כוס הישועות רח

תקשה במאי דמצינו דר"א מיקל במכירה במכתשת ובקורה דבית הבד ובכאן הוא מחמיר לכך בא רבה לומר דהכא שאני דבלישנא פליגי וק"ל:

והנה בכל מקום דאיכא ב' לישני אליבא דחד מ"ד דרכי לפרש דלא יהי' חד מהם כמשקר בשמועתו לכך אמינא אף הכא דמעולם לא אמר רבה כ"א בדרתא דוקא פליגי ותלמידיו אשר טעו במילתי' ובשמועת' דלשון א' סבר דבדרתא ממש פליגי כלומר בדאמר דרתא ממש ומשמע מני' דבחצר לא פליגי דמודים רבנן לר"א ובדירתא לא פליג ר"א ולישנ' ב' סבר דלאו לישנא דדרתא ממש כיון בדבריו אלא. תרגומא דחצר קא נקיט בדבריו וללשון הקודש קא כיון דוק:

עוד במילתא דר"נ איכא נמי ב' לשונות ואפשר לומר ג"כ אתר דמצינו בקידושין בתוס' סברא אחת דסברו במאי דאמר שמואל מכר לו עשר שדות כו' אפילו לא נתן לו המעות השתא בכל השדות אלא שהיתה לו מלוה אצלו נגד השדות ולא הוה מצי למקני באותו כסף השדות דמלוה אינו קונה אבל בשהחזיק באחד מהם קנה כולם הואיל דכבר יש בידו כל המעות נגד השדות ע"ש. והנה נאמר דבשהחזיק בחולסית נחיתנ' דרגא חדא דבדנתן לו כל הדמים עכשיו אפשר דמהני ג"כ בחולסית ובמצולה אבל בשהיה לו מלוה נגד האחד אפשר דלא מהני. ואפשר באמת לתת טעם בזה ובאידך דהנה באמת כסף קונה בשדות מן התורה רק במקום שכותבין שטר אינו קונה משום דאינו סומך דעתו אם לא בשטר משא"כ בשהחזיק ג"כ בחדא כדי לקנות גם האחרים למה לא יסמוך דעתו. ולכן קונה ג"כ בזה בחולסית משא"כ כשאינו נותן המעות השתא א"כ הכסף אינו קונה דמלוה היא וגם החזקה אינה קונה אחר שא"א למימר בה סדנא דארעא חדא היא. ובעשר שדות החזקה קונה משום דסדנא דארעא כו' רק בזמן שאין המעות בידו אינו סומך דעתו עדיין אבל כשהמעות בידו מה לי כשנותן השתא או כשהיה בידו כבר וק"ל והשתא נאמר דבאמת ר"נ תרוויי' לישנא קאמר ובלשון א' קמיירי במלוה ובלישנא הב' קמיירי בשנתן המעות בידו וק"ל ואף דלא ראיתי בפוסקי' לחלק בזה מ"מ לא מנעתי לומר דבר ראוי ומתקבל על הדעת:

ע"ב בגמ' ים טלפחא כו' אפשר לומר דבא לפרש מתני' להעמיד כברייתא דהובא בש"ס וכדי שלא תאמר דברייתא מיירי בדברים אחרים דלא מיירי מתני' לכך מפרש את הדברים דאתי' אליבא דברייתא וא"ת דהלא ע"כ הברייתא פלוגה על מתני' במאי דסוברה העבירי' אינן מכורי' אפי' אם אמר הוא וכל מה שבתוכו ודלא כמתני' דסוברה דמכורי' בדאמר כו' אפשר לומר דעבירי' דהתם אינן עבירי' דהכא אלא תשמישי אחריני נינהו ולכך מפרש עבירי' דהכא כבשי ועבירי' דהתם מתני' אצל שקין והן אפשר תשמישי' שאינן עיקר בבית הבד דומי' דשקין וק"ל:

דף ס"ח ע"א בגמרא ואלא מאי עבדא כמטלטלא דמי מאי אפילו כו' כבר כתבו תוס' מה שכתבו ואני באתי כמתרץ בדרך אחר ונפרש תחלה מאי דקשה לכאורה על תוס' דשתקי מעבדא ולכאורה גם אי עבדא כמקרקע דמי קשה מאי אפי' עד דלא ידעינן החילוק בין ניידי ולא ניידי ובזה היה אפשר לומר דבאמת הש"ס לא קא דייק' אלא למה פרט עבד' טפי ממטלטלי אחריני וכן פירשב"ם אבל מתיב' אפי' לא קדייק מידי ובכן נאמר דאי עבדא כמקרקע דמי לא קשה מידי למה קפרט עבדים דאתא לאשמעינן בדלא קאמר היא וכל כו' דאינן מכורי' ואי לא הוה קפרט להו בסיפא ה"א ברישא מכורין דהלא כמקרקע דמי משא"כ אם אמרינן דכמטלטלין דמי אז ודאי קשה וק"ל ובכן נתרץ דלא קשה מידי לדידי' מבהמה דהנה מצינו בש"ס דב"ק דף י"ב ע"א סוגי' כה"ג דשקיל וטרי שם אי עבדא כמקרקע דמי או כמטלטלי ומחלק שם בקנין אגב דאע"ג דבשארי מטלטלי לא בעינן צבורי' אבל במטלטלי דניידי בעינן צבורין. ובכן נאמר דמבהמה לא הוה קשה ליה מידי דבא לאשמעינן הכא דאף דאינן עומדין בתוכה נמכרין עמה בזמן שאמר היא כו' ואף דבכל המטלטלין כן הוא זהו משום דבמקום אחר נמי לא בעינן צבורי' משא"כ במטלטלי דניידי בעינן דבעינן צבורין צבורי' לכך אשמעינן הכא דלא בעינן צבורי' ומ"מ לא הוה אפשר, ליה למידק ולהוכיח דיש לחלק בין ניידי ללא ניידי דהוה אפשר לומר דע"כ לא מיגרע מלתא דניידי אלא בענין אבל לא במילתא דמכר לומר דמילתא דניידי לא יהיה נכלל בכלל מכר אבל השתא בא להוכיח ליה מעבדי' דסיפא וא"ת דגם שם יאמר דקאתי לאשמעינן דלא בעינן צבורי' אפשר לומר אחר דבאמת מן התורה, הם כקרקעות אפי' לפי דבריו (דע"כ לא בא למידק אלא בלישנא דאינשי כדפירש הרשב"ם) וא"כ אפשר דסבירא ליה בקרקע לא בעינן צבורי' ועומדין בתוכו אע"ג דניידי ואף דש"ס דב"ק דחי ליה התם כן אפשר דש"ס דהכא לא נראה לה זאת אפילו לומר ולהעלות על הדעת ושלא אפשר להטעות בזה דוק:

בגמרא תנן כו' בשלמא למ"ד בר מחוונייתא כו' הנה זה דרכי ברוב מקומות לפרש מאי רצה בזה דאמר בשלמא לחד מ"ד ואם לא הוה קשה לי' מידי באותו מ"ד לשתוק מני' ולהקשות לאידך. ובכן נאמר אחר דחזינן מאי דכתבו תוס' בד"ה מי סברת כו' דלכאורה אפשר לדקדק אמ"ד באגי דאפשר לחלק א"כ בין שדה בית הבעל, ובית השלחין ע"ע ובאמת אי בית הבעל גרע מן בית השלחין א"כ ע"כ איכא לדקדק דלת"ק (למ"ד באגי) לא מזדבני כ"א בית השלחין ולא בית הבעל דאל"כ לא ה"ל למיתני לישנא דלא משמע כ"א בית השלחין אחר דבית הבעל מיגרע גרע ממנו ולפי זה היה א"כ אפשר לדקדק אמ"ד בר מחוויית' אף דת"ק באגי קאמר מ"מ מוסיף הוא היינו רשב"ג על ת"ק בתרי דרגי היינו בית הבעל ובר מחוונייתא וא"כ ה"ל לפרש ולומר בית הבעל ובר כו' מזדבני כדמקשי בלשון אחר בסמוך וא"כ לא הוה קשה מידי, אמ"ד באגי דלאו דוקא באגי קאמר והיינו בית השלחין אלא אפילו בית הבעל ולכך נקיט לישנא דסנטר דכולל תרווי' בין בית, השלחין ובין בית הבעל וא"כ בודאי מוסיף הוא את"ק משא"כ אם נאמר דלא קשה מידי אמ"ד בר כו' א"כ קשה אמ"ד באגי דבאמת נאמר דבית הבעל עדיף מן בית השלחין במכירה וא"כ באשר אמר ת"ק בית השלחין א"כ בית הבעל אתי' מכש"כ א"כ קשה ודאי אמ"ד באגי וכן נאמר ונפרש בלשון אחר בסמוך דהנה אף שם אפשר לדקדק לכאורה גם למ"ד באגי אחר שבכל מקום מילתא דסנטר קאי אגברא כדכתבו תוס' והכא מתפרש אשדה דוקא ולא אגברא ואפי' הפירושי' שוין מ"מ קשה למה קסתי' רשב"ג אחר דאפשר למטעי ולפרש בגברא נמי. ובכן הוה אפשר לומר דמ"ד בר מחווניית' לאו דוקא קאמר דמתפרש דוקא בבר מחוונייתא אלא דמתפרש בבאגי ובבר מחוונייתא ובכן ל הוה קשה מידי עליו אבל באשר נאמר דלמ"ד באגי לאו דוקא באגי קאמר אלא אף באגי וא"כ לא קשה מידי עליו דלכך קסתים רשב"ג לפרש דבריו דמיירי בכל גווני אשר אפשר לפרש מלת סנטר וא"כ ע"כ מ"ד בר כו' דוקא בר קאמר דאל"כ במאי פליג אאידך וא"כ ודאי עליו קשי'. ולא תקשה היאך אפשר לומר דלמ"ד באגי אף באגי קאמר וא"כ במאי הוא דפליג אמ"ד בר מחווניי' ודאי הרבה פליג עליו במילתא דת"ק אי ת"ק גנוניית' אמר או באגי וזה תלוי בזה וגם במילתא דר"י דלקמן בברייתא תלוי פלוגתא הזאת דוק היטב ובאמת הקשיתי לשאול אחר דבפלוגתם תלוי ג"כ בפירוש דברי ת"ק אי באגי קאמר, או דוקא גנונית' א"כ למה שבקו מילתא דת"ק מלפרושי אשר, קדום לדברי רשב"ג ומפרשי' דברי רשב"ג, ואפשר לומר דאחר דהלכה כרשב"ג במתני' חוץ מערב כו' לכך נקטו דבריהם אליבא דהלכתא ואפשר באמת לתמוה ארי"ף דפסק דלא כוותי' והרא"ש תפס עליו מן הכלל דכתבתי אבל לא הכריח דבריו מן הוכחתי ובאמת אפשר לומר דרי"ף סבר אחר דאביי לקמן מוקי בשיטה לכך פסקינן דלא כוותי' וכן מצאתי בש"ך אבל אפשר לומר דאין זה שיטה ועיין בתוס' דלקמן דלאו חדא מילתא אמרו באמת ומ"מ יהיה מה דיהי' אפשר לומר דהני אמוראי סברי דהלכתא כוותיה דרשב"ג ודלא כאביי באשר נאמר דמקרי שיטה ודוק. והנה יש לדקדק אאביי דלקמן דלא נקיט ג"כ באותה שיטה ר' יהודה דאמר נמי סנטר מכור. ואפשר לומר לדעת רשב"ם דהוא גורס בדברי ר"י סנטר אינו מכור ולדעת