קונטרס המרת הדת פוסלת קפג

דהם בנות ולית להו מידי במקום בנים שזהו הכרח התוס' לפי מש"ל דהא ודאי לא מצ"ל מא"ד ק"א וכאלו לא הי"ל לאבי אבא עוד בנים זה ודאי אינו כמובן מדברי התוס' הנ"ל גבי אבי אמותיהן ומפורש יוצא בתוס' דקל"ו ע"ב ד"ה לא קנה לוקח ע"ש ואני לצל"ע נכון. איכו השתא נחזי אנן למאי דאתינא עלה מצינו מקום להכריח דהתוס' ס"ל דמאח"ד ק"א מצ"ל דאל"כ מאי תמיהתם והניחוהו בתמיה הרי היו מפסידי' חלק אחי אביהן אלו היה בתוך העדה דלא הוו מצו אמרי מאח"ד ק"א וכתי' השני שתי' ר"י בעליות ודחאו מטעם זה דכיון דנחלת האחין היא ע"י משמוש אל אביו ממילא שפיר קאמר מכח אב"ד ק"א וזה הפך מ"ש מוהרח"ש בדעת התוס'

ולענ"ד אפש"ל דאפי' בעה"ת ידין ידין בנ"ד דאמרי' מאח"ד ק"א. והמביא אותי לזה הוא כי אנכי הרואה מוהרימ"ט ח"ג סי' מ"א שכתב בדעת הרמב"ם דאם יש לו בנים תנתן להם ירושתם דהוא מטעם דק"א מאב"ד עצמו ודברי הרמב"ם הנה הנם לירש את קרוביו הישראלים הרי דלאו דוקא אביו וגם כתב שם וה"ה לשאר יורשים ממשפחת אביו שקמים הם תחתיו לירושה וכו' ונכלל בזה שאחיו או בני אחיו נוטלי' ירושת בן המומר שמת ונפל לאביו ובודאי הוא משום דמצ"ל מכחו אני בא כל שראוי לירש וזהו שכ' ממשפחת אביו. ואמאי לא זכר מדברי בעה"ת הנז"ל ועיין להכנה"ג מה שציין להרמב"ם בתשו' סי' כ' דה"ה שאר יורשין ובתשו' ליתא אמנם הוא באגרות וכמו שכן אינם בהגהת כ"י ואינם בידי. וגם מוהראנ"ח סי' פ"ו דרך בדרך זה ולא נרגש מדברי בעה"ת אך בדידיה אין ראיה כיון דראינו בעיק' דינא בסי' ק' העלים עינו מלשון הרבעה"ת אמנם למוהרימ"ט יש מקום להליץ בעדו. וכיוצא בזה מוהראד"ב בתשו' סי' ר"ך כתב כדברי מוהרימ"ט ולא נרגש מדברי הרבעה"ת וכמדומה לי שגם מוהרש"ך קאי בשי' הלזו. וכן הרב פ"מ ז"ל בסי' נ"ד ולא אחד בהם נרגש מדכרי בעה"ת הלא דבר הוא. ולפ"ז יתורץ נמי קושייתנו למוהרח"ש ז"ל בדעת התוס' אמור מעתה מצוה עלינו לחבר אותם ומדברי הראב"ד אין תימה שלא היה בדפוס ומה גם שיש לדחוק נמי בדבריו שנראים כתמוהים כמו שהק' לעיל

וטרם כל שיח יצמח באר"ש נקשי אנן לדעת הר"י בעליות דקסבר מר דאפי' ע"י חזרה לא היו יורשים אם לא מאב"ד וכן לדברי התוס' כאשר הכרחנו לעיל אי מהכרח הר"ב מחנה יאודה ז"ל ואי משום קו' הרב בית יאודה ואב"א סברא כנ"ל וכן מוכח קצת ממ"ש רשב"ם דקי"ז ע"ב ד"ה ובזכות אבי אמותיהן וכו' וחזרו והורישו לבניהן ולבני המתלוננים עמהם דבני בנים הרי הם כבנים משמע קצת דבא ליתן טעם על ירושתם דהוא מטעם תחת אבותיך דבני בנים הם כבנים ויורשי' אע"פ שאין אביהם ראויים כאשר ירדוף הקו'רא. א"כ איפה מצאה הקו' מקום לנוח אמאי בפ' מ"ש שלחו מתם זוהי שקשה בד"מ דתחת אבותיך הוא לברכה אבל לדינא לא והרי אמרו בברייתא גבי עדת קרח ומתלוננים בניהם היו יורשין מאבי אביהם והוא מאב"ד ק"א. כי ע"כ אפש"ל דיש לחלק והוא בהקדים מ"ש הרמ"ה וז"ל גבי סוגייא דבכור שמכר ח' בכורתו כתב ושמעי' מינה דבן הבן בנכסי דאבא דאבוה לכ"ע מכח אד"ק וכי מספק"ל אי האי דאתי מא"ד לאו מא"ד בלחוד קאתי אלא מא"ד נמי קאתי או דילמא מא"ד בלחוד קאתי דהו"ל נכריה ממש והיינו דאמצרי' מצי אמר מא"ד ק"א ובמקו' אב קאימנא ולא מחמת דאתינא מכח אבא דא"כ הדא קו' לדוכתיה אבוה מזבין ואיהו מפיק אלא למימרא דכי היכי דאית ליה לבן הבכור בכורה בנכסי אביו היכא דמית הבכור נמי בנו בדוכתיה קאי למחשביה כמאן דהוי איהו בריה דאבא דאבוה והוי בכור ואי האי דחל' בכורה הלכתא היא ע"כ מא"ד בלחוד ק"א וכו' ע"ש. נמצא כפ"ז מ"ש בגמ' גבי בן שמכר בנכסי אביו דמצי אמר אנא מא"ד ק"א אין בו בירור דמכח א"ד בלחוד ק"א אלא דבא מב' כחות וכח האב באמצע ואפ"ה אין הקונה זוכה כיון דיש לזה ב' כחות ואומר מא"ד ק"א שיש לי ב' כחות וכח האב באמצע ומב' כחות זוכה הבן וא"כ נחזי מאי הביא מקרא דתחת אבותיך דאין לומר .דתחת אבותיך גילה לנו דיש לו ב' כחות חדא דנר' דוה שיש לו כח בעל הנכסים הוא מוכרח מכח הסברא וכ"נ מריהוט דבריו ועוד דלא נוכ"ל דהכתוב גילה דיש לו ב' כחות דאדרבא אם הכתוב בא לגלות לנו מאיזה כח בא היל"ל דהוא דוקא מכח אבי אביו מדכתיב תחת אבותיך ולא כתיב תחתיך ותחת אבותיך וכיון שהוא אומר דעדיין אפי' אחר שבא הכתוב היינו סוברים דיש שני כחות ע"כ דס"ל דלא בא כתו' להגיד לנו מאיזה כח יורש אלא בא לו' דכח אבי אביו הוא העיקר או לו' שהגיד הכתוב לדינא דאע"ג שבא מב' כחות יכו"ל זה הצד אני רוצה או שזה עיקר. אמור מעתה לא מבעיא לפי מה שפי' לבסוף בכונת תחת אבותיך וגו' דהוא בלחוד כמו שנברר מההיא דבכור די"ל דאפי' דאוקמה לברכה מ"מ פשוט הוא וידעי' דבא מב' כחות אלא דאפי' לפי' הא' מאי דק' לן בד"מ הוא דכיון דקרא בברכה כתיב ולא לדינא מנ"ל דמי שיש ב' כחות לזכות שיכו"ל מכח אחד אני רוצה או שזה עיקר ולא יזכה הקונה אחר שבא הזכיה מב' כחות האמנם בענין שאין לא צד לזכות כ"א מכח הראשון וכח הב' ליתנהו הא ודאי שאינו מאבד דכל הכח נאסף אל כח הא' ולמה לא יזכה בכח הראשון דלאן אזלא כחו אדרבא בהמנע הכח הב' נתחזק כח הא'. נמצא דאלו היינו באים ללמוד דבני המתלוננים וכו' יש מקום לדחות משו' דאין להם כח אחר משא"כ הכא דאית ליה ב' כחות מנ"ל דמצ"ל מא"ד וכו'. או כלך לדרך זו לפמ"ש הרב קצות החשן בסי' ק"ד אייתי בידיה מ"ש הרב ש"ך שפי' דברי הטור גבי לוה שנפל הבית עליו וכו' וכייל תרי טעמי ראוי ומא"ד וכתב דה"ט משום דה"ט דמא"ד אינו עולה כהוגן דאם היורש בא מאב"ד גם הבע"ח יאמר אני בא מכח אביך הקודם לירש וכו' עש"ב שאין לשונו בידי כעת. נמצא לפי דבריו שניהם יכולין לירש וזהו חי' גדול שלא יקנה הקונה ולא יגבה הבע"ח אך כשלא יש החידוש הזה הוא פשוט דאומר ק"א מאב"ד עצמו. והגם כי לענ"ד אין דברי הרב קצות החשן מוכרחים דטעם היורש שאומר מא"ד ק"א היינו דלפי דבריו אלו לא יירש האב כלל וממילא לא יוכל הבע"ח לגבות והיא טענה אלימתא שהרי אם לא היה לראובן המת זה הכן הא ודאי לא היה ראובן יורש מאומה בקב' כדי שיגבה הבע"ח חובו כאשר מבואר במסקנא דש"ס לא יורשי האב אחי וכו' מתבאר דההיא ודאי דלית ליה לבע"ח מידי. נמצא דאין האב יורש בקבר אלא כדי להוריש לבנו דוקא נעשה שביל להעביר הנחלה לבנו הא לא"ה איהו לאו בר ירושה הוא כלל אלא לתועלת הבן א"כ כשהבן מכח האב מצא לו שביל מגזרת הכתוב לירש מהמת גופיה ממילא אין האב יורש מאומה דהו"ל כאלו לא הי"ל בן ולא יטול הבע"ח כלום וזכורני שיש תשו' אחת להרדב"ז המסייע אותי