כוס הישועות ו

ובהם כאשר יראה הרואה במה שאדבר אני בו. ויעוין ג"כ מה שכתב הגאון הגדול הלא היא זה שעשה הפירוש על קידוש החודש דהרמב"ם ז"ל אשר היה נבוך ג"כ בהאי שמעתא מאד עד שבסוף דבריו אמר סוף דבר האי שמעת' צ"ע. ועתה באתי אני הקטן במה שהנני ה' בזאת החכמה היא חכמת התכונה ומצאתי את שאהבה נפשי בדבריהם ז"ל אשר הן מיוסדים על אדני פז ולהראות לכל העמים כי לא נעלם דבר מחכמינו ז"ל ועמדו על עיקרה ויסודה. ואגב אבאר ג"כ מה שדיברו חז"ל עוד בשארי מסכתות בחכמה הזאת וגם במקומות אחרים ובודאי יהיה זה לצפירת תפארת לחכמינו ז"ל בראות כל איש אשר כל רז לא אנוס להם וכה"ג בחכמת המספר והתשבורת ימצא המוצא קצת חידושי דברים בכ"ב בשמעתתא דאילן דעולא. והנה כל זה היתה תחלת מחשבה הקודמת למעשה אבל בראותי כי תכבד עלי העבודה ואין בה לסבל לעמוד תחת המשא נרתעתי לאחורי ובאנו לחלוקה שלא להוציא לאור בפעם הזה כ"א חידושי שעל סדר הישועות לבד והיה זה עבור שהוא כלי שלם מלא על כל גדותיו באשר הוא נעשה על כל המסכתות השייכים לסדר הלז משא"כ אלו אשר עשיתי על שארי סדרים. וראוי לו ג"כ הקדימה אחר שקדימת הזמן היתה לו ג"כ בלימודינו בב"ה אזי יצאת' בראשונה כידוע ואקוה אל ה' שיזכני להוציא לאור עוד בקרב ימים זה שנשאר אצלי המונח באוצר ה' כנ"ל. והנה כבר אמרו במלאכת ההגיון מן סותר הקודם נוכל להוליד סותר הנמשך לפעמים. והיה זה כי דעתי היה שלא אהי' מן אותן אנשי שם אשר יקראו בשמותם עלי חיבורם באומרי כי לא כצורת מעשה ידיהם צורת מלאכת מחשבתי מאחר שלא נעשה על פסקי דינין או הוראות אשר ע"פ שם של הספר יוכל החוקר אחר אותו דין או הוראה לחפש בתוך אותו ספר ואינו נעשה כ"א על פירוש גפ"ת והי' די לו א"כ בקוראי אותו חידושי מהרשש"ך על הגפ"ת ויוכל א"כ הרואה לראות בו בזמן שעומד במקום ההוא בעיוני על הגפ"ת בזמן ההוא ומזקני התבוננתי כי כן עשה הגאון הגדול רבן של כל בני הגולה הוא המפורסם מהרש"א שלא נתן ג"כ שם אחר לספרו כ"א חידושי מהרש"א ומסתמא טעמו ונימוקו היה זה אבל אחר שבאתי לשינוי מעשה באתי ג"כ לשינוי השם באשר אמרתי כי לא נאה לקרוא את שמי על הנזק לומר חידושי מהרשש"ך על סדר נזיקין בכן עלה על לבי לקרוא אותו בשם כוס הישועות באשר חז"ל קראו לסדר נזיקין ישועות וכוס מתפרש ג"כ באחד מן גזרותיו לשון חלק כדכתיב מנת חלקי וכוסי ופירשו המפרשים שהן מלות שונות כפירוש אחד וכן פירשו הרבה מפרשים האי קרא גופי' כוס ישועות אשא כו' שהוא ר"ל חלק ישועות ובכן כשנאמר כוס הישועות הרי הוא כאלו נאמר חלק או סדר הישועות. ועוד מה' היה זאת לי להיות רמוז בשם הזה שמי העצם ושם יחוס שבטי ומקום לידתי עם שם אשתי והוא שמואל כהן שאטין הנה בהתחבר לו בי"ת הכלי או בשתרצה לקרוא אותה בי"ת העזר והוא בשתאמר בכו"ס הישועו"ת שהוא במספר תתפ"ה כמספר שמי ושם אשתי כנ"ל. ואל תתמה על זה שנתתי הזכרה לה גם במקום הזה. כי כן ראוי לכל אדם באשר על הטוב יזכר שמו ליתן דביקות לאשתו עמו ומי זוטר לן מאי דאמרו חז"ל בסוטה במאי דמתני ומקרי לבנייהו וממתני אגברייהו מי לא פלגי בהדייהו. והנה מצאתי רמז גדול דבריהם ז"ל האלו מן המקרא באשר כתוב הדור הוא להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא ודרשו חז"ל על זה דעתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק ש"י עולמות ולכאורה יש לדקדק א"כ מאי האי דקאמר הקרא עוד ואוצרותיהם אמלא וכי לא די לן בהני ש"י עולמות עד שהוצרך לייעד לן עוד בזה שימלא ג"כ האוצרות. לכך נאמר דהנה איתא במ"ע אופן קצ"ז דהני ש"י עולמות באים ע"י תר"ך מצות והיינו תרי"ג מצות דאורייתא ועוד ז' מצות דרבנן נגד תר"ך אותיות שיש בעשרת הדברות וכאשר מקיים מצוה א' מביא לו עולם א' ע"ש שמאריך ודיקדק עוד דא"כ למה ש"י שאינה אלא החצי מן תר"ך וע"ז נתן הגאון בעל הת"ח טעם הגון באומרו שאשתו של אדם נוטלת ג"כ החצי כי כל אדם אינו אלא פלג גוף והיא מסייעו ג"כ לקיים התורה וללמדה ע"כ חלק כחלק תאכל גם היא ע"ש. וכבר ידוע ג"כ שאשתו של אדם נקראת אוצר דהכי איתא בעירובין מ"ד ויבן ה' את הצלע מלמד שבנאה הקב"ה כבנין אוצר זה רחבה מלמטה וצר מלמעלה אף כן האשה כדי לקבל את הולד. ועתה יתפרש הקרא היטב דהתחיל לייעד הייעוד דש"י עולמות לכל צדיק וכדי שלא יקשה לך למה ש"י ולא תר"ך ע"כ הפסוק בעצמו מתרין ובא לומר שאוצרותיהם אמלא ג"כ והיינו הנשים ובכן יתמלא המדה על כל גדותי' מה שהיתה חסירה וק"ל. ועוד לאלוקי מילין מעליותא בהקדמה זאת ובדרושי הארכתי ואין כאן מקומו כי אוצר ה' יבא אם יגמור עלי. ודע בעוד הייתי כותב דברים אלו והדיו ממש עדיין לא נתייבש על הנייר אלקים שם שמות בארץ מאן דקורא שמות בפתח כפי הפשט לא נשתבש ומאן דקורא שמות בצירי כפי הדרש לא נשתבש כי נתקיים בנו שניהם אחר שבעז"ה סמוך לגמר ספרי זה מתחת מכבש הדפוס ולא היה חסר ממנו כ"א חלק חמישית כי כבר התחילו להדפיס חידושי שעל מסכת מכות וכבר הובא אל ביתי מה שנגמר ממנו הרבה מאוד אש יצא בגזירת עליון ותאכל את בתי אלקינו עם כל בתינו עד היסוד עם כל מחמדינו ספרי קודש ורכושינו אוי נא לנו כי פנה יום ההוא אשר היה ד"ך טבת תע"א והגזירה כך עמדה ד"ך שעות ובאותה שעה שהתחילה השריפה בה באותה שעה ביום שלאחריו היתה הגמר ועל זה ודאי ידוו כל הדוויים וכל ישראל יבכו את השריפה אשר ממש מעולם לא נראה ולא נשמע כזה וכמה מאתנו לא נשאר להם כ"א גווייותיהם ואיזה מאתנו גם זה לא נשאר להם ואף בי ובבניי שלטה הגזירה הקשה הזאת מאוד והי' לנו הפסד גדול בממון אשר שלטה בו האש ואשר נגגב מאתנו כי הנחנו את בתינו מלא עדיין ויצאנו ריקם כדי להציל את נפשותינו. וגם ספרי זה עדיין היה מונח בתוכו ואברך ה' אשר הציל אותו מן האש הלוהט כי פלאי פלאות נעשה בו שאחרי צאתי מן ביתי באו אנשים אשר לא מעמינו והצילו אותו מן השריפה שלא שלטה בו ועליו נאמר הל"א ז"ה או"ד מצ"ל מא"ש נבער"ה ואלו תיבות הם המספר כמספר שם ספרי ושמותינו כנ"ל ועוד שנים יותר לרמז על שתי הצלות אחד