כוס הישועות קפא

בלימודי אילן דעולא עוד בגמ' אמר עולא אילן הסמוך למיצר בתוך ט"ז אמה גזלן הוא ואין מביאים ממנו ביכורים. הנה באשר נאמר כפירש"י לחוד קשה לן לישנא דאמר גזלן הוא דמשמע הסומך הוה גזלן. ואי נאמר לפרש כר"ח קשה לן דלא הי' לי' לומר נ"א גזלן הוא וממילא הוה ידעינן דאין מביאים ממנו ביכורים וגם למה תלי דוקא מילתי' בהבאת ביכורים הלא אם הוא אילן זית אין מביאים לדברי ר"ח ממנו שמן למנחות או בגפן אין מביאים ממנו נסכים לכך אמינא דב' דברים קאמר עולא חדא דגזלן הוא באשר סמך שלא ברשות ואזי ודאי אין מביאים ממנו שום דבר על גבי מזבח וקאמר עוד ואין מביאים ממנו ביכורים היינו אפי' סמך בהיתר והיינו בלוקח מ"מ ביכורים אין מביאים ממנו מטעם דלא קרינן בי' אשר תביא מארצך ואפשר שכן באמת דעת רש"י ז"ל ולכך מחלק הדברים מהדדי וק"ל. ואפשר שגם דעת ר"ח כן וא"כ יסתלק מעליו קושי' התוס' וק"ל:

בתוס' ד"ה גזלן הוא כו' וא"ת כו' וי"ל כו' הנה הי' אפשר לומר נמי דעולא מוקי למתני' כר' יוסי והוא פוסק כרבנן אבל א"כ הו' קשה עליו למה יפסוק א"כ כרבנן דהלא רבי סותם כר"י והוה מחלוק' ואח"כ סתם וק"ל. גם היה אפשר לומר דמוקי למתני' בלוקח ומ"מ משום עבודת הכרם אסור בתוך ד' אמות הואיל דבידים מזיק אותו בהפיכת מחרישתו וק"ל. והנה יש לדקדק לר"ח דאמר ולית לן דעולא דהא' בהדיא פסקינן כר' יוסי כו' ש"מ דבהא פליגי ר"י ורבנן נמי א"כ מאחר דחזינן דשמואל פסק לעיל כר' יוסי ור' יוחנן קאמר בסוף שמעתין אחד אילן הסמוך למיצר מביא וקור' שע"מ כן הנחיל יהושיע את הארץ ש"מ אי לא הוה מתקן כן לא הי' לאדם רשאי לסמוך וא"כ קשה הלכתא אהלכתא דשמואל ור"י הלכה כר"י. וא"ת דבהא פליגי באמת ר' יוסי ורבנן וזה תלוי בזה דר"י סבר דיהושיע תקן כן ולכך מותר לסמוך אפי' בבור ורבנן פליגי עליו ויאמרו דמעולם לא תיקן יהושיע כן וכמו שמצינו באמת דפליגי בהא מילתא אם תיקן יהושיע כן כדאיתא בב"ק דף פ"א ותוס' הביאו בסיף שמעתין. א"כ למאי הוצרך ר' יוחנן לתרץ שם בב"ק דברייתא דעשר' תנאים אתי' כיחיד והיינו כר' יהושי' בן לוי ה"ל למימר דסבר כר' יוסי דהכא ויש ליישב ודוק:

דף כ"ז ע"א בגמ' אימור דאמרי' לא דק לחומרא כו' הא דמאריך בלישנא ולא ה"ל לומר כ"א לקולא לא דק ל"א ולפי מה שכתבתי לעיל דב' דברים קאמר עולא חדא גזלן הוא ועוד אין מביאים ממנו ביכורים א"ש דה"ק אימור דאמרי' כו' כלומר שפיר אמרת דגזלן הוא אבל לקולא שאין מביאים ממנו בכורי' לאו שפיר אמרת וק"ל:

עוד בגמ' לא דק כו' מי סברת כו' אכתי כו' היינו דלא דק ולחומרא כו' אפשר לומר דשפיר ידע המקש' דעולא בעיגולא קאמר (דהיאך אפשר לומר דיטע' בדבר הנראה לעינים כזה) רק דקושיתו הי' הואיל דאמר ב' דברים הואיל דבעיגולא קאמר א"כ בציר שיעורי' מדמתני' וא"כ אע"ג דבהבאת ביכורים הוה חומרא מ"מ לענין גזלנות' הוה קולא (וכן לפי קושי' התוס' בד"ה לחומרא יתפרש כן וק"ל. וה"ק מתחלה אכתי נפישי לי' דעולא כלומר הא דהתיר לענין גזלנות' לסמוך והתרצן השיבו לא דק כלומר דעולא במאי דאיירי לא דק ולחומרא לא דק אבל במאי דלא איירי לא אכפת לן בי' וכתירוצת' דתוס' בד"ה לחומרא והמקשן לא הבין את תירוצו וקמקשה אימור כו' וכד ראה התרצן כן סבר דע"כ המקשן מבין דבריבועה קאמר עולא ולכך השיבו מי סברת כו' והמקשן השיבו אכתי פש לי' כו' כלומר ודאי דשפיר ידעתי דבעגולא קאמר רק דקושיתי הי' א"כ אכתי פש לי' כו' וא"כ ע"כ דלקולא נמי קאמר עולא וקא משיב התרצן היינו דלא דק כו' כלומר היינו מה שאמרתי לך תחלה דלא דק לחומרא אמרתי לך ולא לקולא כמו שהבנת וק"ל:

ודע אחר שמצאתי דהחשבון שהורגל בפינו מחז"ל כל שיש ברחבו טפח יש בהיקיפו ג' אינו מדודק אלא שיש להוסיף על ההיקף חלק השביעי ממה שיש ברחבו והיינו אם יש ברחבו ז' יש בהיקפו כ"ב. ועיין במקור חיים פ' שמות ולי יש קבלה עוד חשבון מדוקדק יותר והיינו אם יש ברחבו קי"ב יש בהיקיפ' שנ"ב וכתבתיו בפנקסי המיוחדת לי שכתבתי בתוכה כמה פרפראות לחכמ' המדות ע"ש א"כ י"ל דגירס' שלפנינו פש לי' פלגא דאמת' הוא מדוקדק כי לפי החשבון שכתבתי א"א להוסי' לכל רוח כ"א רביעת דאמת' והרי הוא פלגא דאמת' משני צדדים ולא תשאר לך כ"א ג' אמות שלא בדוקדוק אשר יעלה לדבר מועט מאוד. והנה אראה לך בקיצור נמרץ דברים אמתיים. דהנה חלק שביעית מן ל"ב הוא ד' וחצי ועוד חלק י"ד והרי קו המקיף לל"ב אמות הוא מאה אמות וחצי וחלק י"ד מאמה תפשוט אותו קו ותחתוך אותו לשנים יהי' החצי נ' אמה ורביעית וחלק כ"ח מאמה ומאותו קו עד האמצע הוא ט"ז אמות עד שיגיע לאילן דעולא שהי' ל"ב על ל"ב וכבר ידעת המציאות שמצאו חכמי תוס' ז"ל בחתיכ' הקיוים ובשימת הארוך בצד הקצר ונעשה רבוע וכמו שכתבו בעירובין דף נ"ו דומי' דהכי בחתיכתינו נעשה שטח של אורך נ' ורבי' וחלק כ"ח על ט"ז אמות כפלהו ותמצא שיהי' לך תת"ד אמות וחצי ועוד דבר מועט ולא נפיש א"כ שיעורא דמתניתין אדעולא כ"א כ"ט אמות פחות חלק ששי' וכאשר תרצה להקיף את האילן צריך לך כ"ו אמות שלא בדקדוק ותצטרך לחתוך את כ"ו אמות אלו ד' קוי' שכל קו הוא רחב רביעית אמה ויהי' א"כ אילן דעולא רחב ל"ב וחצי על ל"ב וחצי ולא תשאר לך כ"א ג' אמות שבהחלק אותם יבוא דבר מועט מאוד אשר לא יחשב כלל דוק ותמצא ואפשר שחכמי הש"ס שפיר ידעו ולא גילו הדבר וכן משמע קצת בעירובין מאי דפריך והאיכא ההוא פורת' תחלת פ' חלון:

הנה לפי הצעת רש"י ז"ל נוכל למצוא בקל החשבון של ב' שלישים דאחר שמקו ק"ל תחסר הרביע ולא נשאר כ"א צ"ז אמות וחצי ונשאר בידך ל"ב וחצי על רוחב חצי אמה ועוד נשאר לך שני שלישי אמה אשר לא חברת לקו ק"ל א"כ יש בידך ל"ג אמה ושתות חתוך אותו לג' קיים אשר כל קו יהי' רוחב שתות וחברם אותם לאורכם יהי' לך בידך קי אורך צ"ט אמות וחצי על רוחב שתות אמה תקיף אותו סביב לאילן דעולא יהי' רחב ל"ג ושליש. ובקל תוכל להבין שכשיהי' אורך צ"ט אמות וחצי תוכל לסבב העגולה אשר היא רחב ל"ג על ל"ג כי קו התחתון צריך להיות אורך צ"ט אמות לפי הכלל כל שיש ברחבו טפח כו' והעליון צריך להיות ארוך ק' אמה שצריך לסבוב ל"ג ושליש הרי התחתון פחות מן העליון אמה ותחתיך העודף מצד א' (והוא חצי אמה) ותמלא צד האחר הארוך לצד הקצר תהי' א"כ רצועה צ"ט ומחצה כדכתב הר"י בחשבונו גם ככה תפרש ע"כ כשתקיף האילן ברצועה רחבה חצי אמה ואורכה אינו כ"א צ"ז וחצי לפי הכלל כמה מרובע יותר על העיגול כנ"ל וק"ל:

עוד תוכל למצוא דרך אחר והוא ל"ג ושליש על ל"ג ושליש הקו הסובב הוא ק' אמה והחצי ממנו הוא נ' אמה והוא יהי' נ' אמה אורך ברוחב ט"ז אמה וב' שלישי' כשתחתוך צד האחד ותניח לצד האחר לפי הלימוד והמצאה דתוס' דעירובין כנ"ל תכפול ט"ז אמה ושני שלישי' על נ' אמה תהי' לך תתל"ג ושליש וק"ל כזה:

בתוס' ד"ה ה"ג ר"ת כו' עד דרך אחר כו' עולה $ציור$ אלף ומאה וי"א אמות ושליש של שליש שהיא $ציור$ תשיעי' אמה כזה $ציור$ וטעם דבכפל השברים ימעט המספר לפי $ציור$ הנראה משום דמה שהי' לו אורך או רוחב לבד י"ן נעשה עתה מרובע ויתרחב השטח מה שלא הי' לו שטח עד עתה וא"כ ודאי יתרבה ולא יתמעט כאשר יקרה למספר השלם והלא כשהי' מתחלה לאורך או לרוחב לבד היה חלק מועט יותר מאמה המרובעת למשל אעשה לך מרובע אורך אמה על אמה כזה $ציור$ ואחתוך אותו לט' חלקים בקוי' דקים כזה הנה כל קו מזה הוא חלק שלישית מאמה לאורך או לרוחב והוא חלק כ"ד מכל הצלעות שנתהוו בחיתוך האמה