כוס הישועות קנא

משכנת' לית בה כו' כבר כתבתי לעיל מה דאית בדין משכנת' אשר אינו באחריות ולא מתני' בהדי שארי וק"ל:

למכור ברחוק ולגאול בקרוב ברע ולגאול ביפה לית בה משום דיני' דב"מ ע"כ מצאתי ברמב"ם דין אחד אשר לא מצאתי ברי"ף וברא"ש אבל הטור הביאו לפסק הלכה בסעיף ס"ב והוא החליף חצר בחצר אין בו דין דב"מ והגאון לכאורה חולק עליו ולכאורה יש לתמוה מנ"ל לרמב"ם דין הזה ונראה דאתי' לי' לרמב"ם מלישנ' דתלמוד' ומיתורא דלישנא והיא כד נדייק בדין הלז דקאמר לישנא דכפילא למכור ברחוק ולגאול בקרוב ברע ולגאול ביפה לא ה"ל למימר כ"א למכור ברחוק ולמכור ברע דהלא כל טעם דדין הלז אינו כ"א משום דשדה שלו רחוק ורוצה ליקח שדה הקרוב ובין כך תמכר זו שהוא רוצה לקנות וזה ודאי נאמר על מה שאמר' הש"ס לגאול בקרוב ולמה לא קאמר נמי בשמכר שדה רע אף שאינו רוצה ליקח שדה יפה רק רוצה ליקח הדמים לנפשי' דלא יהי' בו דין ב"מ דהואיל דהשדה רעה אם נאמר לעשות עיכוב בדבר בין כך ובין כך יתחרט הלוקח מליקח שדה רעה כזה או שדה שהוא רחוק. וגם לישנא דלגאול דחיק' לן למה לא אמר ולזבן ביפה ומאי האי דשני בלישנא לומר לישנא דגאולה והנה מצאתי בתוס' פרק הזהב דף מ"ז ע"א ד"ה גאולה זו מכיר' דלישנ' דגאולה לאו בכל דוכת' נאמר על המכיר' ע"ע ועיין במפרשי תנ"ך ונראה דהרמב"ם מטעמים האלו אשר כתבתי מפרש גם הוא דגאולה זו האמור הכא בחלופין נאמר והכי פירושו למכור ברחוק ולגאול בקרוב או לגאול בקרוב אפי' והיינו דמחליף שדה או חצר בשדה או בחצר אחר אף דחצר שלו או שדה שלו בקרוב מ"מ הואיל דחליפין הוא לית בה דין דב"מ וכן למכור ברע' לית בה דין ב"מ מטעם דלעיל ולגאול ביפה נמי לית בה דינ' דב"מ והיינו נמי כמו שכתבתי דהואיל דחליפין הוא אף דהוא יפה מה שמחליף באחר מ"מ לית בה דין דב"מ והאי וי"ו הוי וי"ו המפרדת ולא המדבקת ולפי זה תרתי מילי ותרתי דיני' קאמרה הש"ס בכל אחד. והנה בחליפין חצר בחצר או שדה בשדה ודאי ליכא לפלוגי בין כבר החליף מה שהחליף והמצרן רוצה לסלקו ובין שרוצה להחליף עדיין עם ראובן ושמעון המצרן רוצה לסלקו כי הטעם אשר לן בחלופין דלא נהוי בי' דינא דב"מ אית' בזה כמו בזה. אבל בדין מכיר' שדה רע או ברחוק אפשר לומר דאיכא לפלוגי דבשכבר מכר לא יהי' בי' דין דב"מ מטעם דלא הוה לי' להודיע למצרן שהי' מתירא דהלוקח יחזיר בי' כנ"ל אבל אם עדיין לא מכר ורוצה למכור אותו והמצרן עומד ג"כ לקנותו למה לא נאמר שיש לו קדימה מלאיש נכרי שאינו מצרן ועיין בב"י בסי' הלז סעי' ס"ג ודוק. ובהכי ניחא דלא חיבר' הש"ס דיני' הלז למאי דקדמו ולמאי דאחריו דאלו למאי דקדמו והיינו למתנ' אינו דומ' דאלו מתנ' אין לחלק בין אם כבר נתן ובין רצה ליתן לעולם לית בה דין דב"מ ואלו הכא בדין דשדה רע יש לחלק כאשר כתבתי וכן למכר כל נכסיו כו' לא רצה לחבר אותו הואיל דמיירי הכא לפי ע"ד לדעת הרמב"ם בחליפין שדה בשדה ושם אין לחלק בין אם כבר החליף או רוצה להחליף כנ"ל ואלו במכר כל שדותי' אפשר לחלק ועיין בב"י הנ"ל והיינו לדעת הרא"ש דמפרש במכר כל נכסיו כו' אפי' המצרן רוצה ליקח ג"כ כולם כאשר כתבתי לעיל ובאמת נראה דש"ס לעיל במכר כל שדותיו כו' יתפרש דמיירי בדין אשר יצא לן מפירוש רש"י ומיירי נמי בדין אשר יצא לן מפי' רא"ש וכוללה תרוויי' יחד אע"פ דאינן דומי' בחלוק' הזאת מ"מ הואיל דבעיקר הם דומים זה לזה כולל ביחד וכן הכא כולל הש"ס הדין אשר בא לן מהרמב"ם והדין אשר יצא לן לפי פשוטו ואע"ג דבחלוק' הנ"ל אינן דומי' מ"מ לעיקר הדבר הם דומים ושוין וטעם א' וקפיד' א' אית לתרוויי' לפי הנראה וק"ל ובקל תוכל למצוא לפי כתיבתי דלא מתני בהדי שארי הדברים וכאשר אכתוב עוד בסמוך:

