כוס הישועות יט

נזקין אבל מתני' איכא לאוקמ' באדם המזיק כו' וא"כ גם לי אפשר לומר דמשום הכי נקט קנקנים ולא קאמר סתם דמודה בלאחר נפילה דלא תימא דמודה אפילו בלאחר נפילת אדם המזיק דהוה כלאחר נפילת פשיעה ודוק:

ולי עוד לתרץ קושי' והראשונה ולדקדק מקודם מי הכריח לאביי למימר בתרתי פליגי לא הי' לו לומר אלא פליגי בנתקל פושע לאפוקי מדרב' דס"ל דמחייב ר"מ אפילו באונס אלא ע"כ צ"ל דקשה לאביי לפי מאי דסביר' לי' דבנתקל פושע פליגי ור"י סבר דנתקל אנוס הוא מאי זה דקאמר במתכוין חייב לא ה"ל למימר אלא באין מתכוין פטור דבזה הוא דפליג אדר"מ בשלמא לרבה דסבר דאפילו ר"י מחייב במתכוין להורידה בא לאשמעינן דלא תימא אם לא היה אומר אלא באין מתכוין פטור דלא מחייב אלא בפשיעה לכך קאמר במתכוין חייב להראות דמחייב אפי' במתכוין להורידה אבל לאביי קשה לכך קאמר דבתרתי פליגי פליגי בשעת נפילה ופליגי שב"נ לכך קאמר במתכוין חייב דוקא בשעת נפילה ולא שלא בשעת נפילה ובאין מתכוין פטור אפילו בשעת נפילה וא"כ הוצרך לומר במתכוין כו' ודוק ואל תשיבני א"כ מוכרח דבתרתי פליגי וא"כ למה אמר וממאי גם בזה הונח לי דהכי קאמר וממאי ראה ר"י בר"מ דמחיי' בשעת נפילה ושב"נ דהוצרך גם הוא לומר שני דברי' לכך קאמר ר"י ראה זה מדקתני תרתי כו' וק"ל:

וא"כ גם קושיא הראשונה ליתא דאביי כשראה ברבה דמוקי למתכוין דר"י אפי' בהורידה למטה ומה ראה לומר כן דהוה נגד הסברא והלשון כדקשה גם לתו' ד"ה אמר רבה כו' אלא ע"כ דייתור לשון דמתכוין קשה לי' וא"כ אי איתא דגם הוא סבר דפליגי בלאחר נפילה נמי לא הוה לי' לדחוקי ולוקי בוהורידה אלא הוה לתרץ כדאביי דבתרתי פליגי ודוק ואפשר לומר דגם זהו סברת התוס' דאומרי' רבה לא בעי לאוקמי כו' וק"ל:

בתוס' ד"ה פליגי בשעת נפילה כו' חייב כל כמה דלא הוה פנאי' לסלק קרי שעת נפילה זהו מקושר עם תו' שלפניו דלא מיירי ר"מ באדם המזיק וא"כ קשה לכאורה מאי קאמר פליגי בשעת נפילה הלא באדם המזיק כ"ע מודה ולמה פליג ר"י לכך קאמרו כל כמה כו' וא"כ לא הו' אדם המזיק ודוק:

שם באמצע דבור והשתא נמי תרי ומודי' כו' דמודים חכמים באבנו סכינו ומשאו כו' אעפ"י שלא הי' לו פנאי לסלק אבל ברוח כו' אע"ג דלא אפקרה דסתם אבנו כו' ומשום דלא הי' כו' דאי הי' לו כו' הוה מחייב אפילו ברוח שאין מצוי' כונתם להוכיח דמודי' דר"י איירי דוקא בשעת נפילה דהרי סתם אבנו כו' לא מפקר להו וא"כ אי שלא בשעת נפילה איירי מאי ארי' דמודה ברוח מצוי' אפי' בשאין מצוי' דעלי' דידי' רמי לסלוקי אלא ע"כ בשעת נפילה איירי וא"כ מוכח דפליגי רבנן על ר"מ בלאחר נפילת פשיעה דאל"ה אלא לא פליגי אלא לאחר נפילת אונס אבל לאחר נפילת פשיעה מודו לר"מ מאי האי דקאמרו במודי' דידהו אבנו כו' דברי' דלא מצו איירי אלא בשעת נפילה כדלעיל קנקנים הוה להו למנקט דהוה משמע דמודו לר"מ בין בשעת נפילה ובין לאחר נפילה וק"ל:

שם בסוף הדבור ואידך ומודים קאי אפלוגתייהו דלאחר נפילה כו' פי' דבאים להכריח דר"מ גופו מודה בלאחר נפילת אונס דפטור דאל"ה אלא סבר דחייב א"כ האי ומודים לא קאי אלא אבשעת נפילה מאי האי דנקט קנקנ' דסתמא מפקרי להו ומצי איירי אפי' בלאח' נפילה ואיכא למטעי דמודה נמי בלאחר נפילה אבנו סכינו ומשאו הו' לי למנק' דלא מצי איירי אלא בשעת נפילה אלא ע"כ דמודה נמי בלאחר נפילה ודוק כי בזה יבואו על נכון כל דבריהם ואין אנו צריכנא לדחוקי דקצת מפרשי דבריהם:

גם על אופן זה יפורש תו' ד"ה מדמתני' בתרתי כו' באמצע דבריהם באמרם א"כ אפי' נוקי בהפקיר אבנו כו' לא יתיישב פי' פשיטא אי אמרינן דמסתמא לא אפקר להו קשה פשיטא דא"א לומר דאדלא בשעת נפילה קאי דמאי ארי' דמודה ברוח מצוי' אפי' ברוח שאין מצוי' נמי כדלעיל וק"ל:

גם מאי דקאמר והא דנקט בהאי מודים אבנו כו' יכפורש כדלעיל ודוק:

דף כ"ט ע"א בתו' ד"ה אלא גמלו בשלמא לאחר נפילה כו' כתבו זה משום דאזלו לטעמייהו דלעיל כתבו דפליגי בלאחר נפילת פשיעה א"כ מהנראה דקשה להמקשה למצוא נפילת פשיעה בגמלו וא"כ מאי האי דקאמר בשלמא לאחר נפילה משכחת לה כו' הלא לאחר נפילה נמי יש לשאול היכי משכחת לה לכך קאמרו דוודאי ידע המקשה דיש למצוא נפילת פשיעה בגמלו כגון שהוליכה במקום שיש לחוש שתפול אלא בשעת נפילה היכי משכחת לה דלפלגו כעין פלוגתא דפליגי בנתקל דייקא וק"ל:

ע"ב בתו' ד''ה כי פליגי אליבא כו' דקים לי' דבמפקיר נזקיו דפשיעה פליגי ע"כ:

נראה לפרש דבריהם משום דבמסקנא מוכח דר' יוחנן מחייב ור"א סבר דפטור ואי הוה פליגי בלאחר נפילת אונס אתי' ר' יוחנן שלא אליבא דהלכתא כר' מאיר ולא כרבנן ור"י ור"א הלכה כר"י ולפי זה מקושר דבור שאחר זה ד"ה תסתיים דר"א כו' עם זה דק' לתו' הלא לפי הס"ד השתא דר"א סבר חייב א"כ ר"א אתי' כר"מ ור"י סבר פטור אתי' כרבנן אליבא דהלכתא לכך קאמרו במסקנא לא קיימי הכא וש"ס דקאמר כי פליגי אתיא איבא דמסקנא והוה ידעה שפיר המסקנא וקאמרו בתר הכי והא דלא פריך כו' פי' והשתא א"ש הא דלא פריך מההיא דר"א לעיל משום דאין להוכיח כו' אם לא מכח דפליג אר"י כדפרי"ל פי' והשתא לפי המסקנא דלמטה נמי מוכח דר"א סבר פטור ממה דר"י מחייב וא"כ א"ש ודוק:

אבל בעיקר דבריהם קשה דקי' לי' דבמפקיר נזקיו דפשיעה פליגי א"כ לעיל ע"א בתו' ד"ה אלא מאי דברי הכל חייב כו' הוה מצי לדחויי דלא פטרי רבנן כו' אבל הי' קשה דא"כ ר"י כו' ומתוך הלשון משמע שבא לחלוק על ר"א עכ"ל מטעם זה הוה להו לדחויי משום דקיימא לן דבנפילת פשיעה פליג ר"א וסבר דפטור וא"כ ע"כ סבירא לי' דבנפילת פשיעה אפי' פטרי רבנן:

עוד בתו' ד"ה תסתיים כו' ומיהו מר"י קשה אמאי לא פריך מההיא דלעיל כו' וי"ל משום כו' אלא מתוך דקשי' דר"י אדר"י להכי שביק כו' וקשה הלא גם מתוך דקשי' ר"י אדר"י אינו מוכח דסבירא לי' דחייב דהלא אפשר לו' אפכא דר"א דאמר בשעת נפילה מחלוקת הוא דוקא בשעת נפילה אבל לאחר נפילה מוד' רבנן דחייב ולא פליגי אלא בלאחר נפילת אונס כדלעיל בתו' מאי אמרת דא"כ במאי פליג ר"א אר"י דלמא ר"י דאמר לאחר נפילה מחלוקת ר"ל אף לאחר נפילה וסבר דבלאחר נפילת פשיעה פליגי ר"י ור"מ כדקס"ד השתא וא"כ מר"י לעיל ליכא למשמע מידי ועתה דוק:

ואפשר לומר דבשלמא דאמרינן בדברי ר"א מאי בשעת נפילה אף בשעת נפילה וקמשמע לן כדאביי משום דלישנא דברייתא לא משתמע בשעת נפילה איצטריך ר"א לאשמועינן כו' כדפירוש רש"י לעיל אבל בדברי ר"י ליכא למימר אף בלאחר נפיל' פליגי וקמשמע לן כדאביי פשיטא דלאחר נפילה פליגי דליכא למ"ד דלא פליגי בלאחר נפילה וק"ל:

בתו' ד"ה אלא ר"י דאמר חייב מ"מ כו' לפרש מתני' אפי' כמאן דמחייב בור ברשותו ושמא כו' נראה דהוקשה להם לפי מאי דקאמרי לפרש כו' אפי' כמאן דמחייב כו' א"כ גם המקשה דהקשה ומי אמר ר"י הכי כו' ואר"י לא שנו אלא כו' הלא אפשר לומר דר"י אמר זה אליבא דמאן דפטר בור ברשותו אבל איהו מצי סבר לעולם דבור ברשותו חייב לכך קאמר ושמא ר"י בבור ברשותיה נמי מחייב כו' אבל אין סברא לו' דר"י אמר דבר אליבא דמ"ד דלא סבר כוותי' וק"ל:

דף ל' ע"א ברש"י ותרתי ל"ל לאשמועינן במתניתין טינוף כלים כו' ואוקמא רב נמי לעיל בדלא הפקירן ובטינוף נראה דדייק רש"י ואוקמא רב נמי כו' משום דבא לתרץ מה שהקשה ותרתי ל"ל אחר שאמר רב דמיירי בטינוף כלים משום דאי לאו הכי לא הוה קשה מידי ותרתי ל"ל דאיכא למימר חדא מיירי בטינוף כלים וחדא באדם עצמו משא"כ השתא וק"ל:

תו' ד"ה בדתמו מיא פי' בתמו מיא נמי איירי משום דקשה להו מאי דוחקי' דרב דאוקי בתמו וטינוף כלים דוקא לוקי בדלא תמו ואיירי באדם נמי לכך כתבו בתמו נמי איירי ורב בעא לאוקמא מתני' בין בתמו בין בדלא תמו ולא בעא לאוקמא דוקא דאיירי בדלא תמו ואח"כ כתבו וניחא לי' כו' משום דבאים לתרץ הלא גם עתה לא איירי מתני' אלא בחד צד בכלים הלא גם ניחא לן לאוקמא בדלא תמו בחד צד ואיירי בין בכלים בין באדם לכך כתבו וניחא לי' כו' ונראה לי משום