כוס הישועות ריד

עין יפה במקדיש אלא במשייר אילן דלית ליה קרקע למוכר משא"כ במוכר אילן לא נאמר דנסיק עוד דרגא ולומר דאית ליה קרקע ללוקח. ויותר נראה לומר דעד דלא הוה ידעינן במשייר דאי נפל הדר שתיל להו ודאי הוה אמרינן טפי עין יפה במוכר אילן מבמשייר אילן אבל באשר מתרץ דאי נפל הדר שתיל להו א"כ השתא אמרינן טפי עין יפה במשייר מבמכר אילן (דבמכר אילן ודאי כ"ע מודים דלית לי' קרקע ללוקח ליטע אחרים) וא"כ לא קשה מידי השתא מר"ע וגם א"ש הא דלקמן. אבל צריכנא לומר דמאן דמשני ר"ש כר"ע ור"ה כרבנן שפיר ידע דאמר ר"ה דבריו דאי נפל כו' רק דהמקשן לא הבינו ולא הניחו לסיים דבריו ע"כ בא להקשות מכח פשיטות בדברי רבנן וה"ל להקשות ג"כ דאכתי לא א"ש לר"ש ולר"ע רק חד מנייהו נקט או דכל זה אמר התרצן ובא לפרש את דבריו דוק היטב בכל זה ותעמיק בשכלך קודם קריאתך את דברי אלה בעומק דברי השיטה הזאת ובדברי הנאמרים בתוס' בפירושם עלי' ותמצא. אבל א"כ יש לדקדק אמאי דמקשי' והשתא כו' ותימא כו' דלמא השתא דלא ידע מן הדר שתיל להו סבר דאמרינן טפי עין יפה במוכר אילן משא"כ לפי האמת אי לא הוה אמר ר"ה לא הוה ידעינן דאי נפל הדר שתיל להו ודוק:

עוד יש לדקדק לכאורה בדברי ר"י מי הביאו לומר דאין נראה שיהא בהקדש עין יפה טפי ממכר אלא פורתא דהיינו לענין אם הקדיש אילן כו' אבל עין יפה כולי האי כו' ואזה קשה ליה מהיפוך הסברות דאי לאו מילתא דרב הונא כו' לא ה"ל לומר אלא דאין נראה שיהא בהקדש עין יפה כ"א לענין דרך במשייר בור ודות כמו שסובר ר"ע במוכר אבל לענין קרקע במשייר אילן לא אחר דאפי' לר"ע דאית ליה עין יפה בדרך לית ליה עין יפה במשייר אילן ולעולם נאמר דטפי אמרינן עין יפה במשייר אילן מבלוקח אילן ולא הוה קשה מידי הן קושית התוס' הן קושיתי. ונראה לומר דא"כ לא הוה מקשה מידי דמנ"ל דר"ש לית ליה במכר כר"ע לענין דרך גופי' וא"כ ע"כ נסיק דרגא חדא בהקדש ודוק:

עוד יש לדקדק מאי דמקשים ותימא כו' ומתרצים בדרך אחר אשר כבר כתבו לעיל בד"ה לימא כו' לפי פירושם דבמוכר אמרינן מגו דמשייר אבל לא בלוקח וא"כ אף הכא נימא דאי לאו ר"ה ה"א ודאי דטפי אמרינן עין יפה במשייר אילן מבמוכר אילן משא"כ השתא דאמר ר"ה טעמא דמגו כו' ואמרינן א"כ טפי עין יפה בלוקח אילן מבמשייר אילן ועיין בתוס' דבסמוך ד"ה ר"ה כו' ודוק:

בד"ה ר"ה כו' תימא לרשב"א כו' לכאורה יש לתמוה על קושיתו דאדרבה מכח ק"ו קא מקשה דמה דרך דאמרי' ביה עין יפה לר"ע הן במשייר בור ודות הן במכר בור ודות אפ"ה לרבנן אית להו עין רעה בתרווייהו ב' אילנות דאפילו לר"ע לא אמרינן עין יפה במכר ב' אילנות לפי סברתם מכש"כ דלא אמרי רבנן בהו עין יפה במשייר ב' אילנות וי"ל:

גם במאי דכתבתי קודם לזה דעד לא משני דאי נפלו כו' אמרינן טפי עין יפה במוכר ב' אילנות מבמשייר א"כ ודאי מבמכירה ב' אילנות קא פריך ודוק:

דף ע"ב ע"א בגמרא ומי מצית כו' הנה כבר כתבתי שיטה לעצמי דהא דאמור תחלה ואפי' לר"ע המקשן הוה מדייק כן מדברי ר"ה דאמר ואע"ג וקמהדר ליה דלא אמר אלא לרבנן וע"ז הקשה אם כן מאי אפילו וקמשני ליה והשתא הדר קא מקשה דע"כ אין זה אמת עד אי ר"ע האמר כו' דאית ליה דר"ע סבר באמת במכר ב' אילנות דאית ליה ללוקח קרקע ואי רבנן הא אמרי מוכר כו' דע"כ מדברי ר"ה גופא חזינן כן הואיל דאמר אף ע"ג דאמרו רבנן הקונה שני אילנות כו' משמע דלא אמר דבריו אלא במוכר וקונה ולא בהקדש וק"ל אלא פשיטא אליבא דרבנן כו' ומשייר ארעא פי' דר"ש סבר כרבנן לעולם ומשייר ארעא בשמכר הקרקע ומשייר ב' אילנות ואלא קשיא כו' והכל מדברי המקשן הוא זה דבא להוכיח כדבריו לעיל וכן מטין קצת דברי ר"י בד"ה מדמוכר כו':

