קובץ הערות קמז

קידושין כלל ולא אמרינן כיון דא"א להיות קידושין בשיור יחולו הקידושין בלא שיור

ד) ובחי' הר"ן לגיטין פ' המגרש בהא דאמרינן שם גבי גט כיון דפסקה פסקה כתב בשם הרא"ה דמכאן נלמד לדיני ממונות שהאומר לחבירו שדי קנוי' לך ליום אחד גוף ופירות קנה לעולם דכיון דפסקה פסקה. וכן הוא שם בחי' הרשב"א ובאבני מילואים הק' ע"ז ממ"ש הר"ן בנדרים שם דקנין ממון לכו"ע ודאי פקע בכדי. והאומר לחבירו שדי קנוי' לך עד שאעלה לירושלים מכי עלה לירושלים פקע קנינו ולא אמרינן כיון דפסקה פסקה

ה) ונראה ביאור דברי הרא"ה דישנן שני אופני קנין לזמן. א) שגם בתוך הזמן אין קנינו אלא לזמן וזה הוי קנין פירות כמש"כ הר"ן שם דקנין לזמן אינו אלא קנין פירות. ובכה"ג לא שייך לומר כיון דפסקה פסקה. ב) קנין לזמן שבתוך הזמן יהי' לו קנין לעולם אלא שאחרי כלות הזמן יהא הקנין נפקע בזה אמרינן כיון דפסקה פסקה כיון דשעה אחת הי' שלו לעולם. והא דאמרינן גבי גט פסקה מיירי בכה"ג שליום אחד תהא מגורשת לעולם ואח"כ יתבטלו הגירושין אבל אם יגרשנה ליום אחד שגם בתוך היום לא תהא מגורשת אלא לאותו יום אין זה גט כלל דלא הוי כריתות וגם דזה אינו אלא קנין פירות דלא שייך באשה כלל לא בקידושין ולא בגירושין ומזה למד הרא"ה דה"ה בממון אם יאמר שדי קנוי' לך ליום אחד גוף ופירות דהיינו שבתוך היום תהא קנוי' לו לעולם דהוא קנין הגוף אלא שמתנה שלאחר היום יהא נפקע הקנין תנאו בטל כיון דהלוקח קנה אותה שעה אחת קנין הגוף לעולם לא יתבטל קנינו בכדי

ו) וזה כונת הר"ן לענין קידושין דאילו הי' אפשר להיות קנין פירות באשה אז היינו מפרשים כונת המקדש לזמן כמו במוכר לזמן דגם בתוך הזמן אינו קנוי לו לעולם אבל כיון דקנין פירות באשה לא אשכחן א"כ ע"כ כונת המקדש שבתוך הזמן תהא מקודשת לעולם ואחר הזמן יתבטלו הקידושין מאליהן ומשו"ה לא נפקא בלא גט דכיון דפסקה פסקה כיון דשעה אחת היתה מקודשת לעולם. ובכה"ג גם בממון הדין כמש"כ הרא"ה

ז) ובפי' הרא"ש כתב ג"כ הטעם דלא נפקא בלא גט דכיון דפסקה פסקה אלא דכתב שם משום דאיתקש הוי' ליציאה וצ"ע דכיון דאיצטריך הקישא לגבי קידושין ולא אמרינן כן מסברא א"כ מנלן לומר כן בגירושין דהתם ליכא הקישא ואי נימא דסברא היא א"כ ל"ל הקישא גבי קידושין והרי הרא"ה למד מגירושין לממון והתם ליכא הקישא ומ"ש קידושין דאיצטריך הקישא

ח) ונראה כונת הרא"ש לפימש"כ בשו"ת הרשב"א ח"ד (ס' פ"ד) דבמינה שליח וביטלו ואח"כ נמלך לבטל הביטול דבכה"ג לא אמרינן אתי דיבור ומבטל דיבור. עיי"ש. והטעם נראה דהא דאתי דיבור ומבטל דיבור אינו אלא מכאן ולהבא ולא למפרע וא"כ בשלמא כשמינה שליח אפשר לבטלו מכאן ולהבא דאע"ג דעד עכשיו הי' שלוחו מ"מ מכאן ולהבא תתבטל שליחותו. אבל מכיון שנתבטלה השליחות בשעתה אף אם יתבטל הביטול אח"כ מכאן ולהבא מ"מ מהיכן יעשה שלוחו כיון שכבר נתבטל וזוהי ג"כ סברת הרא"ש לחלק מסברא בין קידושין לגירושין. דבקדושין אפש"ל בלאו הקישא דנהי דיום אחד היתה מקודשת לעולם מ"מ אחר היום הקידושין נפקעין כיון דהתנה כן בתחלת הקידושין אבל בגירושין כיון דנתגרשה שעה אחת לעולם אף אם יתבטלו הגירושין מכאן ולהבא מ"מ מהיכן תחזור להיות אשתו בלא קידושין אחרים ומשו"ה לא בעי קרא בגירושין אבל בקידושין איצטריך למילפי' מהקיש' דאי מסברא הו"א דלאחר הזמן יתבטלו הקידושין מכאן ולהבא ואע"ג דלא אתי דיבור ומבטל מעשה היינו שלאחר שכבר חלה המעשה לא יוכל אח"כ לבטלה אבל הכא שהתנה כן בשעת עשיית המעשה שתתבטל לאחר זמן מהני תנאו. [ואחד החברים הק' ע"ז ממש"כ בשו"ת הרא"ש דאי לאו קרא דב"ג וב"ר לא הי' מועיל שום תנאי משום דלא אתי דיבור ומבטל מעשה אף שהתנה בעת עשיית המעשה ושמא יש לחלק דהתם ע"י ביטול התנאי המעשה מתבטלת לגמרי אבל הכא הקידושין חלין עד הזמן מיהת ועדיין צ"ע]

