כוס הישועות קמו

ד' החוכר דאותו מקום הוה ראוי לכך לבא עלי המכה הראי' שנלקו ג''כ ד' שדות אשר סביביו וא''כ אי הוה בידך אירע ג''כ מה שאירע השתא ולתא דידי לא גרס כלום ולכך בעו במערבא בשנשדף תלם אחד על פני כולה אי אמרינן נמי דעל אותו מקום נגזרה הגזירה. ודע דהרמב''ם מפרש הא דאשתדיף רובה דבאגי דאישתדיף רוב שדות של אותה עיר וכתב עליו ה"ה דגירסא דליה הוא רובא דבאגי ע''א עוד בגמ' אמר עולא בעו במערבא כו' הא דאמרה הש''ס אמר עולא בעו כו' ולא אמרה בעו במערבא כבר כתב הרא"ש דעולא הוא דקאמר דבעו במערבא בעיות הלל משום דמן בעיות האלו מוכח כשיטתו אבל ר''י באמת ימתן בבעיות האלו דלדידי' לא אזלי וק''ל ואמינא אף אני דהש''ס רצה לפסוק כר"י כדחזינן משמעתין דבסמוך וכדכתב הרי"ף וז"ל וסוגי' דשמעתא אזלא כר"י ולכך כדי שלא נלמוד מן בעיות דמערבא דהלכה כעולא לכך קאמרה הש"ס אמר עולא לומר דעולא דוקא קאמר לי' אבל באמת אינו כן ולא תימא דא''כ לא ה"ל לש"ס למכתב כלל בעיות האלו. אף אני אימא דלא תימא דאף ר"י מודה לדעולא דאי נשתדפו שדות דסביבותי' הוה מכת מדינה רק דר''י מוסיף דאפילו לא נשתדפו סביבותי' רק שנשתדפו רובה דבאגי הוה נמי מכת מדינה ועולא פליג עליו בהא לכך קאמרה הש''ס אמר עולא כו' כלומר עולא קאמר דבעו הני בעיות אבל ר"י פליג עליו וא"כ חזינן דאית לי' לר''י דלא הוה מכת מדינה כ"א בשלקו רובה דבאגי. ודע דראב''ד ז''ל פסק בשלקו שדות שסביבותיה דהוה מכת מדינה ותמה עליו הב''י דהלא סוגי' דשמעתין אזלי כר"י. ואפשר לומר דראב"ד ז"ל סובר באמת דר"י סבר כעולא ואין עולא סובר כר"י או אפכא דעולא סובר כר"י ולא ר"י כעולא ולכך פוסק דתרוייהו הוה מכת מדינה ובזה א"ש דהש"ס הביא הבעיות דבני מערבא וגם חזינן לקמן בש"ס דרובה דבאגי הוה מכת מדינה ודוק:

ועתה אחזור לשיטתי דעולא הביא בעיות האלו לסייעתא דידי' וכדי שלא תקשה לך א"כ למה מביא לבסוף הא דבעו נמי כ"ע בירקון כו' ולכאורה הוה אפשר לומר דבעי' זאת אפשר למבעי נמי לסברת ר"י לכך אמינא דלאו בחנם מדייק בדבריו כל עולם כו' אלא דבא לומר דדוקא אם נלקה כל העולם הוא דהוה מכת מדינה אבל לא אם נשדוף רובה דבאגי וזה הוה נמי ראי' לדבריו דלא תימא דבני מערבא אית להו נמי כר"י לענין רובא דבאגי ואף דסבירא להו כמותו לענין שדות שסביבותיה מ"מ סברי נמי כר"י לענין רובא דבאגי לכך מביא ג"כ בעי' הלז דמזה מוכח דלית להו כלל לדר"י. והא דלא בעו זאת הבעי' בשדות שסביבותיה דלכאורה יש למבעי ג"כ אי נלקו שדות שסביבותיה בירקון ושלו בשדפון או אפכא אי הוה מכת מדינה. דהנה כבר אמרתי דלעולא, תלינן דהמכה באה על אותו מקום דוקא הו מכת מדינה ולא תלינן בלתא דאינשי וא"כ לא שייך למבעי בעי' זאת בגוונא זאת ודוק דף ק"ו ע"א הא דאמר זרע אחר מאי כו' נראה דבעי' בפני עצמה היא ואח"כ קאמר חיטי לגבי כו' באת"ל קאמר לי' וכן הוא ברש"ל וק"ל בגמ' הוה מקיים בי ותגזר אומר ויקם לך ועל דרכיך נוגה הא דהביא קרא הלז והרבה פסוקים יש דהקב"ה מקבל תפלתן של צדיקים נראה דקרא הזה שייך לכאן טפי מן שארי פסוקים אחר דמפרש דבריו ואומר ועל דרכיך נוגה אור משמע דוקא על דרכיו נוגה האור ולא על שארי דרכים דומי' דהכא דקאמר אפי' נשתדפו שארי שדות לא הוה נשתדף דידי' וק"ל:

ודע דכתב הנ"י מדקאמר קרא הלז ולא קרא דלקמן לא יבשו כו', משמע דמיירי דרובא דבאגי נשתדפו בשעורי' וא''כ שפיר קאמר לי' אי הות זרעת, חיטי הוה מקוים בי אבל אי רובא דבאגי נשתדפו בחטי לא שייך הקרא דותגזר רק ה"ל להביא הקרא דלא יבשו. אח"כ כתב וא"כ מוכח נמי דמן זרע לזרע הוה אמרינן דהוה מכת מדינה דאל''כ לא הוה א"ש הא דאמר אילו זרעת חטים כו' כו' משמע דאלו זרע חטים ונשתדף דמנכה לו אע"ג דאיירי השתא דרובה דבאגי נשתדפו בשעורים כדלעיל ע"ע:

הא דאמרינן במחכיר, דמצי לומר, אי משום לתאי דידי הוה משתייר לי פורתא ובחוכר לא אמרינן כן זולת טעמים דתוס' יש לומר דהמחכיר ודאי שפיר מצי לומר כן לחוכר אי הוה נשתייר אותו שדה בידי ולא נתתיו לך הוה לי אותו שדה כי כך נגזר הגזירה מתחלה עלי עד שלא נתתי לך השדה והוה מקוים בי כי נשארנו כו' אבל השתא דנתתיו לתא' דידך גרמ' דנשתדף ולכך תשלם לי חכירתי אבל בחוכר א"א לומר כן דמאי אית ליה למימר אי הוה שדה זאת בידיך הוה נשתדף ג"כ וא"כ אינו עומד במזלי דאפי' לא לא קבלתיו הוה נלקה ג"כ א"כ אמרינן לי' למה לא נשתייר א"כ מדילך אחר שאינו עומדת במזלך והואיל דחזינן דעליך נגזר מכל וכל א"כ ודאי דשדה זאת עומדת במזלך ג"כ וק"ל:

בגמ' מיתיבי' כו' אלא מעתה שביעי' תעלה לו מן המנין כו' אלא מעתה שפיר יש לפרש זולת פירוש התוספות דבשלמא על הבריי' לא הוה קשה ליה מידי דסבר דהטעם דבמכת מדינה אינו עולה לו משום דודאי לאו מזלי' גרם ואפי' הוה השדה ביד בעלים הראשונים היה נלקה ג"כ וא"כ למה יהיה עולה לו וזהו הטעם בעצמו בשביעי' דאינו עולה לו דלמה תעלה לו אחר דאפילו הוה ביד הבעלים בעצמם כך עלתה לו משא"כ בדלא הוה מכת מדינה אמרינן לי' דמזלך גרם ואי הוה ביד בעלים הראשונים לא היה נשדף וא"כ ודאי תעלה לו משא"כ השתא דאפילו במכת מדינה דאין לומר מזלך גורם אמרינן שתעלה לו מגזירת הכתוב א"כ שביעית נמי נימא הכי מגזירת הכתוב ומשני ליה דשביעית אפקעת' דמלכא הוא ופרש"י והרי הוא כמו שאינו כו' ולכך קשה ליה השתא אלא מעתה לא תעלה לו מן הגירוע דבלאו הכי לא הוה קשה לי' מידי דידע הקרא דהתם דכתיב שני תבואות ימכר לך משא"כ הכא דליכא קרא אבל השתא דאמרת דהוה כמו שאינו דאפקעת' דמלכא הוא א"כ לא תעלה לו מן הגרוע. ותירץ לי' דאפקעת' דמלכא הוא לענין שני תבואה ולא לענין גרעון דהלא חזי למשטח בה פירי דוק:

עוד בגמ' מתיבי כו' יש לומר דהא דנטר עד הכא ולא אקשה לעיל אאמוראי ר"י ועולא אחר שפירשו איזהו מכת מדינה. משום דהוה אפשר לומר דהברייתא מיירי בשנלקו כל שדותיו דלוקח ולכך לא הוה מכת מדינה כ"א בשנלקו כל עולם דוקא אבל אי לא הוה נלקה כ"ע הוא תלינן בלקה דלוקח אבל השתא דאמרינן הסברא אי משום לתא דידי הוה משתייר לי פורתא וא"כ אף בלוקח איכא למימר הכי ולפי מה שחלקתי לעיל בסמוך ה"ל ללוקח לומר ג"כ אחר שהשדה הלז עומד במזלי נשתייר לי ממנו להיות עוד בידי שנה תמימה ואף לפירוש התוספות יש לומר כן וק"ל אלא ע"כ דאינו מכת מדינה כ"א בשנשתדף כל העולם וק"ל:

יש לדקדק דלא בעי בשנשתדפו כל שדות דמחכיר וגם כל שדות דחוכר וגם רובה דבאגי דיש לחוכר ב' דברים לטיבותא. ואפשר דפשיטא לי' דתלינן במכת מדינה וצ"ע גם יש למבעי עוד בשנלקה שלו בשדפון ורובה דבאגי בירקון וגם השדה הנחכרה בירקון עמהם באיזה מהם תלינן. ועוד הרבה מזה יש למבעי ודוק:

הנה יש עוד לדקדק להרמב"ן על הא דאמר לעיל מסתברא דא"ל אילו זרעת חטים הוה מתקיים בי ותגזר כו' האי מסתבר מוכח הוא לכאורה וה"ל למימר תדע דהנה כבר אמר רב, פפא לעיל מכאן ואילך דאיתא בקבלנותא ליתא בחכרנותא כו' ואי אמרת דלא מצי למימר כן א"כ מתני' דילן יש לפרשו אפי' בקבלנותא והיינו בדאמר לי' זרע חטי והוא זרע שערי ולדעת הרמב"ן בקבלן דשינה צריך לשלם לי' מה דהוה שוה זה אשר ציוה לו לזרוע עיין בטור כו' ולכך בדהוה מכת מדינה מנכה לו מתשלומין אשר הוא חייב שלם לו ובדלא היה מכת מדינה אינו מנכה לו אלא צריך לשלם לו מה שהיה שוה זה אשר ציוה לו אלא ודאי מוכח דאף דהוה מכת מדינה אינו מנכה לו בדשינה וא''כ א''א לומר דמתני' דילן בקבלן מיירי. ויש ליישב דרב פפא גופי'