קורא הדורות נה

לים היא וברחתי לארץ תוגרמה לעזרה וכו' ע"ש. והרב מהר"י קארו בספרו בב"י בטא"ח סי' ל"א לענין אם מותר להניח תפילין בחה"מ וכתב בספר הזוהר שאסור להניחם וכתב אח"כ וכ"כ מורי דודי הר"י קארו ז"ל בתשובה וגם בתשובותיו דף קמ"א כתב תשובות אלו מצאתי ממורי דודי הרב המובהק כה"ר יצחק קארו ז"ל והעתקתים פה אצל תשובתי ובסוף הספר כתב בנו של הרב החכם ר' יהודה קארו אמר הצעיר יהודה שאר תשובות הרב דודי זלה"ה אדפיס אותן כל אחת במקומה בע"ה

ובזמן ההוא של גרוש ספרד היה בעיר קושטנדיא הרב מהרא"ם ז"ל דהיינו הרב ר' אליה מזרחי בן אברהם מזרחי וכולל בכל החכמות וכמו שהעיד הוא עצמו עליו בתשובותיו סוף סי' נ"ו שכתב שם ואם מצד התלמידים ישמרם צורם אשר רובם אני מלמד אותם על צד ההכרח כי אני מתבייש הרבה מקרוביהם המכריחים אותי ולא בלמוד התלמוד בלבד אבל כל אחד לפי חפצו מי שיחפוץ ללמוד תכונה ויש מי שיחפוץ ללמוד תשבורת ויש מי שיחפוץ בלמד מספר וכמה למודים אחרים מתחלפים קצת מקצת בתכלית החלוף וזה בכל יום ויום עכ"ד. וידוע הוא שחבר ספר שו"ת גדול ויש עוד ח"ב משו"ת ונדפסו מזמן קרוב והוא ס' מים עמוקים ועוד חבר ס' גדול הידוע ביאור על פרש"י ז"ל על התורה בעיון גדול ובשקידה רבה וכמ"ש בתשובותיו סימן ע"ח וז"ל ואני בהיותי טרוד בעיוני הגדול אשר אני מתעסק בכל יום על דבר המאור הגדול בפי' החומש הגדול והמופלג אשר אין שם שום דבור מדבוריו שאינו צריך חקירה רבה ועיון נפלא בכל המקומות אשר לוקח משם במשנה ובברייתא במכילתא ובספרי ובספרא ובכולא תלמודא ברבות ובתנחומא ובכל מדרשי ההגדות אשר רבו מלספור ובפרט בהתרת הספקות הנופלות מן האחרונים המעיינים בדבריו הקמים עליו ובפרט מהאר"י הגדול והנורא הרמב"ן ז"ל וכו' עכ"ל. ונוסף על זה עשה ביאור על ספר הסמ"ג וגם ספר אחד בחכמת המספר וגם עשה ביאור על הספר הגדול הנקרא אלמנסטי שהוא חכמות תקופות ומזלות וכמ"ש בתשובותיו סי' ה' שהיא חכמה מפוארה מאד ע"ש. והנה כפי הנראה כי הרב מהרא"ם היה תלמיד מהרב ר' אליה הלוי שכ"כ בסימן מ"א גם מצאתי קצת הגהות על הסמ"ג ממהר"ם הלוי אביו של מורי מהר"ר אליהו הלוי זלה"ה שכל ימיו נתגדל בישיבות האשכנזים ועוד כתב בפסק הקראי"ן סימן נ"ז דף צ"ג וז"ל וכן הורה רבינו הזקן מה"ר אליה הלוי זלה"ה ומה"ר אלעזר קפסלי שהיו חסידים ומופלגים ובעלי הוראה והיו מלמדים בני הקראין תורה שבע"פ מפני שהיו מקבלים עליהם שלא יחללו את מועדי ה' המקודשים ושלא יזלזלו בכבוד החכמים החיים והמתים ז"ל וכבר היה חולק עליהם ה"ר ר' משה קפסלי על היותם מלמדים להם מן התורה שבע"פ שאינם מאמינים בו ועכ"ז החזיקו בהוראתם ולא שמעו לדבריו כי אמרו שכל מי שיבא לקבל שלא יחלל בפרהסיא ושלא יזלזלו בכבוד חכמינו ז"ל הוא מותר ללמדו מק"ו ממילת בניהם ומכמה ראיות רבות שעברו ביניהם. וכן סיפר לי מה"ר מרדכי כומטינו ז"ל שרבו הזקן מה"ר חנוך צפורטא שהיה מגדולי קטלוניא וממיוחסיה והיה איש בקי מאד בכל התלמוד ורב מובהק לרבנים וחסיד מופלג והיה מלמד בני הקראים מכל למוד שיבקשו ממנו בין בתלמוד בין מהפוסקים בין מרש"י בין פשט התורה בין מהחכמות ולא היה שום פקפוק בדבר ואין ספק שהוא ראוי לסמוך עליהם מפני שהיו בעלי הוראה ובעלי מעשה ומי יוכל לפקפק על הוראתם עד כאן לשונו

גם בזמן הרב מהרא"ם היה הרב הנגיד הגדול ממצרים וגם מירושלים כמה"ר יצחק הכהן שולל והובא שם בתשובותיו סי' נ' דף ס"ו וכ"כ שם ראה ראיתי את האגרת שלוחה מבית דינו של הנגיד כמה"ר יצחק הכהן שולל יגדל כבודו וירום הודו ותפארתו ויתמיד ממשלתו וישגא שלומו יחד עם ב"ד יכון בצדק המה ותלמידיהם ותלמידי תלמידיהם וכו' ע"כ. אבל בזמן הרב מהר"ל בן' חביב כבר נפטר הרב לבית