כוס הישועות יא

לעתיד לבא יבוער החטא מן האדמה. ויהי' עולם התקון ויהי' מאילני סרק אילני מאכל ולכן ירננו עצי היער אילני סרק כי יתהפכו לאילני מאכל כי יבוא ה' לשפוט את היינו לנקות החטא של הארץ וד"ל, ב) ויראו אותו מרחוק ובטרם יקרב אליהם ויתנכלו אותו להמיתו (וישב ל"ז י"ח). ופי' רש"י ז"ל נתמלאו נכלים וערמימיות אותו כמו אתו עמו כלומר אליו והנה כל מבארי רש"י ז"ל יבקשו דרך סלולה לביא אל נכון להבין דברי רש"י ז"ל ואנכי לפי קט שכלי אמרתי בזה כי הנה מודעת מפי רבותינו הקדמונים זלה"ה כי האבות למדו כל התורה כלו והנה איתא בזוהר הקדוש פ' חקת על מאמה"כ ויאמר ה' אל משה אל תירא אותו, תרין אותו אינן שלימון באורייתא בתרי ווין חד דא וחד עד דרוש אחיך אותו מ"ט בנין דאינון אות ממש עד דרוש אחיך אחיך ממש אותו דבעי לפרשה ההוא אות דההוא אבידה אף הכא דין אותו דא עוג דאתנזר עמיה וקביל האי את קדישא כיון דחמא עוג דישראל מקרבין גבי' אמר הא ודאי אנא אקדימנא זכותא וכו' דחיל משה היך יכול לאעקרא רשימה דרשים אברהם וכו' מיד אמר ליה הקב"ה אל תירא אותו לא תדחל לההוא אות דיליה וכו' ע"כ הנצרך לעניני וכעת נשימה ראש ונשובה לדברי רש"י ז"ל הנ"ל ויתנכלו אותו נתמלאו נכלים וערמימיות. והפליאה נשגבה מה מהצורך נכלים וערמימיות להרוג את זולתו ומהגם כי המה היו רבים כנגד איש יחיד ע"כ מוכרחים אנחנו לומר בקשו למצוא להרוג אותו עפ"י דת תורתינו הקדושה כמאמר רש"י ז"ל על מאמה"כ נלכה דותינה לבקש לך נכלי דתות שימיתוך בהם והנה השבטים מצאו בתוה"ק ויקח אדוני יוסף אותו ויתנהו אל בית הסוהר והנה הוא"ו של אותו אך למותר כי מה הי' נחסר אם הי' נכתב ויקח את יוסף ויתנהו אל בית הסוהר אולם הסיבה שנצמח ליוסף באשת פוטיפר הי' על שדיבר באחיו וחשדם בעריות כמובא ברש"י על מאמה"כ את דבתם רעה אל אביהם כל רעה שהי' רואה באחיו בני לאה וכו' ועל העריות שדיבר עליהם ותשא אשת אדוניו וכו' ומפני שכני לאה הי' ששה כמספרם לכך נאמר ויקח אדוני יוסף אותו ולא הלך כדרך הקצור לכתוב ויקח את יוסף לרמז בהא"ו הנ"ל על שחטא נגד הששה אחים בני לאה ומאין בא ליוסף הצדיק לבוא לידו לידי עלילה כזאת מתיבת אתו שנאמר ויעזוב כל אשר לו ביד יוסף ולא ידע אתו מאומה וכיון שראה עצמו התחיל אוכל ושותה ומסלסל בשערו אמר הקב"ה אביך מתאבל ואתה מסלסל בשערך אני מגרה בך את הדוב וגרם עי"ז כי תאמר לו אשת אדוניו לשכב עמו כמו שנאמר ותאמר שכבה עמי (ובלשון נסתר עמו) והנה גם מתיבת אליו נראה כי הי' הסיבה הזאת ליוסף רק בעבור שדיבר לה"ר על הששה אחים בני לאה שנאמר ויהי כשמוע אדוניו את דברי אשתו אשר דברה אליו וכו' והנה תיבת אליו אך למותר הוא כי נאמר למעלה בפסוק הקודם ותדבר אליו כדברים האלה לאמור וכו' ולמה נכפל פה תיבת אליו אך לרמז הוא"ו שחטא נגד הששה אחים וזה מעומז ברש"י ז"ל אתו עמו כלומר אליו ר"ל בכל השלשה תיבות נמצאו להם דת להרגו עבור שדיבר עליהם לה"ר וד"ל. ג) ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדוני וכו'. פליאה