לדוד אמת יג

מעלין: יג קרא ש"צ כהן או לוי ואינו שם לא יקרא לאחר בשם משום פגמו של ראשון אלא האחר יעלה מעצמו ואם אותו כהן קורא ק"ש ומתפלל מותר לקרות אחר בשמו וכן מותר לקרות לבנו של ראשון בשמו יד יש מי שאומר דאם חתן בבהכ"נ ב' וה' יקרא הכהן פעמים ואח"כ יקרא החתן ולא יקרא לוי כדי שלא יקדים לחתן (כן דקדק ה"ה מהשיירי ואין לסמוך ע"ז כלל, אלא יעלה לוי וכן המנהג): טו אין לוי בבהכ"נ כהן שקרא ראשון מברך שנית וקורא ואין קורין כהן אחר כהן ולא לוי אחר לוי בלא הפסק ישראל אף שיאמר הש"ץ אע"פ שהוא כהן ויש נוהגי' בשמחות כדי לכבד הרבה אנשים שמעלין כהן לוי ישראל ועושים שורה, ואח"כ קורין כהן לוי ישראל אחרים ועושים שורה, וכן על זה הדרך: טז אם אין כהן בבהכ"נ ישראל יעלה במקום כהן ולא יעלה לוי כלל. ויש מי שכתב דעולה לוי ויאמר הש"ץ אעפ"י שהוא לוי. (ב) אם יש חכם יותר מהלוי הוא יעלה ראשון ואם מחל כבודו מחול ויעלה לוי ע' מחזיק ברכה סי' קל"ה. (ג) כפר שלא יש כהנים והוחזקו לוים לקרות בראשון ומקרוב ערערו בני הכנסת על זה והלוים טענו שכבר זכו בזה הדין עמהם ויעלה לוי ראשון ע"ש במחזיק ברכה: יז כהן אחר כהן ולוי לא יעלה אלא בהפסק ישראל ובת"צ שמכבדין החכם שיקרא י"ג מדות יכול לעלות ג' החכם כהן: יח כהן ולוי חתנים במקום שנוהגים לקרות בס"ת שלהם אחר סדר היום יקראו כהן ולוי אחר ואם אין שם כהן יעל' ישראל במקום כהן והחתן הכהן או הלוי יקרא בסוף בספ"ת שלו וה"ה בחתן תורה כהן: יט כהן או לוי ממזר לא יעלה ראשון וכן ישראל ממזר לא יעלה במקום כהן: כ נהגו שהרב או הפרנס עולה אחר לוי אין רשאין למחול שיעלה אחר במקומם כא טוב להשתדל לעלות לס"ת פעם אחת בחדש: כב חתנים שחכמתם ויחוסם שוה משא בתולה קודם לנושא אלמנה ונושא אלמנה קודם לנושא חליצה ונושא חליצה קודם לנושא גרושה. (ויש מי שכתב שיגרינו והיוצא ראשון יעלה קודם ע' ברכ"י קל"ה) כג מקום שנוהגין שאבי הבן עולה בב' וה' ובא אורח לזייאר"א הוא קודם לאבי הבן:. כד סנדק לבן שנולד יום ה' קודם ליחיד שנולד לו בן ביום הששי (כ"כ ה"ה ותשובת מהרי"ב