קורא הדורות ט

מיראה שמא גם עליהם תעבור כוס וגזרה זאת היתה וכו' ע"ש במקומו. ומצאתי כתוב שיש אומרים כי הגאונים נקרא כל א' מהם בלשון גאון ע"ש שהיה יודע ס' מסכתות כמנין תיבת גאו"ן ע"כ הנה כל אלה הגאונים הנזכרים כאן באחרונה הם היו סוף כל הגאונים ודע שכשם שהיו גאונים בבבל ובכל סביבותיה כמו כן היו באותו זמן גאונים בספרד ובצרפת ובמערב וברומי ובשאר המקומות שהיו בהם ישראל ולגאונים שהיו בבבל קורים אותם הפוסקים הגאונים הבבליים וכמו שתראה בהג"מ בפ"ב מה': ק"ש וז"ל הרמב"ם בהקדמת ספר היד כל החכמים שעמדו אחר חבור התלמוד זכינו בו ויצא להם שם בחכמתם הם הנקראי' גאונים וכל אלו הגאוני' שנמצאו בא"י ובארץ שנער ובספרד ובצרפת למדו דרך התלמוד והוציאו לאור תעלומותיו וביארו ענייניו לפי שדרך עמוקה דרכו עד למאד יעו"ש במקומו. וכתב מהר"ם אלשקאר ז"ל בסי' נ"ד וז"ל כבר כתב רב שרירא גאון וחכמת הגאונים ופלפוליהם הוא הדבר אשר צוה ה' את משה ואע"פ שאומרים הכי הוא ודאי ואין מביאים ראיה באיזה מקום אין לחוש על דבר קטן או גדול וכל החולק על שום דבר מכל דבריהם כחולק על ה' ועל תורתו ע"כ. וכ"כ הראב"ד ז"ל דאין מי שיכול לחלוק על דברי גאון ואפי' שלא יביא ראיה לדבריו והחולק עליו כחולק על התלמוד והאריך בזה עכ"ל ובכן נשלם מה שרצינו לבאר בסדר הגאונים. והנה מעתה אחר שנתבאר סדר הגאונים לדורותם נבא לבאר סדר הרבנים לדורותם והם הפוסקים והמפרשים ושאר חכמי הדורות שבכל דור ודור

הפרק השלישי והגאונים מסרוה לרבנים והם הפוסקים והמפרשים ושאר חכמי הדורות

הנה אחרי פטירת ר' האיי גאון בן רב שרירא גאון בן רב חנניא גאון בן רב יהודאי גאון בן מר ר' שמואל ריש כלה שהיה סוף הגאונים ונפטר בשנת ד' אלפים תשצ"ח ליצירה ופטירת רב שמואל בן חפני הכהן אבי אשתו של רב האיי גאון וגם אחרי פטירת רבינו חושיאל אביו של רבינו חננאל ואחרי פטירת רבינו חנוך הספרדי הרב ר' משה שכל אלו השלימים היו בדור אחרון של הגאונים וכמו שכתבתי לעיל אחרי כל זה נסמכו לרבנות במדינה אל קירואן רבינו חננאל בן רבינו חושיאל ורבינו נסים בר' יעקב בן שאהון ושניהם קבלו מרבינו חושיאל וקבל רבינו נסים ג"כ מרבינו האיי שהיה אוהבו מאד ושולח לו ספרים בתשובות כל ספקותיו על יד על יד ורב שמואל הלוי הנגיד על יד רב נסים היה שותה מימיו של רב האיי והרב בעל הערוך רך קבל כתב אמר רבינו נסים בר' יעקב ז"ל ראיתי בפירושו רבותינו הגאונים ובתשובות שאמרו וכו' נראה שזהו רבינו נסים גאון שמביאים התוס' והפוסקים וכן נראה מדברי הר' זרחיא הלוי בעל המאורות שכתב בפ"ק דביצה דפ' ר"פ ע"ב וז"ל ונמצא בשאלה למר רב נסים ז"ל מלפני רבינו האיי גאון ז"ל למה אמר אדונינו כי בני א"י תופסין ר"ה שני ימים הלא אנו רואים וכו' ע"ש. ונ"ל שזהו רבינו נסים ראש ישיבת בבל שתקן וסדר וידוי הגדול שאנו אומרים בחזרת תפלת שחרית דיוה"כ והוא ביאר קצת מסכתות באור רחב ונמצא מכתיבת יד ביאור מ' עירובין וחבר ג"כ מגילת סתרים לבאר קצת הלכות ורבינו חננאל פי' כל התלמוד ע"ד שפרש"י וחבר פסקי הלכות על כל התלמוד וכן תראה שמביאים אותו התוס' ושאר הפוסקים תמיד בכל ספריהם. והרשב"א בתשובותיו סי' תשנ"ח כתב שר"ח עשה פי' על התורה וגם הריב"ש בסי' קל"א כ' ור"ח ז"ל כתב בפי' התורה שלו. וכתב מהר"ם מרוטנבורק בתשובותיו סי' צ"א שר"ח היה תלמיד מר האיי גאון שכ"כ שם ותמהני מאן הוא רבינו גאון דקאמר ר"ח שהרי גלוי לנו שלמד לפני רב האיי וכו' ע"ש.. ואמרו שר"ח עשיר גדול היה בקירואן סוחרים רבים מטילין מלאי לכיסו והיו לו ט' בנות