לכרגא ולמזוני ולקבור' כו' עיין בטור סעיף ס"ג דכתב אפי' לוה לצורך אלו לית בה דינ' דב"מ ועיין במה שכתב ב"י מהיכן יצא לרבינו דבר זה ומסתבר למימר הכי הואיל דתנ' לקבורה באחרונה וק"ל. ובאותו סעי' כתב הב"י ולעיל הבאתיו דמשמע אי ידע המצרן מעכב על הלוקח כו' ע"ע ולהכי לא חיבר הש"ס הני תלת מילי לתלת מילי דאחרי' היינו לאשה כו' משום דשם ודאי אי ידע המצרן תחלה אפי' עד שלא לקחה האשה אינו יכול לעכב וק"ל. ולהכי לא מצי לחבר' ג"כ תלת מילי אלו לכל מילי המוקדמי' וגם לתלת מילי האחרי' ועיין מה שכתבתי לעיל ותמצא כי כן הוא ודוק:

לאשה וליתמי ולשותפי' כו' הא דקאמר לאשה וליתמי אצל לשותפי ואינן דומים זה לזה לפי פירש"י נראה דבזה הראה לן דבר אשר הי' מסופק בו מהר"מ במרדכי והב"י הביאו במכר לאשה ואשה אחרת הוה מצרני' אם יכולה לסלקה ולפי הנראה דיכולה לסלקה ודייק מדקתני לה אצל שותפי ושותפי ודאי שותף אחר יקחנ' עמו כן אשה נמי אם בא אשה אחרת יכולה לסלקה ואף דאינו שוה לגמרי בזה דשותף אינו מסלק לשותף חבירו לגמרי אלא חולק עמו ואשה מצרני' מסלקה לאשה אחרה לגמרי מ"מ נקראים שוי' בדבר זה דשותף אחר מסלקו מ"מ מכל מה דשייך לו וכן האשה מצרנית מסלקה מחלק השייך לה והיינו דיש לה שייכות בכולה וכן אפשר ביתמי וק"ל. וכן אפשר לומר הואיל דמצינו דעת תלמידי הרשב"א באם מכרה אשה שדה שלה לאחר אין אדם מצרן מסלק ללוקח הואיל דלית לה לאשה מי לפקח בנכסי' למכור כן אפשר לומר נמי בשותפי אם מכרו הם לאחר דמילתא דשותפי לא קרירה ולא חמימה ועיין בספר ת"ח ודוק:

שכיני העיר כו' הנה לפי הפשיטות דש"ס דשכן וקרוב שכן קודם א"כ מאי האי דהוצרך לומר קרוב ות"ח ת"ח קודם פשיטא השתא דשמעינן דנהוה קודם לשכן מכש"כ לקרוב די"ל לפי הפשיטות מיירי דהקרוב הוה שכן נמי וק"ל:

הני זוזי טבי כו' הני זוזי שרי כו' הא דמחלק הני מילתי תרי לשני' ולא כוללם ביחד משום דבזוזי טבי ותקולי קפידא בין אם זוזי טבי הוה דמצרן ודלוקח הוה תקילי או אפכא משא"כ בזוזי שרי וק"ל:

ארעא דחד ובתי דחד מרי ארעא מעכב אמרי בתי כו' ארעא דחד ודיקלי דחד כו' הא דמחלק הני תרי מילי מהדדי וגם לכאורה הוה אפשר לומר דנילף חד מחבירו היה אפשר לומר לסברא ולפסקי דידן דיש מצרנות לבתי' א"כ יש למצוא חילוק דין בדין הראשון מה דלא נמצא בדין הב' והוא זה דהנה מצאתי בסעי' פ' דכתב הטור וז"ל וכן הדין אם נמכר קרקע הסמוכה לזה שהקרקע לא' והבנין לא' שהבעל הקרקע הוא קודם לקנותו מבעל הבנין כו' ובודאי דייקא לי' לישנא דמעכבין וכן יש לומר נמי אם נמכר בית סמוך לקרקע דמ"ש. וא"כ בקרקע ובנין יש לומר כן אבל בקרקע ודיקלי א"א למצוא עיכוב בזה אם נמכר דקל אצל הקרקע דבדקל ודאי אין בו דין דב"מ. ולדעת ר"ת דלית בבתי וקרקעות דאינן עומדין לזריעה ונטיעה דינא דב"מ י"ל אפכא דבדין הב' בדיקלי וארעא יש למצוא שנמכר קרקע הסמוכה לאותה קרקע דבעל ארעא מעכב אבעל דיקלי ואין הבעל דיקלי מעכב משא"כ בבתי וארעא א"א למצוא אותו דין הואיל דלית בבתי וארעא שאינו עומד לזריעה ונטיעה דינא דב"מ וק"ל:

ארעא לזרעה וארעא לבתי ישוב עדיף ולית בי' דינא דב"מ אפש' לומר דמיירי בשני דברים והיינו הא' בבא אדם שאינו בן המצר ורוצה ליקח קרקע לזרעה ואדם אחר שאינו ג"כ בן המצר רוצה ליקח אותה קרקע לבתי אמרינן למוכר בעצה טובה שימכרנה למאן דרוצה לבנות עלי' ואזה קאמר הש"ס ישוב עדיף דמיירי שאין א' מהם בן המצר מ"מ אמרינן ישוב עדיף ואח"כ בדקאמר ולית בי' כו' מיירי בשאחד מהם בן המצר ועיין בב"י וק"ל:

אפסיק משונית' או ריכבא דדיקלי כו' הוצרך לומר ב' דברים אלו דאי אמר משונית' ה"א דוקא משונית' דהוה הפסק טובא משא"כ ריכב' דדיקלא דלא הוה הפסק כולי האי ואי אשמעינן ריכב' דדיקלא ה"א בהא סגי בתלם א' אבל במשונית' אימא לא קמ"ל וק"ל. ולדעה דאמרינן בבתי דין דב"מ קאמר משונית' דשייך נמי בבתי וריכב' דדיקלי דשייך בשדה ועיין בב"י וק"ל:

הני ד' מצרני דקדי' חד מנייהו כו' הא דלא קאמר הדין ג' מצרני משום דה"א דוקא שם אמרינן בדקדי' חד מנייהו דהוה זביני זביני משום דבשדה הנמכר איכא תרי