נשגבה הן בפ' הקודמת כתיב וישגם וידבר אליהם את הדברים האלה ויאמרו וכו' חלילה לעבדיך מעשות כדבר הזה וכו' אשר ימצא אתו מעבדיך ומת וגם אנחנו נהי' לאדוני לעבדים ויאמר גם עתה כדבריכם כן הוא אשר ימצא אתו יהי' לי עבד ואתם תהי' נקיים ויבא יהודה ואחיו ביתה יוסף וכו' ויאמר יהודה הננו עבדים לאדוני גם אנחנו גם אשר נמצא הגביע כידו ויאמר חלילה לי מעשות זאת האיש אשר נמצא הגביע בידו הוא יהי' לי עבד ואתם עלו לשלום אל אביכם והנה פלא גדול מה חטאו של יוסף שאמר לו יהודה כי כמוך כפרעה מה פרעה גוזר וכו' אם תקניטנו אהרוג אותך ואת אדוניך הלא יוסף הוקל מעליו יותר ממה שאמר יהודה בעצמו אך הנה פירשו המפורשים מאמר חז"ל בברכות אם רואה אדם שיסורין באין עליו יפשפש במעשיו מפני שהקב"ה מעניש את האדם כפי העונש מדה כנגד מדה ופירשו בזה מאמר דהמע"ה ולך ה' החסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו כי כאשר הקב"ה ישלם לאיש מכ"מ בנקל לבוא אל האדם לידע העבירה שעשה ויעשה תשובה. וכאשר ראו אחי יוסף את העלילה אשר בא לידם דאו והשכילו כי מאת ה' היתה זאת אשר מכרו אחיהם וכתיב וגונב איש ומכרו מות יומת, לזאת אמר יהודה אשר ימצא אתו מעבדיך ומת. וכאשר ראה כי לא נמצא הגביע רק ביד בנימן והוא אין לו חלק במכירת יוסף ואין זה מכ"מ וא"ת כל ישראל ערבים זה לזה אך במיתה לא שייך דבר זה ולכן אמר כי יהיו כלם עבדים וכאשר השיב להם יוסף האיש אשר נמצא הגביע בידו הוא יהי' לי עבד ואתם עלו לשלום אל אביכם ואז הבין יהודה כי אין זה מכ"מ ולכן ויגש אליו יהודה וד"ל ד) פ' יתרו ויהי ממחרת וישב משה לשפוט את העם וכו' וירא חותן משה וכו' ויאמר מדוע אתה יושב לבדך וכל העם נצב עליך מן בוקר עד ערב ויאמר משה כי יבא אלי העם לדרוש אלקים כי יהי' להם דבר בא אלי ושפטתי בין איש ובין רעהו וכו' ויאמר חותן משה אליו וכו' נבול תבול וכו' ואתה תחזה מכל העם וכו' ושמת עליהם שרי אלפים שרי חמשים ושרי עשרות והי' כל הדבר הגדול יביאו אליך וכל דבר הקטן ישפטו הם אם את הדבר הזה תעשה וצוך אלקים ויכלת עמוד ופי' רש"י המלך בגבורה אם מצוה אותך לעשות כך תוכל עמוד ואם יעכב על ידך לא תוכל לעמוד. ופליאה נשגבה על יתרו איך אחרי אמרו עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלהים יפול מן האמונה ח"ו אשר השי"ת יוכל לעזור לו לנהג את העם כלי שרי אלפים וכו' ועוד נשים בינה במאמר מרע"ה כי יבא אלי העם לדרוש אלקים מה מהחדשות הגיד לו הלא זאת ראה יתרו בעצמו כמאה"כ וישב משה לשפוט את העם וירא חותן משה גם נבין מאמה"כ כי יבא אלי העם לדרוש אלקים כי יהי' להם דבר בא אלי ושפטתי בין איש ובין דעהו וכו' למעלה נאמר בלשון יחיד כי יבוא ואח"ז נאמר בלשון רבים כי יהי' להם דבר ואח"ז נאמר בלשון יחיד בא אלי. ולבאר הכל על נכון ע"ד הפשטות כי הנה כאשר ישב משה לשפוט את העם רבו כמו דבו אנשים אשר עמדו אצל משה רבינו ע"ה ועלה על דעת יתרו כי המה האנשים אשר באו בבוקר ועמדו עד הערב ומשה יושב כמלך וכולם עומדים וירא