כוס הישועות קעד

אמרינן באשר ממלאים כל החלון חוצצים אף דלח ביטלם כסברת התוס' בכלי חרס ושמואל נקט לישנא דממעט דק אינו ממעט בחלון דמשמע אבל חוצץ הוא בשממלא כל החלון א"כ ע"כ טעמי' משום דלא ביטל הוא וא"כ אפשר לומר דהכי קמקשה ותיפוק ליה כו' כלומר למה אמר אינו ממעט דמשמע אבל חוצץ הוא הלא מקבל טומאה וכל המקבל טומאה אפילו חוצץ אינו ודוק. אבל אכתי יש לדקדק קצת מאי מקשה מאי ארי' רקיק אפילו עבה נמי דלמא להכי קאמר רקיק דאינו ממלא כל החלל אבל עבה דממלא כל החלל חוצץ הוא וק"ל. ועיין בפסחים דף ל"ז דקרי לפת טפח עבה והכא מסתמא בחלון טפת קמיירי ודוק:

עוד בגמ' האי חבית ה"ד כו' כד נדייק הא דקשי' לי השתא טפי מאשר קשי' ליה מקודם דהוי מוקי ליה בשהתריפו גם דקאמר ה"ד אי דפומי' לבר כו' ודאי באשר לא יתפרש בדפומ' לבר יתפרש דפומי' לגאו לכך אומר דודאי אי לאו דהוה מוקים ליה בשהתריפו דוקא לא הוה קשה ליה האי ה"ד כו' דודאי איירי בפומי' לגאו וא"ת דמ"מ יש לדקדק אמתני' דלא תני החציצה בחבית גופי' ובפומי' לבר זה אינו דניחא למתני' טפי לומר החציצה בדבר דחוצץ לעולם מאשר יאמר בחבי' דאינו חוצץ כ"א בפומי' לבר אבל השתא דמוקי למתני' בשהתריפו א"כ חזינן דגרוגר' נמי אינן חוצצי' לעולם אלא דוקא בשהתריפו א"כ קשה לי' ה"ד כו' ואי בפומי' לגאו מ"מ קשה ליה דה"ל למנקט החציצה בחבית גופי' ובפומי' לבר ומשני ליה אלא דפומי' לגאו וא"א בחבית של מתכת כו' כלו' דמ"מ ניחא לי' טפי למנקט החציצה בגרוגר' מבחבית דבגרוגרת ליכא אלא חד גונא דאינו חוצץ והיינו בשלא התריפו ובחביות איכא תרי גווני והיינו בחביות של מתכת ובחביות של חרס אפי' בפומי' לגאו והוה צריך לפרש בתרי גווני דמיירי דוקא בחביות של חרס ובפומי' לבר משא"כ בגרוגרת לא צריכנא לפרש כ"א חדא גוונא והיינו בשהתריפו וק"ל. ודע דאחר דמוקמינן בשהתריפו לא צריכנא להא דכ' רש"י לעיל דמיירי שאינן מוכשרים דאחר דנתקלקלו ממאכל אדם אפי' הוכשרו אינן מקבלים טומאה ורש"י גופי' לא פי' כן אלא לפי מאי דקס"ד דהמקשן דלא ידע עדיין דהתריפו ודוק:

בתוס' ד"ה א' רב טובי הך שמעתתא מייתי הכא כו' דלא תימא דמייתי הכא הואיל דמיתני לקמן השלג כו' ותימא דטעמא הוא משום דקשין לכותל ובאמת אין זה הטעם כדכתבו לקמן בד"ה כולן כו' וק"ל:

בד"ה רקיק כו' פר"י בר מרדכי כו' הנה ראיתי להראב"ד דמחלק בין חלון של ד' טפחים דאז המיעוט צריך ביטול ובחלון של טפח המיעוט אין צריך ביטול ולכאו' יש לדקדק א"כ מאי האי דמקשה מהנהו מתני' דדלמא התם מיירי בחלון טפח וא"ת קופה וחבית דמתני במתני' הראשונה היאך שייך דמיירי בחלון טפח וגם במתני' ב' הרבה דברים אף אני אומר מנ"ל דעומדים ויושבים מכל וכל בחלון דלמא קצת מנייהו עומד נגד החלון ובאמת לא קשה מידי דההיא חור מקרי ולא חלון ע"ע אבל מהא דמתני לקמן מלח ומאי דמדקדק עליו הש"ס דיתבא אחספא חספא גופי' תיחוץ כו' יש לדקדק דלא כהראב"ד ודוק:

שם בד"ה מאי ארי' רקיק כו' השתא קס"ד כו' דלכאורה הוה אפשר לומר דקושיתו הוא אמאי דלא משמיענו רבותא טפי בעבה וקמשני ליה התרצן דאדרבא דרקיק הו' רבותא טפי ואי הוה תני עבה לא הוה שמעינן רקיק ובאמת ראוה יש לדקדק דמ''מ מה נרויח בתנויי רקיק דמ"מ לא שמעינן מני' עבה נמי ולכך קאמרו תוס' דהמקשן סבר דבאמת דוקא נקט רקיק הואיל דאית בי' תרתי וקמקשה א''כ אגופ' דדינא דאין זה אמת דאפי' עבה נמי אינו ממעט ואפי' דהוה דבר המתקיים ואזה קמשני שפיר לא מיבעי' כו' כלומר לא כדקס"ד דלהכי נקיטנא רקיק הואיל דאית בי' תרתי אבל עבה ממעט דזה אינו אלא להכי נקיטנא רקיק לרבותא ודוק:

שם בד''ה ותיפוק ליה אפילו אם יבטלו כו' דלא תימא דקושיתו הוא הכי דקמתמא אתרצן דתירץ לא מבעי' עבה כלומר אי הוה תני עבה לא הוה נשמע מני' רקיק משום דה"א דרקיק מבטל לי' וקא ממעט וקא מקשה דה"ל למימר אי הוה תני עבה ה"א דלהכי אינו ממעט משום דמקבל טומאה משא"כ רקיק דאינו מקבל טומאה ואי הוה קושיתו כן לא הוה קשה א"כ מאי דקמתמ' תוס' אחר כן וק"ל. וא"ת דלמא באמת הכי קמקשה זה אינו דא"כ מאי קא משני לי' שנילוש במי פירות כלומר דגם עבה אינו מקבל טומאה ומהיכא תיתא לומר כן ואי הוה תני עבה ה"א דנילוש במים ומשום קבלת טומאה אינו חוצץ לכך כתבו אפי' אם יבטלו כו' ודוק היטב בזה ובמה שכתבתי לעיל בגמ':

שם בד"ה רואין כו' אין לפרש כו' דא"כ כו' תיקשי ליה כו' הנה יש לומר דטעמי' הוא ודאי משום דסופו ליטלו החבית ומ"מ לא קשה ליה מידי דודאי שפיר ידע דדבר דודאי אינו מבטל אינו ממעט דומי' דחבית דבסתמא אינו מבטל ובודאי אינו ממעט וכל קושיתו אינו אלא אמאי דסבר שמואל דאפי' רקיק דממאיס אפ"ה אינו ממעט בסתמא ואזה קשה ליה א"כ תבן אפי' דמיירי בסרי' מ"מ חזי' לבהמתו ע"י פירוך או לטינ' עד דמפיק לי' התרצן מכולה ובגרוגר' ידע דאפשר למיקם בשנרקבו ומ"מ חזי קצת ואפ"ה ממעט משום דבסתמ' מבטל לי' וקמשני בשהתריפו דלא חזי מידי וק"ל:

דף ך' ע"א בתוס' ד"ה היא גופא תיחוץ ותימא היכי תי הא לא מבטל לי' התם יש ליישב קושיתם דבאמת הכי קא מקשה אמאי דרצה לסתור את דברי שמואל ולומר דממעט אף שאינו מבטל א"כ קשה אמתני' האי חבי' גופא תיחוץ וק"ל:

שם בד"ה ועוף ששכן בחלון נראה דאתי אפי' לר"מ כו' ובזה מיושב לן מאי האי דקחשיב כל הני דממעטין וכד תדקדק, בדבריהם בכולן אשמעינן רבותא קצת דבנכרי אשמעינן דאע"ג דמקבל טומאה מדבריהם כדכתבו בסמוך ובמלח גופא אשמעינן דאינו מקבל טומאה מה דלא שמעינן במקום אחר וכן משמע בתוס' בסמוך ודוק בכולם ותמצא:

ע"ב בגמ' דלית בי' שיעורא כדתנן כו' נראה לקיים הגירס' אשר כתובה לפנינו ודלא כתוס' ושפיר פירש"י דלית בה שיעורא והוי כמאן דליתא ומביאה הש"ס ראי' על זה מדתנן התם דמחייב בהוצאת שבת דוקא בכדי ליתן בין פצי' לחבירו ואי הוה חוצץ בפחות משיעור זה א"כ אכתי ליחייב אהוצאת' דאכתי ראוי' לי' לחצוץ בפני הטומאה אלא ע"כ בפחות משיעור זה אינו חוצץ עוד ועיין שם בש"ס דשבת דף ע"ח ודוק:

עוד בגמ' אמר ר"פ ולא פליגי כו' נראה דאתיא לי' לר"פ דלא פליגי דאי הוה פליגי א"כ אחר דחזינן דפליג שמואל במלח ולא ברבב א"כ חזינן דהמלח מסתבר טפי לעשות מחיצה מברבב וא"כ הוה קשה אסדר דקאמר רב חוץ ממלח ורבב איפכא ה"ל למימר וק"ל:

עוד בגמ' אמר אביי ש"מ כליא דתנור טפח נ"מ כו' כלו' דלכך תני במתני' תרווייהו ולא קתני חד מניי' וממילא ידעינן לאידך אלא לאשמעינן במקח וממכר והא דלא קא מדייק כן נמי ברחי' לעיל אפשר לומר דבאמת הרכב העליונה היא דמשמע' קול והתחתונה עביד לי' לטרי' והנדנור ולהכי הוצרך מתני' דילן לאשמעינן תרווייהו לומר דאסור משום טרי' ומשום קלא ונפקא מינה במקום דליכא טריא כמו בריחים של חמור אסור מיהא משום קלא וכן אפכא והנה מתחלה קאמר מ"ט משום טריא וקאי אשכב וקמדייק ליה מהא דחמור וקאמר אלא משום קלא כלומר העליונה אסור משום קלא. ובזה יבא על נכון מה דאמרה הש"ס לעיל דף ח"י הא קמ"ל דטרי' קשה לכותל והתוס' שם דקדקו ע"ז ולדעתי א"ש וק"ל:

במתני' לא יפתח אדם חנות כו' תחת אוצרו של חבירו ולא רפת בקר באמת אמרו ביין התירו אבל לא רפת בקר נראה דלכך לא כולל רפת בקר בהדי הנך דלא דמי לדידהו דאינהו מותרים ביין וק"ל:

בגמ' תנא ביין התירו מפני שמשביחו עי' בת"ח דשפיר כתב דף כ"א ע"א בגמ' סיפא אתאן לתינוקת של בית רבן ומתקנת יהושע בן גמלא ואלך אפשר