קונטרס המרת הדת פוסלת קפב

היורש אינו נכדו אלא בן אחיו באופן דמורישין ביורשין תלי אך פה דאמר אח"ז אפי' בבן ואב שמתו וכו'. וממ"ש בכל היורשין משמע דבא להוציא ולו' דלאו דוק' כשהאח יורש אלא אפי' היורש הבן כמ"ש הרב מש"למ. ומכח זה כתבתי שם דה"ה ז"ל כיון לשתיהן וזהו אומרו דמסקנא דגמ' דבכל היורשין כן ר"ל דלאו דוקא כשהאח יורש אלא אפי' היורש הוא בן כראית הגמ' מטעמא דמצ"ל מא"ד ק"א וע"ז הוסיף לו' דאפי' באב ובן שמתו ואין ידוע איזה מהן מת תחי' וכו' כמו שהבינו הרב גד"ת והכנה"ג והוצרך לו' כן מדסתם הרמב"ם עליו ועל מורישיו כמ"ש מוהרח"ש בדעת הרמב"ם כאשר נביא לקמן. וזהו כפל דברי ה"ה דכתב דבכל היורשין וכו' דאפילו בבן ואב וכו'. ולקו' הרב ג"ת וכנה"ג דמאי חידושא יישבתי שם דחי' גבי אב ובן הוא לענין מוחזק ולא עת האסף כה: ך

גם הרמ"ה ז"ל בחי' לב"ב קאי בס' הלזו שכתב ולא זו בלבד אלא כל יורש נמי אפי' רחוק יותר מדאי כיון דראוי ליורשו ע"כ מכח בעל הנכסים הוא בא למאי נ"מ למאן דהימניה לחבריה ולבאים מכחו וכו' וכ"ש דהא דחלק בכורה הלכתא היא ע"כ. הנה מתבאר דהשוה כל יורש הבא מכח הנכסים להא דמא"ד דלהלכת' בהא דחלק בכורה אתברר דמא"ד בלחוד קאתי כן משמע שפיר מהכא וכ"ש שהוא מבואר בפסק' המתחלת נוסחא דמתיבתא וכו' ע"ש ע"פ כלה וסיים דבריו ומאח"ד ק"א וכו' ע"ש. וכ"כ הר"י בעליות הובא במקו' ב"ב דקי"ח ע"א ד"ה והוא לא היה בתוך העדה וכו' ע"ש דכתב דיכו"ל מכח אבא דאבא כיון דאין האח יורש אלא במשמוש נחלה אצל האב והאב מוריש את בניו ואת בני בניו ע"ש והוא כנז"ל ואת אחרונים אשר היו לפנינו הנה מוהראנ"ח ח"א סי' ק' מפשט פשיטא ליה דיכו"ל מכח אד"ק ומטעם משמוש נחלה אצל האב כנז"ל עד שנלאה למצוא הפתח באיזה אופן ימצא שהבע"ח גובה מהראוי לדעת התוס' דס"ל דטעמא דראוי וטעמא דמא"ד לאו חדא נינהו וא"כ בכל ראוי אינו גובה משום דמ"ל היורש מא"ד ק"א ע"ש. והאמת כי לא ראה דברי הר"ב התרומות וכבר מוהרח"ש בא"הע סי' כ"ה פי' דברי התוס' ע"פ דברי בעה"ת דסובר דבשאר יורשין לא אמרי' מא"ד. ולעד"ן להכריח דהתוספ' ס"ל דבכל היורשין אמרי' מא"ד והוא ממ"ש התוס' בב' דקי"ח ע"ב ד"ה ולמ"ד וכו'. משמע כלה סוגייא דלמ"ד לבאי הארץ שלא נטלו כלום מחמת צלפחד עצמו אלא מחמת חפר אכי אביהן ותימה א"כ אמאי קאמר והוא לא היה בתוך העדה הנועדים מאי נ"מ שלא היה בדעתם אפי' אם היה היו נוטלין ע"י חזרה דהא אמרי' לעי' בני מרגלים ובני מתלונני' נחלו בזכות אבי אביהן ובזכו' אבי אמותיהן ואין לפרש דנ"מ לענין בכורה דהא כי היכי דשקלי ח פשיטות אע"ג דבא להן מכח אביהן ה"ן יטלו חל' בכורה ע"כ. והרב בית יאודה שיטה הק' דבשלמא ירושה מכח אבי אביהן האמנם בכורה מהיכא אתי להו ע"ש כי אין לשונו לפני. ולדעתי מבואר הדבר דס"ל להתוס' דמה שלקחו בזכות אבי אביהן היינו מטעמא דמכח אד"ק ואע"ג דמה שנקרא בן לזקנו הוא מכח אביו ואפ"ה לא אכפת לן ואמרינן מכח אד"ק מעתה גם הבכורה זוכה שיאמר מא"ד ק"א ובמקום אב קאימנא כדאי' בב' דקנ"ט שאע"פ שהוא מכח אביו אומר דקאי במקומו לא אכפת דהרי גם באומרו מא"ד אין ספק דבא מכח אביו להיות כבנו של זקנו. כנ"ל כונת התוס' ואין כונת התוס' דחלקם דוקא נגזר עליהם שלא יקחו בניהם אבל ירושה הבאה להם ממקום אחר יורשים אותה הם ומורישי' לבניהם דאז ודאי לא יש מקום לומר שיטלו חלק בכורה דהוא שלהם. ועוד דאין סברא שהרי עיקר הגזרה לא עליהם היתה אלא שבניהם לא יירשו על ידיהם אר"י ומ"ל חלקם מה לי שבא להם מאחרים

