כוס הישועות רד

הרי"ף ז"ל) ודאי מעולם לא הי' בדעתו יותר משיעורי' אלו ועיין בת"ח שכתב הפך מדברי ודברי נראי' טפי ודוק:

בתוס' ד"ה אין פחות כו' דמספקא לן וכו' נראה דבאים לתרץ בזה (לפי דבריהם דאין הלכה כסומכוס) מאי מייתי מסומכוס אחר דאין הלכה כן וגם מאי מייתי מהתם דאמר תנו חלק לפלוני בבור אהכא דאמר חלק בנכסי לכך כתבו דמספקי' כו' כלומר ראייתו הוא מ"מ אחר דחזינן דמספקא לן אי רוצה לומר חצי או כ"ש וחולקי' לסומכוס א"כ ממילא לרבנן אמרי' המע"ה מיהא דלאו פלגא אמר בודאי ולאו כ"ש וק"ל:

בד"ה ע"מ שמעשר א' שלי כו' הכא לא הוה כמו כהן המסייע כו' ובזה א"ש דנקט' הברייתא בן לוי ולא ישראל דבא לארויי לן חידוש הלז דלא הוה כמו כהן המסייע וק"ל:

ע"ב בגמרא בשלמא לר"ז כו' אלא לר"פ מאי זאה אומרת כו' הנה בכמה מקומות כתבנו על אריכות לישנא דש"ס דקאמרה תחלה בשלמא ואח"כ מקשה קושיתו ולא קמקשה בקיצור קושית' לכך אמינא אף הכא דאפשר לומר חד מתרי גוונא. א' אחר דבאמת יש לומר דמילתא דר"פ לא הוה שיור כולה האי כשיור דר"ז וכן משמע קצת בסוגי' דשמעתין וא"כ גם לריש לקיש אליבא דר"ז יש להקשו' מנ"ל דשייר לו מקום להוצאת זיזין אי משום דאמר ע"מ דלמא לא קאמר כן אלא שרוצה לחזור ולבנות' כדמפרש ר"פ באמת ומאי ראי' מייתי ר"ל מברייתא דבן לוי דהתם שאני דאי לאו דשייר לי' מקום מילתא דע"מ לא קא מהני כלל וכלל משא"כ הכא דמהני לכל הפחות לענין לחזור ולבנותו וא"כ הוא נוכל לומר דבאמת הכי קא מקשה בשלמא לר"ז כו' כלומר אי לא הוה אפשר להעמיד תנאו דע"מ אלא למילתא דר"ז הוה א"ש אבל לר"פ כלומר אחר דיש לפרש ג"כ ולהעמיד אמילתא דר"פ א"כ קשה לן ג"כ לר"ז כנ"ל. ובזה נתיישב קצת באמת אחר דהעמיד מילתא דר"פ בקשי' הדר לקמן ומקשה מינה לרב דימי ומאי קושי' הלא מילתא דר"פ ליתא כלל זולת זה (ובפרט לרשב"ם דאין מחלק בין לישנא דקשי' ולישנא דתיובתא עי' לעיל דף נ"ב ע"ב) אבל במאי דכתבתי א"ש דאם לר"פ לא ניחא גם לר"ז לא ניחא וק"ל:

ובדרך אחר נוכל לומר דאחר דחזינן דר"ת מפרש מילתא דדיוטא דהיא שורה עליונה כדלקמן בד"ה ואס"ד כו' ומפרש ג"כ הא דאמר ר"ז שאם רצה להוציא זיזין כו' היינו מחצר שלו (אשר איננו מכור בכלל הבית) ע"ג הדיוטות אע"פ שמכביד עליו ובאמת נראה דאף זה אזיל לטעמיה דמפרש לדיוט' שהיא שור' דאם היינו מפרשי' עליי' אפשר דאף בלי תנאי דע"מ הוה רשאי להניח ע"ג עליי' שלו אחר דהוא משותף בגוף הבית ודוק בזה כי נ"ל ע"ד דכן הוא והואיל דחזינן מאי דמפרש הרשב"ם על קושיות הש"ס דמאי זאת אומר' והרא"ש מפרש הקושי' ביתר שאת דה"ק דלר"ז א"ש דהוה דומי' דבן לוי דשייר התם בגוף הדבר אשר מכר דאל"כ הוה דבר שלא בא לעולם וכן הכא אמרינן שייר בגוף הדבר דאל"כ הוה דבר שאין בו ממש דאויר דבר שאין בו ממש הוא משא"כ לר"פ דבדבר שיש בו ממש משייר וא"כ לא הו' דומי' דבן לוי ע"ע ובלי ספק שגם הרשב"ם כך דעתו מאן דדייק שפיר בפירושו. והנה באמת באשר נפרש כן קשה א"כ במילתא דר"ז לפי פירוש ר"ת דהלא לפי דבריו לא התנה כלום אדבר שאין בו ממש דהלא אגוף השורה התנה והיא דבר שיש בה, ממש רק מיתורא דלישנא אמרי' דרשאי להניח עלי' הזיזין דאל"כ למאי התנה הלא אינו יכול להסיר' כו' כדלקמן ולרב פפא א"ש א"כ לפי פי' ר"ת שמפרש שרשאי לבנות עליי' ע"ג הדיוט' ע"ג עמודין באויר וא"כ הוה התנאי בדבר שאין בו ממש והוה דומה ודאי לברייתא דבן לוי וא"כ זכינו לדבר והפוכו דבאשר נפרש מילתא דדיוטא דהוה שור' א"כ קשה, לר"ז מאי דקשה השתא לר"פ ובאשר נפרש עליי' הו' אפכא והמקשה ניחא לי' לפרש עליי' ולא דיוט' וא"כ ה"ק בשלמא לר"ז כו' כלומר אי הוה קשה לר"ז והיינו בשהי' אפשר לפרש שור' א"כ הוה ניחא לר"פ אבל השתא דניחא לר"ז דדיוט' באמת אינה מתפרש' שור' כ"א עליי' וא"כ ק' לר"פ כל זה העליתי לפני תלמידי בלמוד הישיבה ושבחו' עוד בגמרא לימא מסייע ליה כו' ואי ס"ד בסתמא קני עומק' ורומ' כו' הא דלא קמסיימ' על מילתי' גופי' דקאמר אע"ג כו' וזה מפורש באר היטב במתני' בסמוך י"ל דאפשר דר"ד אתא לאשמעינן דאין מועיל דבר אחר כלל אלא דוקא בדכתב ליה קני לך מתהום ארע' כו' ולא כדסברי קצת רבוותא דמהני נמי בדכתב ליה ולא שיירית בזביני אילין כלום ע"ע וק"ל:

הא דמאריך ר"ד וקאמר אע"ג דכתב ליה כו' ולא ה"ל למימר כ"א האי מאן דמזבן ביתא לחברי' צריך למכתב לי' כו' אפשר דבא להורות בזה דלא תימא כיש מפרשים (והובא בחדושי הרמב"ן) דאע"ג דכתב לי' קני לך מתהום כו' צריך למכתב ליה נמי עומקא ורומ' לכך קאמר אע"ג דכתב ליה עומק' ורומ' כו' כלומר דמרמז לן דעומקא ורומ' אינו מעלה או מוריד וק"ל:

בתוס' ד"ה שאם רצה כו' לאו על גבה ממש אלא דאי נפלה כו' ובזה תתיישב קושי' דהש"ס ארב פפא דאי על גבה ממש קאמר לא הוה קשה מידי דודאי הוה דומי' דבן לוי דהתנה ג"כ הכא בדבר שאין בו ממש והיינו האויר שע"ג הדיוט' ועיין מה שכתבתי לעיל ודוק:

דף ס"ד ע"א בגמ' ואס"ד בסתמא קני' כו' כי גבוה י' טפחים מאי הוה כו' הנה נ"ל לפרש פי' אחר אשר לא פירשו הני גדולי עולם ה"ה הרשב"ם ור"י ור"ת ואולי מ"ה הי' זאת לי להניח לי מקום להתגדר בו. ואומר דבאמת סבר המקשן דהא דקתני מתני' אע"ג דכתב לי' עומקא ורומ' ארישא נמי קאי אגג וכדסבר הר"י באמת וא"כ הכי קמקשא אא"ב דבסתמא לא קני א"כ אע"ג דכתב לי' עומקא ורומא די לי' דקני עומקא ורומא אא"א דבסתמא קני עומקא ורומא א"כ למאי כתב לי' עומקא ורומא ע"כ דלקני ג"כ לגג עשרה וא"כ אמאי לא קני הלא דומי' דהכי אמרי' לעיל בבור ודות ומשני ליה דאפ"ה הואיל דחשיב לא קנה אע"ג דכתב ליה עומקא ורומא ואפשר דאהני לן דלקני לגג הפחות מעשר' ודוק. ובודאי צריכנא ג"כ ליישב מאי האי דקמקשה תחלה מסיפא דמתני' היינו בור ודות ואח"כ מרישא מגג ואמינא דלדידי א"ש ג"כ האי מילתא דעד דלא דייק מסיפא לא רצה לסייע מרישא דודאי ידע דאיכא למדחי דבאמת הא דקתני אע"ג כו' בסיפא לא קאי ארישא אגג כדפי' הרשב"ם וזה היה מוכח קצת מהסידורא אשר סידר רבי למתני' דמחלק בור ודות מן גג וקבעם במתני' אחרת ולא קבע במתני' אחת לכולם אבל השתא דמשני ליה אסיפא דה"ק אע"פ שלא כתב ליה כמי שכתב דמי כו' וא"כ מוכח אפכא דגג מיירי אע"פ דכתב ליה עומקא ורומא אפ"ה לא קני דאל"כ הדרא דיוקא דילן לדוכתי' אמאי מחלק אותם מהדדי ודוק כי כן העליתי לפני תלמידי ושבחו'. עוד שם בגמ' ת"ש כו' ואי ס"ד בסתם לא קני כו' הנה צריכנא ליישב לפי דעת המקשן למה לא הקשה ממתני' (דמוכח מתוכה לפי ס"ד דידיה דמסתמא לא קני) אר"ל לפי פירוש ר"פ דמוכח דמסתמא קני ואמינא דאי לאו דחזה מאי דקמיה לא הוה קשה ליה מידי ממתני' אר"ל דסבר באמת דאף דכתב ליה עומקא ורומא לא קנה לגג כדמשני באמת השתא לפירושי (וכן פסקו הטור לפי פי' ר"י) וסבר דהא דריש לקיש מיירי דכתב לה עומקא ורומ' ואפ"ה לא קני לדיוטא אבל עומקא ורומא קני ואהני א"כ התנאי דע"מ דרשאי לבנות מ"מ עליי' אחת על גבה אבל השתא דחזה למסיי' דרצה לסייע' ממתני' מרישא וסבר באשר כתב ליה עומקא ורומ' קנה אפי' לגג וכדכתבתי לעיל א"כ קשה ליה מהשתא ממילתא דר"ל אליבא דר"פ והכא קא מקשה ליה היאך אפשר לך להעלות על דעתך דבדכתב ליה עומקא ורומ' דקני לגג א"כ קשה מר"ל וא"א לומר עוד דמיירי ר"ל בדכתב ליה עומקא ורומא דא"כ מנ"ל לומר דבא להתנות לבנות עוד עליי' על גבה הלא תנאו דע"מ אתי' לדיוטא גופ' דאי לאו דאתנה הוה קנאה הלוקח דהלא כבר כתב ליה עומקא ורומ' אלא ע"כ לומר דאע"ג דכתב ליה עומקא ורומא לא קני לגג וא"כ מאי עלה על דעתך לסייע ליה מרישא ודוק וכן לפי פירוש הרשב"ם יש לדרוך בדרך כה"ג דוק ותמצא: