קורא הדורות ח

קרוב לשנת ד' אלפים תש"ן הן פחות הן יתר אירע מעשה שהיו הולכים בספינה ממדינת בארי למדינת סבסתאן וד' חכמים גדולים הא' היה רבינו חושיאל אביו של רבינו חננאל והב' רבינו משה אבא של ר' חנוך ורבינו חנוך עמו והג' רבינו שמריה בר אלחנן והד' לא נודע שמו מי היה והשבאים מכרו ואת רבינו שמריה בר אלחנן באלכסנדריא של מצרים ומשם עלה למצרים והיה לראש ונ"ל אני הכותב שזהו רב שמריה שמביאי' אותו הפוסקים בספריהם וכותבין הרבה חדושין משמו או אפשר שאותו רבינו שמריה שמביאים הפוסקים ובפרט המרדכי היינו רבינו שמריה יותר אחרון שהיה חבירו של רבינו שמחה ותלמידו של רש"י וכמ"ש לקמן. וכתבו עוד ב' רבנים הנזכרים שמכרו את רבינו חושיאל באפריקא בחוף הים ומשם עלה אל מדינת אל קירואן שבארץ המערב ושם היה לראש ושם הוליד את רבינו חננאל בנו ומכרו בקורטובא את רבינו משה ואת רבינו חנוך בנו והמעשה ארוך שם והר' משה הרביץ תורה שם בקהל קורטובה והעמיד תלמידים רבים ומהם ר' יוסף בר יצחק בן שטאנש הידוע בן אביתור והוא פי' את כל התלמוד בל' ערבי למלך ישמעאל ששמו אל חכים ומפני גדולתו וחכמתו בעט ברבינו חנוך הרב היושב על כסא אביו ונחלק הקהל מחלוקת גדול אחר פטירת ר' חסדאי הנשיא הגדול בר רב יצחק שאלו בימיו אין אדם בעולם שהיה יכול לחלוק על הרב רבי חנוך ואח"כ נדו את בן שטאנש והחרימוהו והלך משם בן שטאנש בספינה עד ישיבתו של רב האיי גאון ורב האיי היה רוצה לקבלו מפני שהיה שונא לר' חנוך מפני שד' חכמים שנזכרו לעיל כרתו חק הישיבות עד שבאו הישיבות לידי דלדול ואעפ"כ שלח לו רב האיי שלא יבא אליו שאם יבא אליו יחוש לנדוי הרב ר' חנוך והלך בן שטאנש לדמשק ומת שם והרמב"ם ז"ל כתב באגרותיו בסוף תשובה אחת וכן הורה רבינו חנוך הספרדי ע"ש. גם רבינו ירוחם בנתיב ג' ח"ד כתב ור' חנוך גאון כתב בתשובה שש"צ יכול לעמוד במקום גבוה כדי להשמיע קולו ובעל העטור בספרו מזכיר כמה פעמים לרבינו משה בר חנוך וגם שם בדף ט' כתב בתשובה לרבינו ששת בר חנוך גאון ז"ל יתומים שבאו לפרוע כתובה וכו' ונראה שהם בניו של ר' חנוך, הספרדי הנזכר וזה הרב רבי חנוך הרביץ תורה בישראל והעמיד תלמידים רבים ומגדולי תלמידיו רב שמואל הלוי הנגיד בר יוסף הידוע בן גיקטיליא מק"ק קורטובה וכ"כ הרי"ץ גיאת והובאו דבריו בטא"ח סי' תקצ"א וז"ל קבלנו מחכמים גדולים ובעלי הוראה ואנשי מעשה שקבלו גם הם מחכמים גדולים שלפניהם כגון רב שמואל הלוי שקבל מר' חנוך גדול שבדור הלכה למעשה שמתפללים תשע וכו' ע"כ ונפטר הר' חנוך בשנת ד' אלפים ותשע"ה קודם פטירת ר' האיי גאון כ"ג שנה ואעפ"כ לא השיבו מנחה קהלות מזרח ומערב לישיבות בבל מפני שחכמים אלו הנז"ל העמידו תלמידים רבים ופשט התלמוד בכל הארץ ואחרי כל זאת נסמך רב שמואל הלוי לנגיד בשנת ד' אלפים ותשע"ז ליצירה ועשה טובות לישראל בספרד ובארץ המערב ובאפריקא ובארץ מצרים ובאיסקליא ועד ישיבת בבל ועד עיר הקודש וכו' והרביץ תורה הרבה וזכה לד' כתרים כתר תורה וכתר גדולה וכתר לויה וכתר שם טוב ומעשים טובים על גביהם ונפטר בשנת ד' אלפים ותתט"ו ועמד על כסאו ר' יהוסף הלוי הנגיד בנו והיה ממלא מקום אביו בכל מדות טובות ויקנאו בו סרני פלשתים עד שנהרג ביום שבת כ"ע בטבת שנת ד' אלפי' ותת"ב הוא וקהל גראנטה וכל הבאים מארצות רחוקים לראות תורתו וגדולתו ולאחר פטירתו נתפזרו ספריו ומחמדיו ופשטו בכל העולם וכן תלמידים שהעמיד הם היו רבני ספרד ומנהיגי הדור אחר פטירתו עכ"ל. וכתוב בספר שבע יהודה השמד החמישי בעיר הגדולה גראנדה העלילו עלילה על ר' יהוסף הלוי ונהרג הוא וכל הקהל אתו יתר על אלף ות"ק בתים ומי שלא ראה בכבודם והצלחתם ותפארתם לא ראה מעולם תפארת כי גדולים היו בחכמה וביראת חטא והתאבלו עליהם הקרובים והרחוקים מפני חשיבותם וגם