ט) ומה שלמד הרא"ה מגט לממון אף דהתם ליכא הקישא הוא ג"כ מטעם הנ"ל דכיון שיצאה שעה אחת מרשות הבעלים לעולם מהיכן תחזור להיות שלי וכיון שאינה חוזרת לבעלים הראשונים ממילא נשארת ביד המקבל כמבואר ס"פ יש נוחלין גבי נכסי לך ואחריך לפלוני ואחרי אחריך לפלוני מת שני בחיי ראשון יחזרו נכסים ליורשי ראשון למ"ד קנין פירות כקנין הגוף עיי"ש אלא דאדרבא משם קשה על הרא"ה דהא אם לא מת שני קנה השני אחרי הראשון ולא אמרינן כיון דפסקה אצל הראשון פסקה ומ"ט אחריך לפלוני מאחריך לעצמי, ובחי' הרמב"ן שם מבואר דהשני זוכה מהראשון ולא מהנותן ומשו"ה יכול הראשון למוכרה לגמרי דקיי"ל כרשב"ג דאין לשני אלא מה ששייר ראשון. ועיי"ש שכתב דה"ה באומר נכסי לך לעשר שנים ואחריך לפלוני מהניא מכירת הראשון ומ"מ אם לא מכר קנה השני ולא אמרינן כיון דפסקה פסקה אצל הראשון. וצ"ע רב

י) אבל מדברי הר"ן משמע דגם בקידושין אמרינן הכי מסברא ולא מהקישא דגם בקידושין שייך לומר פסקה מסברא ולא איצטריך הקישא להכי וה"ט דאביי דמחלק בין קידושין לקדושת מזבח דבהקדש אפשר להיות לזמן אבל בקידושין ע"כ הכונה שבתוך הזמן יחולו לעולם. אלא דלכאורה קשה דהא רב המנונא ורבא לא מפלגי בין קידושין להקדש דמדמי לה אהדדי ומנ"ל לחדש מדעת עצמנו ולומר דאביי פליג עלייהו בזה ומחלק בין קידושין להקדש. אבל המעיין בחי' הרשב"א יראה דאדרבא בזה כו"ע ס"ל כאביי דבקידושין א"א להיות לזמן וע"כ הכונה דבתוך הזמן תהי' מקודשת לעולם אלא דרב המנונא ורבא ס"ל גם בהקדש מזבח כן דא"א להיות קדוה"ג לזמן וע"כ בתוך הזמן קדוש לעולם. ומשו"ה אמרינן כיון דפסקה פסקה. ואביי ס"ל דקדוה"ג אינו דומה לקידושין אלא לממון דכמו דבממון אפשר להיות לזמן דהוא קנין פירות היינו דגם בתוך הזמן אינו קנוי אלא לזמן ה"נ בקדוה"ג למזבח [אלא דק' לפי"ז דאיך אפשר להקריבה למזבח כיון דאין להקדש בה אלא קנין פירות וקנין הגוף שייך להדיוט וביותר ק' לפי"מ דמשמע מרש"י פ' אע"פ (נ"ט) דאי לאו דהקדש מפקיע מידי שעבוד הי' פסול למזבח משום גזול עיישה"ט. וא"כ כ"ש הכא וצ"ע] ובקדו"ד מודו כו"ע דאפשר להיות קנין לזמן כמו בממון ומשו"ה ס"ל דקדו"ד פקעה בכדי. ולפי"ז הא דמוקי בגמ' בקדו"ד הא דקתני שור זה עולה כל ל' יום ולאחר ל' יום שלמים אם יפדה אותו בתוך ל' לא תחול קדושת עולה על הפדיון אלא עד ל' יום ולאחר ל' יום תחול על הפדיון קדושת שלמים. דהפדיון מכח קדושה ראשונה הוא בא ולא עדיף ממנו כיון דגם בתוך הזמן לא חלה קדושת דמי עולה אלא לזמן. א"א שיהא הפדיון נתפס בקדושת דמי עולה לעולם. וכן הוא ברמב"ם (פט"ו ממעה"ק ה"ז) שאם הקריבו לאחר ל' מביא כמו שנדר אף שפדהו תוך ל' יום עיי"ש ובר פדא ס"ל דגם הקדש דמים דומה לקדושי אשה בזה דא"א להיות בו קנין לזמן דהוא קנין פירות וכשמקדיש לזמן ע"כ הכונה שבתוך הזמן יהי' קדוש לעולם ומשו"ה אמרינן כיון דפסקה פסקה

יא) ולפי"ז לא קשה לבר פדא מתרנגולת שמרדה דגם