קורא הדורות ז

העטור בדף כ"ו וגם חבר ס' המבוי וכמ"ש ג"כ בעל העטור בדף ס"ו וכפי הנראה כי רב שמואל בן חפני היה בקי מאד בחכמת הפלוספיא ובספרי חכמות הגוים כי כ"כ עליו רבינו האי גאון בתשובה אחת הביאה הרב בעל עין יעקב ז"ל במס' חגיגה פ' אין דורשין על ברייתא דד' נכנסו לפרדס וז"ל וכשצמח מר רב שמואל גאון ז"ל שהרבו לקרות בספרי הגוים שאומרים אין המראות הללו נראות אלא לנביאים וכו' ואנו סוברים כי הקב"ה עושה נסים לצדיקים ונפלאות ומראה להם היכליו וכו' וכתב עוד שם ואם תראה שאותם בני אדם המתעסקים באותם דברים יאמרו לך כי היא דרך סלולה ובזה ישיגו לידיעת הבורא לא תאבה לו ולא תשמע אליו ודע באמת כי יכזבו לך ולא תמצא יראת חטא וזריזות וענוה וטהרה וקדושה אלא באותם המתעסקים במשנה ובתלמוד עכ"ל. ועוד חבר ספר דינים בל' ערבי וכ"כ מהר"ם אלאשקר בסי' י"ו דף ל' וז"ל וכתב ר' שמואל גאון בספר אלזאם אל אחכאם שחבר אותו בלשון ערבי וכו' וכתוב עוד שם בתשו' רב שרירא גאון ואחר פטירת רב האיי בני ישיבתו הקימו לחזקיה ראש גלות בן בנו של דוד בן זכאי והושיבוהו על כסא רב האיי ז"ל ועמד שנתים והלשינו בו אל המלך מלשינים ותפסו המלך ואסרו וכו' וברחו ב' בניו לספרד לר' יהושע הלוי הנגיד בר ר' שמואל הנגיד ז"ל שהיה אוהב לחזקיהו ראש גלות וראש ישיבה והיה עמו עד שהיה הגזרה בגראנד"א ונהרג ר' יהוסף הנגיד וברח האחד מבני חזקיה לארץ סרקסטא ונשא אשה שם והוליד בנים ואח"כ נכנסו בני בניו לספרד ומהם ר' חייא בן אל דאורי ואחריו לא נשאר בארץ ספרד אדם מפורסם שהוא מבית דוד ואחר חזקיה ראשי ישיבות וראשי גליות פסקו ישיבות וגאונים ונכרת חקם של ישיבות שהיה הולך אליהם מארץ ספרד וארץ המערב ואפריקא ומצרים וארץ הצבי עכ"ל מה שצריך לעניינינו

ודע שבזמן רב האיי גאון ז"ל היה מר אברהם גאון וכמ"ש הרי"ף ז"ל בפרק הכותב והכי שדר רב האיי גאון למר אברהם קבסי ז"ל ע"ש והרב בעל הערוך ערך ס"ח כתב בענין שיחת דקלים ואמרו ממר אברהם גאון שהיה בשנת אלף ק"ס לשטרות שהיה מכיר בשיחת דקלים ע"ש, גם רבינו האיי גאון ז"ל מלבד הפירושים שפירוש על התלמוד עוד כמה שו"ת כתב שמביאים הפוסקים משמו ועוד חבר ספר מקח וממכר וס' משפטי שבועות וס' מצרנות ועוד חבר ספר הקמיצה וס' קול ה' בכח בחכמת הקבל' וספרי' אחרים. וכן מצינו שהרי"ף ז"ל מביא בספרו בהלכות במקומות רבים כמה דינים וכמה חדוש אחרים גדולים משם רבינו האיי גאון ז"ל וכמו שיראה המעיין שם בס' הלכות הרי"ף. וגם רבינו האיי ז"ל סדר בקשה שמע קולי אשר ישמע בקולות ונראה שבכל מקום שכתב הרי"ף והגאון אמר או וכן כתב הגאון היינו רב האיי גאון וכן נראה מדברי בעל הנמ"י בפ"ה מה' ברכות שכתב שם בהגהת המתחלת בפ' ג' שאכלו לית הלכתא בכל הני שמעתתא אלא כי הא דאמר רב נחמן קטן היודע למי מברכין מזמנין עליו וכן פי' רב אלפס בשם הגאון דהוא רב האיי ע"כ. וכ"כ רבינו יונה בפ' שלשה שאכלו על מ"ש הרי"ף דקטן אפילו בן עשר ובן ט' כשהוא יודע למי מברכים מזמנים עליו והכי חזינא לגאון כתב שם רבינו יונה ז"ל וכן פסק רבינו האיי גאון ז"ל:

וראיתי לבעל שלשלת הקבלה שכתב וז"ל בדור הזה היו לפי דעתי ב' חכמים גדולים שנחלקו על מצות הרבה שבתורה וטעמיהם ונקראו ר' אהרן בר' משה משבט אשר ור' משה בר דוד משבט נפתלי ע"כ והם אלו מגדולי חכמי בעל המסרות שיש חלוקים רבים בין בן אשר ובין בן נפתלי ככתוב במסרה גדולה וז"ל הרמב"ם ז"ל בפ"ח מה' ס"ת וספר שסמכנו עליו בדברים אלו הוא ספר הידוע שבמצרים שהוא כולל כ"ד ספרים שהיה בירושלים מכמה שנים להגיה ממנו הספרים ועליו היו הכל סומכים לפי שהגיהו בן אשר ודקדק בו שנים הרבה והניחו פעמים רבות כמו שהעתיקו ועליו סמכתי בס"ת שכתבתי כהלכתו עכ"ל: וכתבו רבינו שמואל הלוי הנגיד במבוא התלמוד והראב"ד בס' הקבלה כי בימי רב שרירא גאון ז"ל