כוס הישועות קנו

החנוני ודאי הכא א"א לומר דמיירי בהכי דא"כ למה פליג רבה ואפשר לומר דנראה ליה לדוחק הואיל דנקט הירושלמי חנוני ואי בדיש בידו למה נקט חנוני ולא אינש דעלמא וק"ל:

בא"ד מהא דפרק הנושא מוכח דמחילה אינה צריכה קנין דוקא בדלא נקט שטר בידו ולא כדפסק רמ"א סי' רמ"א ע"ע ודוק:

ע"ב בגמ' שכיר כו' אמר ר"י א' שמואל הלכות גדולות כו' הני כו' אלא אמר ר"י תקנות גדולות שני כאן. אפשר לפרש דלאו על מגן לגמרי קאמר ר"י משמי' דשמואל הלכות גדולות בראשונה ואח"כ חזר מדבריו ונראה דתחלה כששאל ממנו השואל שכיר אמאי תקינו רבנן למשתבע ושקיל סבר הבין דדעת השואל הוא דלעולם משתבע ושקיל אפילו בקציצה ואפילו בששכרו שלא בעדים הואיל דסתם קאמר שכיר אמאי תקינו רבנן כו' לכך השיב הלכות גדולות שנו כאן כלומר דבאמת לא תקינו ליה לעולם למשתבע ושקיל אלא יש פעם ופעמים דלא ישבע וישקול והני ודאי הילכתא נינהו והשואל השיב לו אח"כ הני הילכתא נינהו תקנות נינהו כלומר ודאי אהני תקנות דמתני' קא שאילנא ושפיר ידעתי מהלכות וק"ל:

עוד שם גדולות מכלל דאיכא קטנות אלא אמר ר"נ אמר שמואל הלכות קבועות כו' גם על דא אפשר לומר דר"י דאמר משמי' דשמואל גדולות לא הוה טעי בלישני' אשר על דא קאמינא דפליגי הני אמוראי במלתא חדא והוא זה דאחרי דמצינו מחלוק' דר"י בעל התוס' סובר בששכרו שלא בעדים ומודה מקצת אין אומרים מגו ושכיר נשבע ונוטל כדאיתא לקמן בסמוך בד"ה קציצה כו' והטור הביאו בסי' פ"ט והרמב"ם חולק עליו וסבר דבמודה מקצת ושכרו שלא בעדים ישבע בעה"ב שד"א ואין כאן תקנה ואחרי הודיענו את זאת נאמר דר"י סבר כהרמב"ם. וא"כ שפיר קאמר תקנות גדולות שנו כאן מכלל דאיכא קטנות נמי כאן והיינו אחר שתקנו אפי' בכופר הכל שישבע השכיר ויטול וזהו ודאי תקנה גדולה אחר שאין כאן שבועה מן הדין על בעה"ב אפילו ובאו חכמים ותקנו שבועה על השכיר ליטול אפילו זהו ודאי תקנה גדולה אבל בשמודה בעה"ב במקצת שתקנו לישבע השכיר ויטול זהו תקנה קטנה שעקרו השבועה מבעה"ב ונתנו לשכיר וא"כ בכופר הכל הוא תקנה גדולה ובמודה במקצת הוא תקנה קטנה ור"נ סבר כר"י דבששכרו שלא בעדים מצינו מודה במקצת חמור מכופר הכל דבכופר הכל לא תיקנו שישבע השכיר ויטול ובמודה במקצת תיקנו שישבע ויטול וא"כ אף מודה מקצת חמור מצד וקל מצד וכן כופר הכל חמור מצד וקל מצד דכופר הכל חמיר בששכרו בעדי' וקל בששכרו שלא בעדים ומודה מקצת קל בששכרו בעדים וחמור ממנו בששכרו שלא בעדים וא"כ לית כאן תקנה קטנה דשוין הם ולכך קאמר תקנות קבועות שנו כאן כלומר כל מקום דהוטל שבועה על הבעה"ב עקרוה ממנו וקבעוה אשכיר כדסבר הר"י וזהו דרך צחות:

עוד בגמ' משום כדי חייו דשכיר כו' בעה"ב גופי' ניחא ליה כו' אלא בעה"ב טריד בפועלים הוא הנה הא דאמר תחלה בעה"ב גופי' ניחא ליה קא סמיך נמי אהא דאמר לבסוף בעה"ב טריד בפועלים ולכך ניחא ליה דאל"כ לא ירצו לשכור אצלו הואיל שהוא טריד וישכח משא"כ בעה"ב בע"כ אגר אחר שאין שכחה אצל הפועל וק"ל:

הא דאמר אי הכי אפילו קצץ נמי קאי אהא דמסיים דטריד בפועלים דבשלמא אי ליכא טעם כ"א כדי דליתגרו ליה פועלים הוה א"ש דמשום סלע אחד דבעה"ב ממעט מהשוכר לא ימנעו הפועלים מליתגר אצלי אחר דודאי הרבה פועלים מיתגרו בההיא שכירות דאמר בעה"ב דודאי מילתא דכדי לא יאמר בעה"ב אבל כדאמר משום שכחה א"כ בקציצה נמי יש לומר ששכח וכן יש לומר הא דקאמר אח"כ א"ה אפילו עבר זמנו נמי דבשלמא אי לא הוה הטעם כ"א כדי דליתגרו ליה פועלים לא הוה קשה מידי דלמה לא יתגרו לו פועלים ויתבעו שכרם תוך הזמן ואיהו דקאפסיד אנפשי' דנטר עד לאחר זמן וק"ל:

בתוס' ד"ה שכיר בזמנו כו' תימא דהיכי נאמן כו' יש לתרץ תמיהתם דודאי אנן לא מהימנ' לבעה"ב משום מגו הלז רק דאמרינן דחכמים לא תיקנו כלום בששכרו שלא בעדים דעיקר התקנה הוא משום כדי חייו ושכחת הבעה"ב ובשנשכר ליה בלא עדים איהו דאפסיד אנפשי' דהרי הבעה"ב יכול לומר לא שכרתיך וא"כ מאי אהני חכמים בתקנתם ולכך כי אמר שכרתיך ופרעתיך לא תיקנו כלום וה"ק ר"נ מגו שיכול לומר לא שכרתיך ואז לא תקנו כלום יכול לומר כו' כלומר לא תיקנו ג"כ בשאמר שכרתיך ופרעתיך דוק:

בתוס' ד"ה מכלל דאיכא קטנות אע"ג כו' לא פריך אלא הכא דקאמר שנו כאן דמשמע ולא במקום אחר ובזה יתיישב נמי הא דקאמר ר"י משמי' דשמואל גדולות ור"נ קבועות דשמואל גופי' קאמר פעם אחת תקנות גדולות ולא הי' אומר שנו כאן ופעם א' הי' אומר תקנות קבועות והי' אומר שנו כאן ור"י הבין שאין לחלק וק"ל:

בד"ה טרוד בפועלים וחשוב כמו אינו יודע כו' הלויתני וא''א אם פרעתי לך חייב ובזה א"ש דלא אמרינן נמי בשאמר הבעה"ב לא שכרתיך בששכרו שלא בעדים דנאמן ולא אמרינן דשכח הואיל וטרוד בפועלים הוא אלא משום דהוי כאומר איני יודע אם הלויתני וק"ל:

וקאמרו עוד ולא פלוג בין אם יש לו פועלים הרבה בין אין לו משום דלא תקשה דא"כ דאמרינן דודאי שכח כדכתבו גם לקמן בסמוך בד"ה א"ה א"כ אמאי קאמר שמואל תקנות שנו כאן הלא הלכתא והלכתא היא לכך קאמרו ולא פלוג כו' כלו' בשאין לו פועלים הרבה ודאי לאו הלכתא היא אלא תקנה וק"ל. בד"ה שתים כו' ואם לא הביא ראיה ישבע בעה"ב ויפסיד אומן כו' כתבו כן כדי של יהי' סתירה למה שכתבו קודם דבור זה דמיירי במודה במקצת וא"כ למה קתני המע"ה דמשמע הבעה"ב הוא פטור בלא שבועה ואי במודה במקצת אמאי לא ישבע לכך כתבו דהאמת כן הוא וק"ל:

בא"ד וא"ת כו' ובכן יש דביקות לקושיא זאת למאי ג"כ דאי בכופר הכל מיירי לא הוי קשה מידי דהא דחזקת הבתים מיירי במודה מקצת וק"ל:

בתוס' ד"ה קציצה כו' עד ועוד י"ל כו' עיין מה שכתבתי לעיל בד"ה שכיר בזמנו ובדברים ההם יסתר ג"כ מה שכתבו כאן דוק:

בא"ד ועוד אומר ר''י דודאי כו' וברייתא כולה בדליכא עדים כו' נראה לפרש דבדברי הר"י יתורץ קושיתם דלעיל בלי דבר אחר כלל ודלא כמהרש"א ופירושו דאמר דחזינן דברישא קתני נשבע ונוטל וע"כ צריך להביא ג"כ עדים ששכרו רק דלא מיירי הש"ס בעדים רק להורות הדין והחידוש דנשבע ונוטל א"כ קשה לש"ס דהכא א"כ בסיפא אמאי קתני המע''ה ואי מיירי בעדים ששכרו הלא גם ברישא צריך להביא אותן עדים ולמה נקטן בסיפא יותר מברישא דוק היטב דף קי"ג ע"א בגמ' וכי שכיר עובר כו' יש לפר' ולתרץ קו' התוס' בדרך אחר אשר תירצו הם ז"ל על קושיא א' שהק' דבעה"ב אית ליה נמי הך חזק' והב' דמ"מ הוי ברי וברי והמע"ה כו' דהנה תחלה נאמר דהא דקאמר לעיל חזקה אין בע"ה עובר כו' היינו דחזקה הלזו מוציא לן מחזקה אחרת אשר החזקנו אותו דשכח משום דטריד בפועליו אבל כד מטא זמן חיובי' בא החזקה דאינו עובר משום בל תלין ורמי אנפשי' ומוציא אותו מחזקה ראשונה ודוקא לאו דבל תלין מוציא אותו מחזקתי' אחר שבעבר זמן א"א לי' לתקן עוד אותו לאו אבל לאו דבל תגזל דאפשר לי' לתקן עוד אינו מוציא אותו מחזקתי' כי למה ירמי אנפשי' השתא יותר מקמי דמטי זמן חיובי' דהי' אומר ג"כ שכבר פרע ולא רמי אנפשי' מחמת לאוי הנ"ל אלא ודאי דהי' סבור דעדיין יש זמן למידכר ולא יהי' עובר משא"כ בשהגיע זמן דא"א לתקן עוד הלאו דבל תלין משא"כ השכיר דיודע ודאי אם נפרע, אם לא ואי לא הי' נפרע לא הי' תובע והי' עובר אלאו דלא תגזל וא''כ נעמיד חזקה דשכיר דאינו עובר אלאו דלא תגזול נגד חזקה דבעה"ב דאינו עובר אלאו דבל תלין אי לא הוי רמי אנפשי' ומוקמי ליה אחזקה דקמא והיינו דשכח דוק היטב ותשכח עוד בגמ' והא קתבעו לקמן כו' פי' ואפ"ה אמרינן בעבר זמנו דאינו נשבע ונוטל וא"כ גם בעדים נאמר כן