כוס הישועות עו

בתוס' ו"ה סבר כוותי' כו' ולא בעי כו' ומ"מ יש לפשוט דהלכה כמותו ברוב נכרי' כצ"ל. ונ''ל דהא דאמרו ומ''מ יש לפשוט כו' לאו מילתא באפי נפשי' היא דבאים לפסוק הלכתא כרשב"א ברוב נכרים דא"כ היאך ידובק דבר זה לדעיל וגם זיל קרי בי רב הוא והלא כל המעשים שבש''ס ירו לנו הדרך דהלכה כמותו ברוב נכרי' אלא נראה דשפיר מדובק במאי דכתבו קודם לזה באומרם ולא בעי כו' דא"כ כו' והוה קשה להו דהלא השתא דדחי הש"ס דרב אסי סבר כוותי' בחדא כו' תפשוט, נמי מקצת בעי' שלו דהלכה כרשב"א ברוב נכרים מיה' וא"כ מאי אהני לי' דלא בעי למימר דסבר כרבנן דא"כ תפשוט דמודו רבנן דהלא השתא תפשוט ג"כ חדא בעי' דילי' לכך כתבו ומסיימי במלתייהו ומ"מ יש לפשוט כו' וכלומר אפי' אי הוה אמר דסבר כרבנן מ"מ יש לפשוט דהלכה כמותו ברוב נכרים דהלא אפי' רבנן סברי כוותי' ברוב נכרים וא"כ שפיר, קאמרה הש"ס דרב אסי סבר כוותי' בחדא כו' וא"כ לא תפשוט אלא חדא דהלכה כמותו ברוב נכרי' וק"ל:

בד"ה לבתר י"ב ירחי כו' פירוש הן עצמן כו' כדתנן בפרקי' כל דבר שעושה ואוכל כו' אפשר דמש"ה מפרש הש"ס מה דאשכח אבוה דשמואל ולא קאמר סתם שמצא אבידה וק"ל:

בד"ה לפנים משורת הדין תימא כו' וי"ל דלא מייתי כו' והכא בשמעתי' כו' דכ"ע פטורי' כו' אפשר דמש"ה קאמר הש"ס, הא דאבוה דשמואל כו' ומאי ראי' צריכנא דצריך לנהוג לפנים כו' ולמה הביאה מעשה זאת יותר ממעשי' אחרים דכתיבי בש"ס שהיו עושים לפנים כו' אבל במאי דכתבו א"ש וק"ל:

בד"ה הרי שאבדו ה"ה נגנבו כו' ובתוספת' תני' בהדי' כו' הנה גם בש"ס דהכא מוכח כן דאל"כ מאי קאמר התירו לו משום שחיטה כר"ח דהלא ר"ח מצא גדי שחוט ולא ידע אי נגנב ואח"כ הושלך לשם אלא ע"כ דאף דנגנב דינא הכי וק"ל:

דף כ"ה ע"א בגמ' טעמא דמצא פירות בכלי הא כלי ולפניו פירות כו' ובזה א"ש נמי הא דאמרה מתני' מצא פירות בכלי או כלי כמו שהוא כו' ואי בכלי לחוד מחייב להכריז מכש"כ בכלי ובתוכו פירות אלא ודאי דדיוקא אתי לאשמעינן וק"ל עוד בגמרא תנינא להא דת"ר כו' ורמינהי מצא דבר שאין בו סימן בצד דבר שיש בו סי' הא דלא מקשה הש"ס הני שתי ברייתו' אהדדי זולת מה שאמרה הש"ס מה שיש לדייק כן ממתני' נמי משום דזולת זה ה"א לחלק ולומר דהברייתא א' איירי שהפירות מונחים בצד כלי שאין בו סימן ולכך הוה שלו אבל כשמצא מקצתן בתוך כלי ומקצתן בחוץ חייב להכריז משום אותן פירות המונחים בתוך הכלי וזהו הסימן שלו שיוכל לומר אלו פירות מצאת בתוך כלי אבל השתא דמדייק נמי כן מתוך המשנה והמשנה איירי מן כלי שיש בו סי' דהרי אפי' מצא כלי כמו שהוא, חייב להכריז ש"מ שמכלי שיש בו סימן מיירי לכך מקשה השתא שפיר וק"ל:

עוד בגמ' רב פפא אמר הא בצנא ופירי ול"ק כו' הא דנקט ר"פ צנא ופירי ולא בכובה וכיתנ' נ''ל דהוכרח לומר כן דהנה ודאי ר"פ לא בא למפלג על סברת ר''ז דאמר בכובה וכיתנ' הסברא מוכרחת לומר דהאי כיתנ' נמי מכוב' נפל דאי מינה נפל אשתייר בה מידי וא"כ אי הוה נקט כוב' וכיתנ' הוה קשה טובא על דבריו דהלא כשמוקי ברייתא בדלא אשתייר בה מידי ובכוב' וכיתנ' והוה שלא מטעם דהסברא מכרחת דאלו מהאי כו' נפל א"כ הוה אשתייר בה מידי וא"כ הוה מוכח דבשאר פירות דאין הסברא מכרחת כן דחייב להכריז וא"כ היאך הוה יכול למיקם אח"כ ברייתא ב' בדאשתייר בה מידי דוקא והוה משמע א"כ דוקא בזמן שנשתייר בה מידי אמרינן דחייב להכריז אבל בזמן שלא נשתייר בה מידי הוה שלו וזה באמת לא הוה כללא דהלא מצינו ג''כ שאר פירי דאפי' אם לא נשתיירו בה חייב להכריז אבל השתא דמוקי בצנא ופירי להני ב' ברייתות א"ש דלא בא באמת לחלוק על סברת ר"ז רק בא לחלוק על מה שאמר דבשאר פירות שאין הסברא מכרחת דלאו מהאי לי נפל חייב להכריז ור"פ סבר דאע"ג שאין הסברא מכרחת דלאו מהאי כלי נפל אפ"ה אמרינן דהוה שלו ואינו חייב להכריז כ"א בדנשתייר בה מידי, אבל לפי מה שכתבו תוס' ז''ל הסברא הוא, להיפך ואז ודאי לא א"ש הא דנקט ר"ל אצנא ופירי ודלא כמהרש"א ות"ח ושאר מפרשים שהפכי הגלגל מהיפך להיפך ע"ע ודוק:

עוד בגמרא צבורי פירוש כו' שמעת מינה מנין הוה סימן כו' ש"מ כו' לכאורה יש לתמוה מאי רצה הש"ס בזה דאמרה שמעת מינה כו' כאלו באת' להקשות דבר מה ומאי הוה קשה לן אם יהי' מנין סימן או לא בשלמא הא דקאמר ש''מ מקום כו' א"ש דמקשה על רבה אבל הכא לא א"ש לכאורה ונ"ל דהש"ס מקשה על ר"ש לעיל דהביא ראי' מברייתא דמנין הוה סימן וה"ל לדייק כן ממתני' לכך קאמרה שפיר ש"מ כו' וק"ל וא"כ במאי דכתבו תוס' ואע"ג דפשיט' לי' כו' הן דברי הש"ס בעצמה. ואפשר דבאמת דגם הם כיוונו לזה וק"ל:

בתוס' ד"ה הא בכוב' וכיתנ' כו', ור"ח פירש דפריך כו' הנה לפי דברי ר"ח צריכנא לומר הא דמתרץ הא בכובא וכיתנ' כו' היינו דלא עבידן דמשתיירא לפי סברת התוס' ולכך אם נשאר מקצת בתוך הכלי הוה שלו מה שבחוץ דאי איתא דהוה של בעל הכלי ומכלי נפל מה שב לא הוה משתייר בי' מידי והא בצנא ופירי פירוש הא דאמרו דהוה דבעל הכלי מיירי בצנא ופירי דעבידן דמשתיירא ולכך אמרינן באותן שנפלו מכלי נפלו והא דנשתייר גם בכלי אורחייהו כן הוא וכן יתפרש כל השטה לפי זה ובכן נראה דאית לי' לר"ח סברת התוס' ולכך נקט ר"פ צנא ופירי אבל אי יסבור סברת רש"י לא הוה א"ש במאי דנקט צנא ופירי ולא כובא וכתנ' ועי' לעיל מה שכבר כתבתי בזה ודוק בתוס' ד"ה הא גופא קשי' אמתני' לא פריך דמצינו למימר דג' מטבעות היינו פירוש דצבורי מעות ע"כ רצונם לומר דה"ל להקשות אמתני' דהרישא קתני מעות מפוזרת הרי הוא שלו הא שלחופי משלחפי חייב להכריז ובסיפא קתני ג' מטבעות זה על גב זה חייב להכריז והיינו שעשוין כמגדלי' דוקא כדקאמר ר' יצחק דאל"כ אלא אפי' משלחפי נקראים זו על גב זו א"כ היינו ציבורי מעות אלא ודאי ג' מטבעות זעג"ז איירי דוקא כמגדלי' וחייב להכריז משום מנין המטבעות או משום מקום וצבורי' וזהו הטעם של ר' יצחק באמת דמפרש ג' מטבעות דמתני' דאיירי כמגדלי'. וע"ז תירצו תוס' דמצינו למימר דג' מטבעות היינו פירוש דצבורי מעות ודלא כדדייק ר' יצחק וא"כ על המתני' לא ה"ל להקשות מידי והרב. מהרש"א לא יצא ידי חובתו במה שכתב בזה ודוק גם לעיל בתוס' ד"ה הא בכובא כו' על דברי ר"ח כתב דברים אך למותר ע"ע ודוק:

ע"ב בתוס' ד"ה אחר הגפה מקום שמשתמרות קצת כו' עד לבסוף ולרבא כו' בדבריהם ז"ל יתפרש שפיר הא דנקטה מתני' תרי בבות מצא אחר הגפה כו' מצא כלי באשפה כו' ובבבא א' נקטה גוזלו' ובשני' כלי וק"ל. בד"ה ואמר ר"א כו' כדמפרש לעיל כו' דלא תימא דר"א אמר דבריו גם בכלי שיש בו סימן ודוק:

בד"ה ואם נטל כו' עד לבסוף ולפירש"י דפירש כו' קשה דפשיטא דלא יחזירנה לשום אדם שאינו יודע מי הם הבעלי' כו' הנה מצאנו וראינו ברמב"ם דפוסק בספק הינוח דאם נטל הרי הוא שלו ובודאי דיצא לי' מלישנא דש"ס דאמרה אם נטל לא יחזיר ומפרש הוא ז"ל דלא יחזיר לבעלים אלא יחזיקנה לעצמו ורבים תמהו עליו ע"ע, וגם רש"י ז"ל ימאן בזה דהלא הוא כתב לקמן דף ל"ז ע"ב בד"ה ואם נטל לא יחזיר כו' לפיכך יהא מונח ביד זה עד שיבא אלי' כו' וא"כ לא קשה מידי על רש"י ז"ל גם הכא דטובא אשמעינן שאינו רשאי להחזיר למי שיבא ויאמר שנאבד ממנו דס"ד דיהא מותר להחזיר לו דהלא אם ירצה להחזיק אותו גם לעצמו רשאי לכך אשמעינן דזה אינו שאינו רשאי להחזיר לו שהרי באמת אינו רשאי להחזיק לעצמו ג"כ וק"ל