לדוד אמת יא

לא יביאם בשבת וי"ט לבה"כ להקדיש' אם לא שהקדיש בחול בינו לב"ע (עמ"ש יכין ובעז ח"ב סי' ו' מח"ב וק"א) י אסור להביא ס"ת אצל בני אדם אף שהם בבית האסורי' אפי' בר"ה ויוה"כ ואם הם חולים ויכולי' לכוין לקריאת ס"ת מביאים להם ס"ת ולאדם חשוב אף שאינו חולה אפשר להקל וכל זה להביא בשעת קריאת ס"ת אבל להכין ס"ת וארון ותיבה יום או יומי' קודם בביתו שרי (ב) חולה שיש לו ישיבה בחצרו ורוצה להעלות הס"ת מהישיבה לביתו שרי בכל אופן (ע' מחזיק ברכה סי' קל"ה): יא מי שקנה ס' כל נדרי בק"ק בסך קצוב מידי שנה בשנה זה שנים ועתה נתוספו היחידים וטוענים שרוצי' להכריזו שיעלה בדמים יש לצדד שהדין עם הק"ק ויכריזו המצוה והמוסיף זוכה: יב אין מוציאין ס"ת שלא לצורך כל שאין קורין בו: יג יש נוהגין להוציא בחג ס"ת לקריאת חובת היום תיכף אחר ההלל ומקיפין התיבה קודם קה"ת ומנהג ותיקין הוא וכן נוהגין בעה"ק ירושל' ועה"ק חברון תו"ב: יד הקונה ספר הושענות ועומד עמו על התיבה כדי שיקיפו הצבור טוב שיתן ס"ת לאיש א' להחזיק בתיבה עד שהוא יקיף ויזכה בשתיהן ואי לא אפשר לא יחוש אם הוא אינו מקיף דגדול המעשה: טו ביום ש"ת מוציאין ג' ספרים ויש נוהגין להוציא רביעי למסיים: טז אם החתן תינוק וא"י לסבול ס"ת של הקהל כמנהג אין להביא ס"ת קטן מבה"כ אחר כדי שיוכל לתופסו ויש מי שמתיר (וע' בס' פני אהרן למהרא"ש א"ח סי' יו"ד): יז להביא ס"ת מקביעות לקביעות שאינו דרך עראי שרי ובש"ת שרי אף שאינו דרך ארעי יח ס"ת שעתיד לינתן בש"ת שרי לתקן דיבוקיו בח"ה וכן להעביר קולמוס על טשטוט אות שרשומו ניכר ואם הס"ת חסר תפירה יתפרנו מי שאין לו מה יאכל

סי' ה' עולין לס"ת ושאינן עולין

א כהן שקראוהו לס"ת וקורא ק"ש לא יעלה אפילו קראוהו בשמו ואין אחר ויש מי שכ' דיעלה אבל ישתוק ולא יקרא עם הש"ץ (וסברא ראשונה עיקר כן נ"ל). (ב) בברכות ק"ש וכ"ש בפסוקי דזמרה יפסוק ויעלה. ב ת"ח קודם לכהן קטן ואם אין ת"ח עולה כהן קטן בשבת וי"ט וקורא ראשון כשאין שם