כוס הישועות קנח

בזבינא דלאחר שלשים יותר מת"ק א"כ גם בהא לא יקיל טפי מת"ק ודוק:

בתוספ' ד"ה השתא כו' פי' ואנן נסדר לו כו' כדי לקנות כסות לצורך י"ב חדש כמו שעושין בערכין דלא תימא מאי האי דקשי' ליה דלמא הא דמסדרינן היינו בתחלת המשכון מניחי' לו הכסות לשעה שצריך לו וזהו הסידור ונוטלין אותו בשעה שאינו צריך ומחזירים ליה בשעה שצריך עד ל' יום ואח"כ מוכרי' אותו לכך כתבו פי' ואנן כו ודייקי לי' דקאמר כדרך שמסדרים בערכין וק"ל:

דף קי"ד ע"א בגמ' אבעי' להו מהו שיסדרו בב"ח מי גמר מיכה כו' הא דמאריך בשאלתו אפש' לומר דשני דברים שאל והיינו תחלה אי מסדרים ואת"ל דמסדרי' מי גמר מיכה כו' או אתי' ליה מק"ו כדלקמן ונפקא ליה מני' דאי אתי' מג"ש א"כ אפשר דבהקדש אין מסדרין דכתיב הוא בערכין וממעט ליה להקדש אבל אי נימא דאתי' בק"ו ולא גמר ג"ש א"כ ע"כ דהוא דכתיב בערכין לא אתי' למעוטא מידי אלא ללמד דעד שיהא במכותו כו' דאי אתי' למעוטי מידי א"כ גם ב"ח נמעט אף שיש לן ק"ו דהמיעוט ודאי סותר הק"ו משא"כ הג"ש ודוק:

והנה ר' יעקב דיליף ק"ו מב"ח נאמר דגם הוא ידע ודאי מהמיעוט דתיבת הוא הנאמר אצל ערכין וא"כ ה"ק ק"ו מב"ח דאין מסדרין מכוח מיעוט דהוא ק"ו בהקדש דנימא דנתמעט מהוא ובזה אין צריכין לתירוצא דתוספות בד"ה הקדש ודוק:

עוד בגמרא ויסדרו בב"ח ק"ו מערכין. נראה דאדרבי יעקב דיליף בק"ו הקדש מב"ח דמשמע דודאי ליה דאין מסדרין בב"ח פריך השתא דאכתי לא ידע מהמיעוט דהוא. וקאמר אח"כ ואידך נראה דהיינו ר' יוחנן דיליף הקדש מערכין דמסדרין מכח ההיקש וא"כ ע"כ לית ליה המיעוט דהוא דאי אית ליה א"כ מנ"ל לומר דההיקש אתי' לסידור דהקדש אחר שיש לן מיעוט בערכין בפירוש ואפשר לאוקמי ההיקש לדבר אחר וקאמר האי עד כו' ומקשה א"כ לדידי' ויחזרו בהקדש ק"ו מב"ח אחר דאית ליה דבהקדש מסדרין ואי תימא אחר דלית לי' המיעוט דהוא א"כ גם בב"ח גופי' נימא דמסדרין אף אני אימא דבאמת סובר ר' יוחנן כן (ודלא כרש"י ותוס' ז"ל) והא דאמר בהק"ו ומה ב"ח שאין מסדרין היינו לומר דבפירוש לא כתיב בי' סידור רק מכח ק"ו משא"כ בהקדש דאית לן ההיקש דהוה כמו שכתוב בו בפירוש וכההיא סוגי' מצינו בפרק הפועלים דף פ"ח ע"ב דקאמר ומה שור שאינו אוכל בתלוש ופירש"י דלא כתוב בו בהדי' ע"ש ודוק ובזה יבא לן נייחא לכמה דברים דפסקינן דמסדרין כר"י דהלכתא כוותי' ועוד דברים הרבה אשר נדחקו בהו תוס' ז"ל והיותר אשר יש למעיין לדקדק אדברי תוספ' דכתבו דר' יעקב אית ליה דאמרינן יש היקש למחצה אחר דק"ו מבטל ההיקש וא"כ ר' יוחנן לית ליה האי סברא וא"כ יחלוק ר' יוחנן דהלכתא כוותי' ארבנן דזבחים דהביאו תוס' ז"ל ובאשר כתבתי א"ש ודוק:

והנה באשר אכתי תקשה אף לדברי היאך רוצה למילף ב"ח ק"ו מערכין דלמא ערכין שאני דקילי טפי ואינן נוהגי' כו' כדכתבו תוספ' בד"ה, הקדש ורבו אשר רבו מהמפרשים אשר נדחקו בזה ואומר אני דלא קשה מידי דהנה דאף דיש לפרוך האי פירכא כד נרצה למילף ב"ח גופי' מערכין גופי' אבל כד נילף הדינים מהדדי א"א למפרך האי פרכא ונאמר הכי ומה חזרה שאינה נוהגי' בערכין נוהג' בב"ח סידור הנוהג בערכין אינו דין שנוהג בב"ח וכה"ג מצאנו וראינו בהרבה מקומות ועיין בב"ק פרק ב' דף כ"ו בד"ה אינו דין ועיין מה שכתבתי שם על דברי תוס' ושנראה לי שגם שם פירוש' הכי ודלא כמהרש"א שם ודוק היטב בכל דברי אלה כי תמצא נחת:

בתוס' ד"ה ואידך כו עד וההיא דס"פ כל הבשר כו' דאפי' מאן דיליף התם כו' אפשר דרצו בזה דלא תימא דפליגי בפלוגתא דתנאי דזבחים וא"כ נימא הני תנאי כהני תנאי וק"ל בא"ד וא"ת דאמרינן כו' משום דלא תימא מאי האי דתרצו דאמרינן לעולם אין היקש למחצה והכא שאני הואיל דסברא דק"ו סותר ההיקש הלא א"א לומר כן הואיל דמצאנו בערכין מאן דאית ליה דלא אמרינן דנידון בכבודו וא"כ ע"כ אית ליה דההיקש אתי' לד"א והיינו או לסידור או למרגלית לקלים וא"כ ע"כ דנאמר כאן דיש היקש למחצה לכך תירצו דבערכין פריך לה וק"ל:

בד"ה מה ערכין כו' פי' בקונ' כו' וא"ת כו' אפשר לומר הא דלא מקשי' כן בלי פי' הקונטרס על מאי דאמרינן דההיקש אתי' לנידון בכבודו ומה צריכנא להיקש דמ"ש ניזקי' דדלמא ההיקש אתי' לדלא נימא כן אף בהקדש בדק הבית לכך אתי' ההיקש דדוקא בהקדש מזבח דומי' דערכין נאמר כן וק"ל אבל הוא מגומגם קצת:

בד"ה מה ערכין כו' וא"ת כו' ואור"ת כו' עיין בנ"י דכתב פי' אחר ונייח לי יותר מדברי ר"ת והיודע יבחר:

בד"ה במכותו מתחלתו כו' למעוטי כו' ודלא כרש"י שכתב שאם העריך עצמו עני והעשיר כו' דההיא אתי' התם מכפי אשר תשיג ידו ע"ש:

בגמרא אשכחי' כו' א"ל מהו שיסדרו בב"ח א"ל גמר מיכה כו' הנה באשר נאמר דגירסא שלפנינו אמת ונתרץ הא דמקשה עלי' ר"ת דהוה ליה למימר מסדרין שהרי הטעם לא היה שואל כו' אפשר לומר דלהכי לא הוה מהדר ליה כן אלי' משום דסבר אהדר ליה מילתא חדא דנשמע ליה תרתי דהנה כד אהדר לי' סתם מסדרין אכתי אפשר ליה למשאל אי מסדרין בהקדש ואי משום דכתיב הוא למעט דבר מה דלמא דאינו מיעוט רק למילף מני' עד שיהא כו' אבל כד אהדר לי' גמר מיכה כו' א"כ ע"כ דבהקדש אין מסדרין מטעם מיעוט דכתיב הוא דאין לומר דמלת הוא לא אתי' למיעוט אלא לילפות' דעד שיהא א"כ ג"ש דמיכה מיכה ל"ל תיפוק ליה דיסדרו בב"ח מק"ו דערכין אלא ע"כ דרחמנא ידע דיש לן מיעוט ממלת הוא וא"כ לא אהני הק"ו נגד המיעוט דוק כן העליתי לפני תלמידי ואף שידעתי כי יש לדקדק על דברי במקצת מ"מ תורה היא ועיין מה שאכתוב עוד ודוק:

עוד בגמרא ואידך עד שיהא כו' לכאורה יש לתמוה דנקטא הש"ס מילתא דאתי' כיחיד כר"י ושלא אליבא דהלכתא ולא נקטה הדרש דהוא ולא אשתו וצ"ל דניחא ליה טפי למנקט דבר דמוציא מלת הוא מלמעט דבר מה ולא הוה כ"א משמעות אחרת כן מצאתי בג"ת. אבל אכתי יש לדקדק בתוספ' ד"ה מהו דאמרו בדחייתם דיש לדחות דדרשינן הוא ולא אשתו ולמה לא אמרו דדרשי הוא ולא הקדש ובב"ח ילפי מג"ש דמיכה דמסדרין וק"ל עוד בתוס' ד"ה מה ערכין כו' עד ואור"ת דכשנוטל ממנו בתורת פרעון אז מסדרין אבל כשנוטל כו' הנה קשה לי לדבריו דא"כ במקום שאין מחזירים והיינו בערכין ובהקדש א"א א"כ להגזבר ליטול מעולם כסות יום והכסות לילה אחר שא"א ליה ליטול אותם ולהחזיר וא"כ מצינו דדבריהם אלו נעשים מטלטלין אצל בניו אם ימות המעריך והמקדיש משא"כ בב"ח דיוכל מתחלה ליטלם ולהחזיר כדי שלא יעשו מטלטלין כדלקמן בברייתא וא"כ מאי האי דרצה למילף לעיל בב"ח דמסדרין מק"ו דערכין דמה לערכין שכן קיל דדברי' האלו נעשו מטלטלין ומעולם אינן באים לתורת גבי' משא"כ בב"ח דאם רוצה ליטול אותם בתורת משכון א"כ לא נעשו מטלטלין אצל בניו, ואף אם תאמר דנילף הדינים מהדדי כאשר כתבתי גם לעיל אקולות דתוספ' אבל במקום ובדבר זה לאו ילפות' הוא כלל דוק ותשכח כי תמצא קולתו חומרתו וחומרתו קילתו. ודוק היטב:

גם אפשר לדקדק עוד במה שרצה למילף בק"ו הקדש מערכין דיחזרו איכא למפרך מה לב"ח שכן אסור ליכנס לביתו למשכן משא"כ בהקדש דכמו שממעטינן לקמן ערב ושכירות באמרם לביתו אי אתה נכנס אבל אתה נכנס כו' ובודאי מדכתיב בתחלת הקרא כי תשה משאת מאומה דמשמע דוקא הלואה ילפינן לה וא"כ ה"ה דנמעט כן הקדש וערכין ובאמת שלא מצאתי דבר זה בשום חבור ופוסק אבל מ"מ נראה כן וא"כ ודאי יש למפרך פירכא זאת. ועל דא ודאי י"ל דמ"מ אפשר למילף כדכתבנו לעיל והיינו דנאמר ומה סידור