וראיתי להרב מחנה יאודה דרמ"ח ע"א דהק' לתוס' דמה ראיה מייתו מבני מרגלים ומתלוננים דהתם מצי אמר מא"ד אבל צלפחד אי הוה בתוך העדה ולא הו"ל ירושה אפי' ע"י חזרה לא שקלי בנות צלפחד מידי דאי מכח אבי אביהן קאתו אי"ל דלגבי אבי אביהן אין כחן יפה אלא כבת ולא כבן אע"ג דבת הבן הרי היא כבן ה"ד וכו' ואי פשיטא להו מילתא דאע"ג דלא שקלי מכח חלוקת הארץ שקלי מכח ירושה ע"י חזרה א"כ לא הו"ל לאתויי מבני המחנ' דהתם שאני דמצו אמרי מא"ד ק"א וכו'. ולפי דרכנו גם זה ניחא דכמו בבכור אע"פ שהוא אינו בכור אומר במקום אב קאימנא ה"ן גבי בת אומרת שמקום אב שהוא בן קאימנ' והשתא דאתית להרי מה מאד יומתקו דברי התוספות בהשואת' חלק הפשוט לחלק הבכורה משום דגם בח' הפשוט צ"ל במקום אב קאימנא כנז"ל וזהו נמי שכתבו אע"ג דבאים מכח אביהם דאל"כ אין להם כבת אלא דהוא מכח אביהם

וכתב עוד הרב מחנ"י שם וז"ל ולפי דרכנו למדנו לאותה שאמרו בס"פ מ"ש דהיינו דוקא בנו אבל בתו וכו' ולא מצאתי גילוי לדין זה אך מדברי התוס' מוכח דפשיטא להו ל"ש בן ל"ש בת וכו' עש"ב. וישר'אל רואהו כעין ספק זה ממש היא ספיקו של הרב עדות ביעקב סי' ע"ב שלישית דרכ"א ע"ג גבי מומר שיש לו אחות ובת אם בת המומר יורשת הכל או שתחלוק עם אחות המומר כיון דהיא גופה בת היא ונחשב' לאחות המומר כאחותה וכ"ע וכ"ת הרי מההיא דהביא ג"כ הרא"ש מההיא דבכור שמכר בכורתו בחיי אביו ומת בנו מוציא מיד הלקוחות וכו' דכוותה ה"ן אכתי לא אירייא דהתם ה"ט כדפי' רשב"ם דמצי אמר בוכרא דיעקב וכו' אמנם בכה"ג אפי' שיאמר אנא בתו של ראובן וכו' הרי לראובן יש לו בת אחרת ושתים יורשות השוה והדבר צ"ת אצלי ע"ש. ואנא זעירא ישרא'ל לא ידע שותיה דמר לא גמיר ולא סביר מ"ש מההיא דבכור הלא גם התם אינו בכור ואומר במקום אב קאימנא ואני בכורו של יעקב כעת יאמר ליעקב אני בנו בשגם היא בת דבמקום אב קיימא והאב הוא בן. ולא מצאתי חלות לדבריו אם לא שנדמה לו שם גבי בכור שהבן החי הוא בכור ומעתה עולה דמיונו יפה וזה אינו דאדרבא כשהבן החי הוא בכור אינו גובה פ"ש דהוי ראוי ועיין מ"ש התוס' גבי אבי אמותיהן דמיירי שלא הי"ל בנים כ"א בנות ע"ש. ומכ"ש השתא מבואר ספיקו מדברי התוס' שכתבנו כמ"ש הרב מחנ"י ז"ל וע"ש שהביא שגם דעת הר"י בעליות הוא כן דהבת כבן עי"ע. ברם דא עקא וק"ל טובא להר"י בעליות שתי' לקו' התוס' וז"ל דנ"מ לחלק בכורה דחלק פשיטות היו נוטלין אפי' היה בעדת' אבל חלק בכורה לא היו נוטלות בנכסי חפר דאי מכא"ד ח' בכורה מאי עבידתיה כדאמר פ' מ"ש ואע"ג דמסיק התם לימא ליה מא"ד ק"א ובמקום אב קאימנא הכא אי במקום אב קיימי לא היה ראוי לחלק בארץ אלו היה בעדת מרגלים עכ"ל. והשתא ודאי קשה דאי לא מצו מימר ג"כ במקום אב קאימנא א"ב לא יירשו כלל כיון