כוס הישועות ז

על גווייותינו ואחד עליו בעצמו. אשר ע"כ ראוי היה להקרא קצת מן הספר בשם כוס הישועות והוא זה אשר עדיין לא היה בביתי וזה שהיה בביתי היה ראוי להקרא בשם הצלה כנ"ל רק כדי שלא אהיה מן המתמיהים יהיה קיים לו שם הראשון בפה כל ולנו אשר ראינו הנס יחובר שם הצלה עם שם הישועה כדי להיות לזכרון לנו ולבנינו וה' יציל עמו ישראל מכל צרה. וישלח לנו עזרה. ויבא לנו הגואל במהרה. ועליו נאמר שירה. והנה עוד באתי לדבר שלא יחשדני שום אדם במה שלא באתי בהסכמות על ספרי מגדולי חקרי לב כנהוג ברוב מחברי ספרים ומהם גזירתם וחרמתם על מסיני הגבול של המחבר ולא יאמר האומר שהנחתי את זה מחמת גאוה ורוממות כי על זה אומר ח"ו לא תהא כזאת בישראל כי אני יודע מך ערכי וכי קטנם עבה ממתני רק יותר יאמין אוהב האמת כי זה שלא בחרתי באלה הוא מטעם באשר הדרך של נותני הסכמה הוא ליתן לאיזה מחבר שבח יותר מן הראוי לו משום כבוד של הנכנסי' ואכסני' של תורה כידוע ואני לא חפצתי באלה כי מסאני דרב מכרעאי לא בעינא ומה שישכיח המשבח בבשר אדם זה גופי יפגום ח"ו בנשמתי ואם עדיין יאמר האומר מכל זה לא יצאתי ידי חובתי כי היאך יאמר אדם קבלו דעתי בדבר שעדיין לא נבחן בכור הכסף זה גאוני ארץ אשר הם יבחרו ולא אני ע"ז אשיב ודאי אלו נעשה ספרי על פסקי דינים או הוראות היה מקום לומר כן אבל באשר ספרי לא נעשה כ"א מה שחדשתי בגפ"ת ולחדד התלמידים ומעולם לא יצא הוראה ממנו ואם אמרו על מאור עיני הגולה הוא רבינו רש"י זצ"ל דלא נחשב בתוך המורים והפוסקים להכריע באם נמצא בפירושו דבר מה להכריע לצד אחד באומרם כי רש"י ז"ל פרשן הוא ולא פסקן מה יאמר א"כ על יתוש הקטן שכמוני וא"כ מן סותר הנמשך יוליד סותר הקודם שלא ינוח הקפידה בזה שלא לקחתי הסכמה מן הגאונים הראוים לכך אחר שלא יצא הוראה או דין ע"י דברי כנ"ל ומ"מ לאו כללא כיילינא באשר כמה פעמים פירשתי הש"ס בדרך אחר אשר לא פירשו הגאונים גדולים ה"ה מאור עיני הגולה רש"י ז"ל ותוס' ז"ל ובאם יוכל מאן דראוי לכך להכריע ע"פ פירושי במאי דהפוסקים מחולקים באיזה מקומות אם יניח את דברי במשקל עיונו הטוב ובפרט במקומות הרבה אשר נתתי את נפשי לתרץ את דברי הרמב"ם אשר הוא סותר כמה פעמים מה שבנאו שארי הפוסקים ומורים באין מבין מבטן מי יצא לו אותו שיטה או פסק עד שכל מפרשי דבריו נלאו לפעמים למצוא הפתח ורבים השיגו עליו וקרה לו זה באשר כתב דבריו בקיצור נמרץ בלשון צח וזך ולא הביא שום חולק כידוע וגם באיזה מקומות היו לו גירסא אחרת בש"ס אשר כל זה ראתה עיני ולא שקטתי עד שמצאתי און לי או ע"פ הגירסא או ע"פ הפשט ופירוש אשר לדעתי פירש הוא ז"ל דברי חז"ל בש"ס באיזו מקומות דלא כפירוש כל שארי מפרשים כל זה יוכל הרואה למצוא בספרי באיזו מקומות של שבחים. עוד ימצא הרואה נחת כרוב מקומות שבש"ס שאמרו חז"ל הניחא או בשלמא אשר אותו לשון הוא לכאורה שלא מן הצורך כי אחר שדעתו אינו כ"א להקשות על איזה תנא או אמורא מה ליה לומר א"כ שהוא נח לאידך מ"ד אשר פליג על זה לא ה"ל לומר כ"א מה דקשה ליה על אידך מ"ד ונתתי מקום לאותו לשון דבא לומר דאלו לא הוה נח לאידך מ"ד לא הוה קשה על זה אבל השתא דנח לזה אזי קשה על זה. גם נחתי פנים באיזה מקומות אשר רוצה למבעי בעי' ואמר תחלה פשיטא לי דבר זה אבל קמבעי' ליה כה"ג ובודאי גם בדבר זה יש לדקדק כה"ג דלא ה"ל לאשמעינן מאי דפשיטא ליה כ"א מאי דמבעי' ליה יעוין באיזה מקומות של שבחים וימצא נחת. גם על זה בתום אבחר להשוות המחלוקת כדמפלגו שני אמוראים אליבא דחד תנא או אמורא דזה יאמר כך אמר וזה יאמר כך אמר דלא יהי' נראה כאלו חד מנייהו משקר וכזה ראינו שחכמי הש"ס ז"ל בעצמם הטריחו למצוא דרך דלא יהיו נתפסים כמשקרים במאי דאיתא ביבמות בשלמא לר' חייא כו' אלא לבר קפרא וכי ר"ח משקר וכן אפכא יעוין שם. והנה מקרב יצא מוניטן לגאון אחד והוא המאור הגדול מהור"ר נפתלי סג"ל אב"ד ור"מ דק"ק ווירמיישא אשר גם זה שם על נפשו ובנה ספר אחד מיוחד לכך בשמו נאה לו ספר מלא רצון ועל זה אומר ארי' ישר חילו וכחו לאורייתא כי שנינו לדבר אחד נתכוונו כי גם אני כמוה בזה בהרבה מקומות אבל לא בכולן כי במקום שמצאתי נייח לפי הסברה בהשוואת המחלוקת העמדתיו על הספר ובמקום שראיתי שע"י הדחק בא הנחתיו לאחר לזכות בו גם הוא כי יותר נוח לן להניח הדבר כמו שהוא מאשר יצא הדבר מעוקם בלי מחכים. וכאשר לא הייתי מהדר בלקיחת הגזירות והחרמות מן גאוני עולם על השגות גבולי. הוא מטעם כי אמרתי שאינו מן הצורך כי ישראל קדושים הם ואין הדעת נותנת שיבאו אחד מקצה העם לוקח העטרה שאינו שייך לו ויקבענה במקום שאינו ראוי לה ואף אם יבוא פריין אחד ויפרוץ הגדר הגדור כל ישראל מי נחשדו שלא יקחו גודא רבה וישליכו על אותו פריין בחרמים ונדוים כי תקולל בארץ חלקו ומילתו אמורה בתורה, בהנהו שעמדו על הר עיבל ארור מסיג גבול רעהו. ולא יהי' לו לא נין ולא נכד ולא שריד לאכלהו. ודאי אם אראה שיבוא אחד מעם ליטול רשות ממני או מבאי כחי ליתן שניות לדברי ספר האלה להחזירו לבית הדפוס אז תגלנה כליותי וישמח לבבי בראותי כי דברי נתקבלו ברצון ואז אדע מה לעשות בעודני בחיי ואשר אצוה לבאי אחרי ובפרט באשר אצפה להוציא לאור זה שעדיין מונח בתוך גנזי והם שלש מסכתות מסדר נשים ושתים מסדר מועד כנ"ל וזה אשר אוסיף עוד בשאר מסכתות ואזי ידובק הטוב אל הטוב ויהי' האהל אחד אוהל שלם. בלי דלם. ויהי' גדול כבוד הבית האחרון יותר מן הראשון בכל דבר ובכל לשון. וההוספה יהי' יותר מן העיקר בברכה כאשר אלקינו עושה ככה. וכמי בריכה. אשר מוציאה מימי' בלי שככה. ויזל מים מדליי בלי הנחה. ער אשר נבוא למקום השגחה. ויקובץ נדחינו בתוכה בשמחה. הוא עיר ציון וירושלים. ושם נפרש כפינו אל אל שבשמים בוקר ערב וצהרים. במהרה בימינו בלי עצלתים. אמן וכן יהי רצון.