לדוד אמת יב

כהן אחר גדול אף שיש ישראלים גדולים. ולוי קטן יקרא כהן במקומו וכשיש ב' כהנים א' זקן וא' בחור יקראו לזקן בשבת וי"ט ולבחור במנחת שבת ובחול: ג כשאין כהן ויש ב' ת"ח א' זקן וא' בחור הגדול בחכמה עולה הגם שהוא רך בשנים: ד כהן שהרג את הנפש אם שב בתשובה עולה ראשון ואם נשא גרושה ואפי' חליצה אינו עולה אף אם גרשה ומתה עד שידור הנאה עד"ר מהנשים שהוא אסור בהן (ב) אם נדר הנאה וא"י להוציאה מחמת אונס אינו קורא ראשון (ג) אם אמר שאינו כהן ונשא פסולה אף אם גרשה ונדר הכאה אין לו דין כהן ח כהן שכטמא למת שאינו מז' מתים פסול עד שישוב ויקבל שלא יטמא עוד: ו אין נוהגין לפסול כהן בשביל בתו שזנתה אפילו בזיקת נשואין (עמ"ש אליה רבה סי' קכ"ח ס"ק ע"ז וע' מח"ב): ז כהן שהי' מומר ושב קורא ראשון וכן מומר כל דין כהונה עליו: ח כהן שהעיד א' מהאנוסים עליו שא' מהם הוחזק לכהונה קורא ראשון: ט כהן ע"ה ואין אחר אם כשיקראו לו מלה במלה יודע לאומרה עולה וה"ה לוי (ב) יש מי שמתיר לסומא ע"ה לעלותו ובמקום שנוהגין לפסוק כמרן לא יעלו סומא אפילו ת"ח וכן הוא המנהג בכמה כרכים ועיירות ואין לפרוץ גדר כנ"ל וע' מטה יהודה): (ג) סומא שהי' חתן הוה עובדא וגזר עליו רב א' שיתפלל בביתו בי' ולא יבא לבהכ"נ מפני הבושה והמחלוקת. (מטה יהודה). (ד) יש מי שכת' דאם אחר שעלה ע"ה למנין ז' נודע שאינו יודע צורת האותיות צריך להעלות אחר למנין ז' (ה) פשט המנהג בכמה עיירות גדולות להעלות האנוסים שאינן מכירין כלל צורת האותיו' ומתפללין בלעז רק למדו ברכות ס"ת (וכך נהגו גם בא"י): כהן אבל אפי' אין בבהכ"נ אחר אסור לו בחול לעלות ולקרות בתורה: יא כהן שאינו מתענה אינו קורא בתענית צבור ויצא מבהכ"נ ואפי' קראוהו לא יעלה וכ"ש ישראל שלא התענה ואפי' אין כהן אחר ואין שם מי שיוכל לברך לא יעלה מי שאינו מתענה ואם התענית צבור בב' וה' כיון שהוא יום קריא' יעל': יב מי שבא ואמר כהן אני אין מעלין אותו לקרוא ראשון ולא לישא את כפיו. ויש מי שכ' דה"ד לכתחילה אבל אם עלה אין מורידין אותו ואם עד מעיד עליו אפי' אביו ואפי' משטרות