא בארץ אסור למול ביו"ט שני אם יש מוהל