כוס הישועות ט

רק להשלים את הדברים מה שיש בהם תיקון העולם וא"כ די להם במה שהם מוטבעים לשקוד על השלמתם בזמנים ידועים מגבלים מה שהם צריכים עתה כפי טבע כח המתעורר והידיעה בזמנים עתידים נעדר מהם ואינם יודעים מאומה וכמו שהנמצאים עצמם מוגבלים כן חלק ה' להם תשובה מוגבלת אולם האנשים אשר נשא לכם אותם בחכמה ומהם בעל העיון מוליד חדשות בחריפות בחלבה או אגדה וכדומה בכל חכמה ומדע מלבד שתהי' תשוקתו חזקה ועזה כמות אהבה להתבונן בעיון נמרץ הנה עוד יערב לו כל עמל וכל יגיעה לכתוב דבריו על ספר ולהקריב אותה על מזבח הדפוס להפיצו על פני תבל למען תעמוד לדור דורים הנה מזה יש לנו מופת נמרץ על מעלת אדם ונפשו כי רבה הוא מנפש כל כשר כי ברית עולם שם אינה נופלת תחת הזמן ולכן גם את זה לעומת זה עשה האלקים כמו שהנפש עצמה אינה מוגבלת אבל היא נצחיות ועולמיות כן תשוקתה להשאיר עד עולמי עולמים. יען כי אין בטבע תכונתה גבול ידוע כי הנפש תשאר השארת נצחיות וזאת מצאתי הכר פנים במשפט החוברת הנוכחי ההולכת לפניכם היום, הספר היקר כוס הישועות על סדר נזיקין המכונה בשם מהרשש"ך ש"ך ממר אבי זקני הרב הגאון מגאוני קדמאי מרן שמואל שאטין זלה"ה אבד"ק דארים וראש מתיבתא בק"ק פראנקפורט דמיין נודע ביהודה ובישראל גדול שמו לגאון הגאונים וצדיק יסוד עולם כאשר תהלתו מלאה פי נכדו הגאון רשכבה"ג מרן משה סופר זצ"ל בעל חתם סופר כאשר תשימו עין בהקדמת הספר הזה כי מאד גדלה תשוקתו וחפץ לבבו כי יפיץ חבורו על פני תבל ושם כתוב בלשונו כלשון הזהב. אם אראה שיבוא אחד ליטול רשות ממני או מבאי כחי ליתן שניות לדברי ספר האלה להחזירו לביה"ד אז תגלנה כליותי וישמח לבבי, לזאת אמרתי כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא כי יעזרנו להפיק זממי אל הפועל להביא עוד הפעם הספר התורה הזאת על מכבש הדפוס למלאות רצון אכי זקני מאור הגולה הנ"ל מלבד אשר הספר הנ"ל נחוץ מאד להלומדים כי מורה דרך נתיבה במים עזים ים התלמוד לירד תהומות ולהעלות פנינים מבאר כל המורים באמרות טהורות מזוקקת שבעתים, להבין דברי רש"י והתוס' ז"ל והספר הנ"ל הוא כעת יקר במציאות אף אחד בעיר ושנים במשפחה. זכרתי ימים מקדם בעוד זרחה שמש ההצלחה עלי אהלי אותה נפשי מאד בתשוקה נמרצה להדפיס הספר הנ"ל. גם בהיותי בהיכל הקודש בית דודי הרב הגאון הקדוש בוצינא דנהורא אספקלריה המאירה רשכבה"ג מו"ה חנוך העניך מאלכסנדרי זלה"ה שהוא ג"כ נכד מאור הגולה הנ"ל וגם הוא הפיח בי רוח התשוקה להביא הספר הנ"ל לבה"ד אולם מאשר הייתי מוטרד גדול לא הי' באפשרי להפיק זממי אל הפועל אכן בהתגלגלות העתים ובחלופי הזמנים הורם מעמדי ונשחת מצבי חצי שדי נחתה בי נגרשתי מביתי מארץ פולין והנה אנכי בקראקא כגר בארץ נכרי' בגודל הלחץ זו הדחק רחק ממני אוהב וריע ורבו שונאי נפשי חנם על לא דבר ות"ל אשר ה' הי' לי בעוזרי ואני אראה בשונאי ומתו במיתה משונה לא כמות כל האדם ימתו אלה ואני אמרתי להמליץ עליהם מאמר נפלא מה דאיתא במדרש ויקח קרח וכו' מה ראה קרה לחלוק וכו' ע"י אליצפן בן אחי אביו שנעשה נשיא על משפחתי אמר הריני חולק עליו ומבטל כל מה שנעשה על ידו לכך ויקח קרח מה כתיב למעלה ועשו להם ציצית קפץ קרח ואמר למשה טלית שכולה תכלת מה שתהא חייבת או פטורה מן הציצית א"ל חייבת א"ל טלית שכולה תכלת אין פוטרת עצמה ד' חוטי תכלת פוטרת אותה דברים אלו לא נצטוית עליהם ומלבך אתה בדאתן ע"כ, ולהבין דבריהם הקדושים ולשונם כלשון הזהב ראשונה יקדים ההערות בזה המאמר א) קרח שפקח הי' מה ראה לשטות זה להקשות על הציצית הלא זה הדבר מפורש בתורה ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם ומה נ"מ אם הטלית היא כולה תכלת אם לאו והלא בגד של ד' כנפות חייבת בציצית וע"כ מוכרח לומר כי רמזו מילי' על פתיל התכלת הנתונה בציצית כדעת המפרשי רש"י ז"ל הי' לומר אם חייבת בתכלת או לאו. ב) קשה להבין בינה במקרא (קרח פ' ט"ז כ"ט) אם כמות כל האדם ימותון אלה לא ה' שלחני והנה כמו זר לחשוב על אדון הנביאים מרע"ה לומר אם ימותו כמות כל האדם לא ה' שלחהו מי זה אמר ותהי ה' לא צוה. ג) מדוע שם עוז מבטחו על נס שהוא למעלה מהטבע לבלעם חיים שאולה והלא אין סומכין על הנס ומהגם עניו כמשה וכל מי שנעשה לו נס מנכין לו מזכיותיו. אולם נקדים מה דאיתא בספרים הקדושים כי השבעה חוטים של הציצית המה מורים על השבעים שנה לחייו של אדם כמאה"כ ימי שנותינו בהם שבעים שנה ויש השארת הנפש ויקבל שבר ועונש ולכן מוכרח לתת דין וחשבון והחוט של תכלת מורה על מציאת השם כמאמר רש"י ז"ל התכלת דומה לרקיע וכו' ומורה על כסא הכבוד, והנה יש ב' כתות כופרים ר"ל כת אחת אשר המה כופרים בכל ואינם מאמינים במציאת השם. וכת ב' אשר מודים במקצת כי יש ה' בשמים אולם הארץ נתן לבני אדם ואין השגחתו בתחתונים ואין שכר ועונש כאשר טעו דור אנוש והנה קרח דתן ואבירם המה היו מהכת הב' שאין כופרים במציאת השם אך כופרים בהשארת הנפש ושכר ועונש לאחר מותם, ולזאת שאלו רק על ציצית אשר המה מורים על הנפש ואמונת שכר ועונש אולם על התכלת אשר מורה על מציאת השם בזה היו מודים ולא קראו ערעור וכאשר שמע משה כי יצא דבר נבלה כזאת מפיהם לזאת הראה להם העונש כי עוד היו בחיים היותם ויראו בעיניהם העונש המגיע להם ואז יסירו מלבבם הרע הכפירה הנשחתה ויאמינו בה' ובמשה עבדו. לא כן אם כמות כל אדם ימותון אלה יאמרו הרשעים הללו לא ה' שלחנו. ובעזרתו יתברך אנכי מהנעלבים ואינן עולבים ואשים לנגד עיני מאמר החסיד שבמלכים אם ה' הסיתך בי ירח מנחה וכן אמרתי אולי מאת, ה' היתה זאת לי לאשר לא שלמתי גדרי להדפיס הספר הנ"ל. גמרתי בלבבי יעבור עלי מה, אראה בעזר צור ישועתי להשתדל בתעצומות עוז לרוץ כגבור עלי אורח לקחת פרענומעראנטען במעות קדומה על ההדפסה, ת"ל רבו כמו רבו אנשים אוהבי התורה אשר נתנו ידם לי ובאו על החתום ונתנו מ"ק אולם מאשר רבה מאד הוצאות הדפוס כי הספר הוא גדול מאד באיכות וגם בכמות.