הנה זאת ראיתי בטור סי' רי"ז דהסכים לדברי ר' יונה דאמר דע"כ לא קאמרינן דבג' אילנות יש לו קרקע אלא באילנות גדולת אבל לא בנטיעות והלא גם הכא בערכין בנטיעות קמיירי דממטע עשרה לבית סאה קאמר ואפ"ה אית ליה קרקע. וצריכנא לומר דהקדש שאני דבעין יפה מקדיש טפי אבל א"כ לא הוה א"ש מ"מ מאי דאמר אח"כ אי ר"ע האמר כו' וכש"כ מקדיש מאי כש"כ יש כאן דהלא הכא בנטיעות קמיירי ולפירוש התוספות יש לדקדק טפי דוק כי יש ליישב:

בתוס' ד"ה ואת האילנות שביניהם כגון כו' בזה א"ש דקתני במילתא דפדיי' הקדש הא דקני אילנות שביניהם וקאמר לפיכך כשהוא פודה כו' משמע נמי במאי דהקדיש את האילנות שביניהם תלוי נמי דפודה בית זרע חומר כו' בחמשים שקל כסף ולכאורה אין זה אבל לפי דבריהם ודאי תלוי בזה דאי לא הוה קדשי א"כ היו עומדים רצופים ועומדים לעקור ולא היה להם קרקע ולא היו נפדים כ"א בשוויין וק"ל:

בתוס' ד"ה מדמוכר כו' עד ורשב"א פירש כו' הנה ודאי יש לדקדק א"כ עד דלא ידע לעיל דאי נפל כו' מאי מקשה מר"ש אר"ה. ומאי דכתב מהרש"א בזה דסבירא ליה לרשב"א כפירוש הרשב"ם לא נהירא לי דהלא בד"ה ר"ה כו' לעיל הקשה הרשב"א אקושית פשיטא דש"ס ואי הוה סבר כפירשב"ם לא הוה קשה ליה כלום דהלא שפיר ידע המקשן דיש רבותא בדברי ר"ה רק דסבר דכל רבותא דידיה לא הוה כ"א אם אמר דבריו ג"כ אליבא דר"ע וכפירשב"ם ע"כ היה נראה דודאי אותו מקשן אשר הקשה מר"ש שפיר ידע דמילתא דר"ה יפורש ג"כ בדנפל הדר שתיל ליה אבל מאן דמקשה האי פשיטא סבר דלא קמיירי בענין הלז ובכן אי הוה אמר דבריו ג"כ אליבא דר"ע לא הוה קשה ליה מידי דרבותא טובא קמ"ל אליבא דר"ע אבל, השתא דאמר דלא אמר כ"א אליבא דרבנן קא מקשה פשיטא. אבל קשה לי א"כ למאי הוצרך הש"ס לדחוק ולומר דר"ש לדבריהם דרבנן קאמר ה"ל לתרץ דמעולם לא אמר ר"ה דאי נפל הדר שתיל להו ואי קשיא פשיטא דלמא קמ"ל אפילו אליבא דר"ע דמשייר ליה קרקע וגם ר"ש סבר כן רק דלא משייר ליה כ"א לענין זריעה תחתיהון אבל לא לענין דהדר שתיל להו וא"כ לא קשה מידי מר"ש. ודוק כי אמרתי דיש ליישב ולומר דבאשר אמר דבריו ג"כ אליבא דר"ע ע"כ מוכרחים אנו לומר דהדר שתיל להו דהלא ע"כ לר"ע דאית ליה עין יפה א"כ למה נאמר דיש קרקע למשייר אלא ע"כ משום הסברא מגו דמשייר כו' לפי פירוש התוספות ולפירוש רשב"ם הוה הטעם משום דשייך ג"כ קרקע לב' אילנות כמו לשלשה וא"כ ע"כ אי נפל הדר שתיל להו וא"כ שפיר קא מקשה מתחלה מר"ש אבל בשאמר דר"ה כרבנן סבר דע"כ טעמיה משום עין רעה ועל כן פריך פשיטא ואפ"ה קא מהדר ליה דאי נפל הדר שתיל להו, וא"כ לא הוה מצי לאוקמי ר"ה כר"ע נמי ואי נפל לאו קא הדר שתיל להו דוק גם יש לדקדק לפירוש הרשב"א קצת אם נאמר דהסברא נותנת טפי לומר עין יפה בענין אי נפל הדר שתיל להו מאשר נאמר עין יפה בלוקח ב' אילנות דלהוי ליה קרקע כאשר כבר כתבתי לעיל אתירוצו דר"י בד"ה מדנפשייהו כו' א"כ מאי מקשה אר"ש לפי' הרשב"א דמקשה דוקא בדאמרינן אי נפל כו' ולמה לא נאמר דסבר ר"ש דבהקדש שאני דיש לומר ביה עין יפה במשייר לענין אי נפל כו' אע"פ שלא נאמר עין יפה בהקדיש ב' אילנות דלהוי להקדש קרקע ודוק:

ע"ב בגמרא ואלו ר"ש ור"י היכא כו' לא צריכא קרא כו' יש לקיים הגירסא דה"ק אם נאמר דיש לכל א' טעם באפי נפשיה למעוטי ודאי הוה צריכי ב' פסוקים למעטם דאל"כ לא הוה ממעטים כ"א היותר מסתברא אבל באשר יש טעם אחד לשניהם ודאי מהמיעוט אשר נתמעט האחד נתמעט ג"כ האחר והואיל דאית ליה השתא הסברא דאזלי בתר פדיון א"כ מחד קרא נתמעטו, שניהם ואין לחלק ודאי כלל ביניהם דהלא שקולים הם להוציא את שניהם וא"כ שפיר קאמר ואלו כו' לא צריכא קרא כו' פירוש קרא באנפי נפשיה וק"ל