כוס הישועות רטז

דרב ושמואל ואזה קאמהדר ליה המקשן שטר לספינה ל"ל כו' וא"כ ע"כ לא מתוק' כ"א הכי והיינו דר"נ סבר ספינ' במשיכ' לחוד ואותיות בשטר (וכגירס' שלפנינו ולא כגירס' התוס') וא"כ הדר קושי' לדוכתיה למה נקט ג"כ ספינה בדבריו אי לא פליג ג"כ עליו דהלא השתא א"א למטעי בספינה מן מאי דנאמר באותיות דהלא אותיות בשטר לחוד קאמר ואזה קמהדר ליה לא דכ"ע כו' דהנה ודאי יש לדקדק לפי הפשוט' באיזה סבר' בא לדחות דעת המקשן דסבר אי לאו דפליג ג"כ אספינה למה נקט' בדבריו וגם במאי דאמר ובפלוגת' דהני תנאי ומאי אכפת לן בזה דפליגי בהני תנאי ואדרבה במקום אחר מצאנו דאמר' הש"ס לימא הני תנאי כהני תנאי ואף דנראה דהרשב"ם בא לתרץ דבר זה במאי דאמר וכתב ואמוראי נינהו אליבא דרבי ור"נ כו' כלומר דלא תימא הואיל דפליגי בחד זימנא ל"ל לפלוגי עוד זימנא לכך כתב דאמוראי נינהו כו' וק"ל. מ"מ לא נייח לן למאי הוצרך הש"ס לומר כן אלא נראה דבזה בא לתרץ דלעולם לא פליג בספינ' והא דנקט ספינה ג"כ להורות אאותיות דאי לא הוה קא נקיט לספינה ולא הוה אמר אלא אותיות נקנו' בשטר ה"א בשטר לחוד קאמר ופליג ארבנן דאמרי במסיר' ולא בשטר לכך נקט נמי ספינ' לומר כי היכי דבספינ' מודינא לך דבמשיכ' נקנ' כן מודינא לך באותיות דנקנו' במסיר' אבל לא במסיר' לחוד כדקאמרת אתה אלא גם בשטר עם המסיר' ולכך קאמר ובפלוגתא דהני תנאי כלומר לא כשהבנת דבשטר לחוד קאמר אלא בפלוגת' דהני תנאי כלומר מהכא מוכח כדברי דאל"כ הוה תלת' תנאי וכדמפרש הרשב"ם לעיל בד"ה ואותיות בשטר כו' דוק:

עוד בגמר' וחכמים אומרים בין כו' בין כו' עד כו' נראה דהוצרכו לשניהם דאי לא הוה אמר כ"א בין כו' ה"א דוקא במסירא דינ' הכי אבל. במשיכה דעדיף מן המסירה לפירוש ר"י סגי בלי כתיב' לכך הוצרך לומר עד כו' דאין לן קניי' כ"א בזה ואי לא הוה אמר כ"א עד שיכתוב וימסו' הוה אפשר למטעי ולומר דוקא תחלה הכתיב' ואח"כ המסיר' אבל אפכא לא (באשר מצינו ג"כ השתא דעה אחת דסבר' כן) לכך אמר תחלה בין כו' בין כו' לומר דוקא בחדא לא מיקניי' אבל בתרתי מיקניי' ובקדימ' איחור לא אכפת לן מידי וק"ל בתוס' ד"ה אלא דרב כו' ניח' להו לפרש פירושם משום דלפרשב"ם אתי' שמואל כת"ק כדכתבתי ומאי קשי' ליה א"כ הואיל דהוה הלכתא כשמואל בדיני נגד רב כדכתבתי לעיל וליכא למימר דמקשה כבשאר מקומות דה"ל לפסוק כל אחד הלכתא כתנא אחד גם זה א"א להקשות במקום הזה דהלא אינו מפורש בהדי' בדברי כל אחד מאי קסבר וא"כ שפיר עבדי דלא הוה מסתמי קאסתומי אבל לדבריה' א"ש וק"ל:

בד"ה בין כו' אצטריך להאריך כו' לפי דבריהם נראה דיש יותר סבר' דמקנ' בכתיב' לחוד מבמסיר' לחוד ובהכי א"ש קצת לישנא דבין בין דכבר כתב הסמ"ע תחלת סי' ע"ב דלעולם בין הב' הוא פשוט יותר מן הראשון וק"ל:

ועתה נבא לדקדק קצת בסוגי' דשמעת' לפי שיטת הר"י והר"ת:

והנה קצת קשה לי אחר דקאמר חסורי מחסרא במילתא דת"ק מאי דוחק' דידי' דאמר דלא פליגי ברישא ה"ל לומר דודאי פליגי ודת"ק ה"ק ספינ' במסיר' ואותיות במשיכ' ור"נ פליג עליו ואמר ספינ' במשיכ' ואותיות במסיר' ובשטר ואתי' ת"ק בספינ' כר' בברייתא הב' ור"נ כחכמים דלשם כפשוטו והכל בסמט' ובאותיות נוכל ג"כ לומר דאתי' כרבי בברייתא הב' והא דאמר שם אותיות במסיר' מיירי בר"ה ובראשונה בסמטא כדלעיל וכ"ת א"כ למה אמר ר"נ שם במסיר' ובשטר היינו עם המשיכ' כדמפרש הר"י ג"כ אליבא דת"ק דוק היטב. והנה לר"ת היה אפשר ליישב אחר דסביר' ליה דעדיף קניי' דמסיר' מבמשיכ' א"כ אין סברא לומר דיחמיר ר"נ באותיות טפי מת"ק דצריך נמי שטר עם המסיר' ויקיל בקניי' דספינ' דלת"ק צריך מסיר' ור"נ לא מצריך אלא משיכ' אבל לר"י הוה אפכא ולכך תמיה לן המילתא טובא:

עוד יש לדקדק לר"י מאי דוחק' דש"ס לאוקמ' במסקנה דפליגי בקפידא וחדא בסמטא וחדא בר"ה ולרבנן צריכנ' לומר עד שימשכנו מר"ה לסימט' לוקמא תרוויי' בסימטא והא דאמרו לעיל במשיכ' מיירי במציא' ובנכסי הגר דא"א למקני במסיר' ודהכא בלוקח וקסבר רבי דגם בסמט' מיקנ' במסיר' ורבנן פליגי עלי' וסברי אביי ורבא כרבנן והכל בדרך פשוט ולא בדוחק. וכ"ת אם נאמר דבריית' א' מיירי במציא' א"כ היכי קאמר שם אותיות במסיר' ומאן מסר להו אף אנן נימא דלמה באמת לא נגי"ה שם אלא אותיות במשיכ' כמו בספינ' וזולת זה ע"כ מוכרחים אנו לומר דהג"ה דמגי' באותיות אינ' מוכרח ואחר אוקימתא ראשונ' נוכל לומר באמת במילתא דת"ק דסובר אותיות במשיכה דאל"כ הוה אפשר לדייק אמילתא דר"י בד"ה אי כרבי דרצה להוכיח דמסיר' דאותיות אינו דומה לשאר מסירות דמטלטלי'. ולמה אינו מוכיח כן מדחזינן דמגיה במלתא דת"ק לומר אותיות במסירה אי משום דהוה אתי ברייתא דלא כחד ולמה לא נאמר דאותו בריית' בר"ה ודלעיל בסימט' כמסקנא אלא ודאי מהא לא הוה מוכח כולי האי דמנ"ל באמת להגיה כן במסקנ'. וא"כ אף אנן נימא הכי לפי המסקנ' באמת ואתי הכל על נכון. ולפי פירוש ר"ת היה אפשר לומר דא"כ לישנ' דעד שימשכנ' דאמרו רבנן לא הוה מתוקן משא"כ השתא לפי המסקנ' כדכתבו תוס' בד"ה ספינה ודוק היטב:

עוד יש לדקדק למה לא קאמר דפליגי בברייתא א' במשיכ' דספינ' באיזה רשות קונה דלת"ק דוקא בסמט' ולא בר"ה כרבי דלקמן ור"נ סבר כחכמים דלקמן דאמרי עד שימשכנ' וא"ת דא"כ לא הוה אתי' אביי ורבא כרבנן מ"מ נדקדק אמאי דמקשה לבסוף לימא אביי ורבא כרבי הלא ה"ל לידע מן מוצא דאוקימת' דלעיל מאי דמשני ליה השתא דאל"כ למה קאמר ליה דלא פליגי בספינ' כנ"ל:

או דנדקדק בדרך אחר והוא לפי מאי שמפרש ר"י בד"ה ספינ' כו') דלכך נקט משיכ' לומר דאף דמשיכה קונה צריך מסיר' אצל המשיכה באותיות א"כ קשה מאי, דוחקא לאוקמא הני ברייתות בתרי גווני חדא בסמטא וחדא בר"ה ה"ל לאוקמ' תרוויי' בחד גוונא והיינו בסמט' והא דקתני במסיר' א"ש לפי דברי רבי דסבר מסיר' קונה בסמטא אבל רבנן פליגי עלי' וסברי דווקא משיכה ואתי אביי ורבא כרבנן לפי פשוטו ולא פליגי אקפיד' אי מילתא הוא אם לאו אלא כ"ע סברי דמילת' היא ודקתני בראשונה במשיכ' מיירי בקפידא דאמר משוך דמודה רבי דאינו קונה אלא במשיכה וקא נקיט לי' נמי לומר דאפ"ה צריך מסירה באותיות עם המשיכה דהא בקפידה קיימינן השתא וצריך למשוך האותיות נמי ואעפ"כ צריך ג"כ מסיר' אצלם ודוק:

גם יש לדקדק קצת בתוס' ד"ה אלא כו' דבא להורות דומי' דאותיות א"כ להאי סברא לא ה"ל לומר חסורי מחסר' ות"ק סבר משיכ' כל דהו (לפי סברת המקשן) ובאי ר"נ ואמר משיכה בכולה דומי' דאותיות דבעי קנין חשוב. ויש ליישב בתוס' ד"ה ספינ' כו' ועוד מקשה ר"ת כו' כי פריך בפ"ק דקדושין כו' דאלו לדידי' ניחא דהואיל דמסיר' דקתני תנא דמתני' קאי אכולי רשוי' בין בר"ה בין בסמטא ואי אית' דסבר תנא דמתני', דמשיכ' קונה ג"כ בסמטא ה"ל לומר ולפרש ולאשמעינן אחר דגם הוא מיירי בסמט' אבל לר"י ודאי קשה דהלא לדידי' לא מיירי מעולם תנא דמתני' מסמט' ורב לא איירי אלא בסמט' וא"כ כל אחד מדבר מן רשות אשר לא ידבר האחר א"כ מאי מקשה מתנא דמתני' ארב וק"ל:

ובמאי דמשני ר"י קושי' דלשם וקאמר, הכא דקתני בבריית' ספינה נקנה במשיכה כו' איכא למימר כו' דבעי לאשמעינן כו' מדבריו אלה משמע ודאי דסבירא ליה כשמושכים ב', דברים בהדדי מסתמא בחד רשות קמיירי ואם כן לכאורה יש לדקדק דה"ל לתרץ קושי' דר"ת עליו בקיצור דלהכי מקשה שם ארב אחר דמתני' קתני ג"כ והדקה במשיכ' וההיא ע"כ בסמט' קמיירי א"כ דומיא דהכא דקתני בבהמה גסה מסירה ודאי בסימטא קמיירי ויש ליישב דלשם הואיל דתנא אחר קאמר ליה הא דהדקה במשיכ' א"כ אין הוכחה כולי האי דבחד רשות קמיירי וק"ל: