קורא הדורות י

והניח עשרה אלפים זהובים אחר מותו. והנה דורם של נ' רבנים של רבינו חננאל בן רבינו חושיאל ורבינו נסים בן רבינו יעקב בן שאהון ורבינו שמואל הלוי הנגיד בר יוסף הלוי בן גיקטליא הוא הדור הח' ברבנות וכבר כתבתי שרב שמואל הלוי הנגיד ג"כ היה תלמיד מרבינו חנוך שכ"כ הרי"ץ בן גיאת והובאו דבריו בטא"ח סי' תקצ"א וז"ל קבלנו מחכמי' גדולים ובעלי הוראה ואנשי מעשה שקבלו גם הם מחכמים גדולים שלפניהם כגון רב שמואל הלוי שקבל מר חנוך גדול שבדור הלכה למעשה שמתפללים ט' וכו' ע"כ

ובזמן הזה חזר כח התלמוד בספרד והיו שם חמשה רבנים ושמות כולם יצחק שנים ספרדי' ושלישי קרוב להם ושנים באו מארץ אחרת ואלו הם שנים הספרדים א' יצחק בר ברוך והריא"ג דהיינו רבי יצחק בר יהודה בן גיאת הרב ממדינת אליסנא ור' יצחק בר ר' יעקב בר ברוך בן אלבאליא מק"ק קורטבא והוא היה זקנו אבי אמו של הראב"ד בעל ספר הקבלה והוא חבר ספר גדול וקרא שמו קופת הרוכלי' ופי' מהלכות קשות שבתלמוד הרבה מאד ועשה טובות גדולות לישראל וכמ"ש שם בס' הקבלה והאריך מעט בעניינו ור' יצחק בר יהודה הרב בן גיאת מגדולי מדינת אליסנא גם הוא היה אוהב תורה ודור חכמה מימיו והנגידי' השנים רב שמואל ור' יוסף בנו היו מנשאים ומכבדים אותו כשנגזרה גזירה על ר' יהוסף הנגיד ברח ר' עזריא בנו לר' יצחק זה הרב בן גיאת וזכר הרב חסד אבותיו וכבדו ונשאו ורצה להקימו לראש על קהל אליסנא ושאר קהלות ספרד והוא עודנו נער וכו' ונפטר ר' עזריא הלוי ונסמך ר' יצחק בר יהודא ברבנות וכו' ור' יצחק בר' יהודא הרב בן גיאת זה מוסף על תורתו ועל חכמתו היה פייטן גדול ויודע בחכמת יונית והרביץ תורה הרבה והעמיד תלמידים גדולים ומגדולי תלמידיו היה ר' יוסף הדיין בר יעקב בר סהל חכם גדול ופייטן גדול וי"ש נסמך בדיינות קורטובק ושפט את ישראל י"א שנה ומתלמידי ר' יצחק ברבי ברוך ר' יוסי בר צדיק בן צדיק חכם גדול ופייטן וירא שמים ונסמך בדיינות קורטובה ושפט את ישראל י"א שנה והזכירו הרמב"ם ז"ל. באגרות ובאגרת ששלח להרב שמואל ן' תבון ז"ל ע"ש. והד' מה' רבנים הנז"ל הוא רבי יצחק בר' ראובן אל ברגלוני בא מברגלונא למדינת דאניא וישב שם ושפט אותם עד יום מותו והיה פייטן וחבר אזהרות על כל המצות ושם כתוב שמו ושם אביו בראשי תיבות וחבר פי' בפרקים מ' כתובות ועוד ה' גדול מכולם הרי"ף דהיינו רבינו יצחק בר' יעקב ק אלפסי מן קלעת חמאד. ודע שהרי"ף קבל מהרב רבינו נסים בר' יעקב וגם היה תלמידו של ר"ח וכן מוכח בתשובת הרי"ף שמביא הרשב"א בתשובותיו סי' תתקי"ד וז"ל שאלה שנשאלה לפני הרב אלפסי ז"ל יורנו המורה רבינו אם צריך עם האדרכתא הכרזה או לא מפני שראינו לר"ח ז"ל שאמר סדר הדין כך הוא וכו' והשיב האדרכתא היא כמו שפירשו רבינו ז"ל וכו' ע"ש. וכן הרי"ף ז"ל בחיבורו הגדול מביא לרבינו חננאל בשבת פ' חבית דף קס"ב ע"ב וקס"ג ע"א וגם בריש פ' הזהב דף פ"ז ע"א וגם בסוף פ' השוכר את האומנים דף קט"ו ע"ש ועוד ראיתי בקצת מקומות שאומר הרי"ף ומפרשי לה רבנן כותבין תוס' פר"ח והיא הפי' עצמו שכתב הרי"ף בשם רבנן. אך ראיתי להרב מגדל עוז ז"ל שכ' בסוף פ"ב דברכות כי הרי"ף היה תלמיד הר"י ן' גיאת שכ"כ שם לא נניח דברי קבלה ותלמוד ערוך ופי' מוסכם מימי הגאונים ורי"צ ן' גיאת ורבינו יצחק אלפסי תלמידו ור' יהוסף הלוי ן' מיגאש תלמידו ורבינו משה תלמידו ע"ש וכ"כ בריש פ"ח מה' שביתת י"ט ואני אומר וכו' ור"מ ז"ל פסק ועמד בשטת רבותיו רבינו יצחק בר יהודא ן' גיאת ותלמידו ר"י אלפס ותלמידו רבינו יוסף הלוי ן' מיגאש רבו של רבינו משה. ז"ל ויפה עשה שחייב אדם לומר בלשון רבו ע"כ. ולא יתכן לומר כן בשום פנים כפי מה שכתבנו שבא כתוב במבוא התלמוד ובס'