קורא הדורות ו

תינוקות מלמדים אותם בספרים ובלוחות עד שבא רבינו סעדיא ונצחם ויתר דברי רבינו סעדיא והטובות שעשה לישראל הנם כתובים על ספר הגלוי ועל אגרת ר' דוסא בנו שכתב לרב חסדאי הנשיא בר' יצחק נ"ע ואחר פטירת רבינו סעדיא היתה ישיבת מתא מחסיא הולכת ודלה עד שברח ר' יוסף גאון למדינת אל בצרה ומת שם

וכתב הרב ר' ידעיה הפניני בר אברהם בדרשי בכתב התנצלות שכתב הרשב"א והיא בתשובות הרשב"א סי' תי"ח וז"ל בדף ע"ב והיותר מפורסם בזה הענין מכל גאוני הספרדים הראשונים וחכמיהם שהגיע אלינו שמעם הוא הגאון הגדול רבינו סעדיא ז"ל הפיתומי אשר האיר עיני הדורות אחריו בחבוריו היקרים וממנו אצלינו פי' בס' יצירה ע"ד החכמה עוד ספרי אמונות זוכר בו הדעות בהערות וראיות רבות בזה הענין והטות הדעות ולשונות רבים מן התורה והנביאים אל המושכל כל מה שיוכל וכו' ע"ש

וצריך אני לבאר שכל מקום שהראב"ע ז"ל מזכיר בפירושיו הגאון סתם כמו כ"כ הגאון או פירש הגאון או אמר הגאון וכיוצא דע לך באמת שכונת דבריו על רבינו סעדיא גאון אלפיומי ז"ל ובפי' על תורה בפסוק והנחש היה ערום כתב וז"ל ויאמר רבינו סעדיא גאון אחר שהתברר לנו שאין דבור של דעת כי אם באדם לבד נצטרך לומר כי הנחש גם האתון לא דברו רק מלאך דבר בשבילם והשיב עליו ר' שמואל בן חפני והנה קם ר' שלמה הספרדי בעל השירים השקולים וחכם גדול היה והשיב על ר' שמואל עכ"ד

וכתב עוד הגאון רב שרירא בתשובותיו ובאלו מאה שנים אחרים מלכו בפומבדיתא אחר מר רב האיי גאון בר מר רב דוד היה לראש מר רב קימוי גאון בר מר ר' אחאי גאון ואחריו מר ר' יהודה גאון בר מר רב שמואל ריש כלה אבי אביו של ר' שרירא גאון ואחריו היה לראש מר בר רב מבשר הכהן גאון בר מר רב קימוי גאון והנשיא דוד בן זכאי היה קיים למר בר רב כהן צדק בר רב יוסף ולפיכך נחלקו לשתי ישיבות ונפטר מר בר ר' מבשר גאון ואתו כלהו רבנן לרב כהן צדק גאון ונפטר, רב כהן צדק גאון ואחריו היה מר בר ר' צמח גאון בר מר רב כפנאי ואחריו היה לראש רב חנניא גאון אביו של ר' שרירא גאון חמשה שנים וחצי ונפטר ואחריו מר רב אהרן הכהן בר מר רב יוסף הכהן בן סרגמדה והיה סוחר ועשיר גדול ומפני עשרו הוקם ולא מפני שהוא היה ראוי לכך ואחריו מר רב נחמיא בר מר רב כהן צדק ואחריו רב שרירא גאון. וכתב בספר הקבלה כי ר' שרירא גאון האריך ימים כמו מאה שנה היו ימי שני חייו וכשראה שהאריך ימים ובנו רב האיי היה ראוי להיות ראש ישיבה סלק עצמו וישב בנו על כסאו והוא רב האיי גאון בר: ר' שרירא גאון בר רב חנניא גאון בר ר' יהודאי גאון בר מר ר' שמואל ריש כלה ורב האיי גאון הרביץ תורה בישראל יותר מכל הגאונים ולאורו הלכו דורשי התורה ממזרת שמש עד מבואו והיו ימי חייו ס"ט שנה ונפטר בעי"ט אחרון של פסח שנת ד' אלפים ותשנ"ח שנה וכמוהו לא היה לפניו בכל הגאונים והנשיאים וראשי גליות שהיו אחריו והוא היה סוף הגאונים ומבית דוד היה מזרע המלוכה ומבני זרובבל בן שאלתיאל וראיתי חותמו חתום על הגליונים שהיה שולח ואריה חקוק עליו כמו שהיה על דגל מחנה יהודה ועל דגל מלכי יהודה ולא רצו הוריו להיות ראשי גלות וחזרו לגאונות והוא מזרע רבה בר אבוה והלשינו פריצי ישראל ברב שרירא ורב האיי ותפסם מלך ישמעאל ובזז כל אשר להם ולא השאיר להם שום מחיה ונתלה רב שרירא מידו אחת והוא כבן מאה שנה ולא הוסרו מגאונות ובשנת ד' אלפים ותשכ"ח היה רב שרירא לגאון ובשנת ד' אלפים תשנ"ח היה רב האיי לגאון וגאונותם היה שבעים שנה רב שרירא ל' שנה ורב האיי מ' שנה ודורו דור ח' בגאונות ובימיו היה ראש ישיבה במתא מחסיא חותנו אבי אשתו רב שמואל בן חפני הכהן וגם הוא חבר ספרים רבים ונפטר בימי רב האיי ד' שנים מקודם פטירת רב האיי ע"כ וגם ר' שמואל בן חפני חבר ספר השותפות וכמ"ש בעל