קורא הדורות נד

כל דברי הראשונים כי היה אחרון בזמן כי אין לו מ' שנה שנתבקש בישיבה של מעלה עכ"ל. וגם הרב מהר"י בירב בתשובותיו שנדפסו בסי' נ"ה בהתוכחו עם הרב מהר"ל בן' חביב כתב וז"ל ואז אמר כה"ר לוי שלא היה שום פוסק ולא מפרש שיאמר זה אז הראתי לו ב' מפרשים אחד היה שמו הרב כמה"ר יוסף סכנדרי שהיה בקי גדול וחבר להרב רבינו עובדיא מברטנורא הנודע בירושלים עה"ק ועשה פי' על רבינו יעקב בן הרא"ש ז"ל וכשהגיע לזה הנושא הביא סברת הרמב"ם וזה החכם היה לומד לעולם עם הרב הנזכר והרב הנזכר היה אומר פסק בירושלים עה"ק בספר הרמב"ם עכ"ל. והרב מהר"י קארו ז"ל בבית יוסף בטא"ח בהלכות תפילין מביא הרבה חדושין בשם הר"י סכנדרני הנז' והר"א סכנדרני שהיה אחד מרבני מצרים בזמן שעבר היה אומר שהוא הי' מבני בניו של הר"י סכנדרני שמביא הרב"י גם הרב מהר"ל בן' חביב ז"ל בתשובותיו בענין מחלוקת הסמיכה בדף רצ"ד מביא דברי רבינו עובדיא וז"ל עוד ראיתי להעתיק פה דברי אחד קדוש חלקו בחיים ה"ר הרב ר' עובדיה ז"ל שתפס בפשיטות בפירושו למשנה שפי' דברי הרב הוא כפי האמת שכתבתי וכו'. גם הרב מהר"י קארו ז"ל מביאו בש"ע בטא"ה בתחלת סדר הגט שכתב שם והרב ר' עובדיא בפי' המשנה בפ"ד דבכורות קרא תגר על הרבנים מסדרי הגט הנוטלים יותר מכדי שכר בעלה ע"כ

וראיתי בס' בן שמואל והוא דרושים מהרב מהרשד"ם ז"ל שהדפיסו נכדו ה"ר שמעיה די מדינה והם שלשים דרושים וכתב שם בדרוש א' וז"ל שמעתי מפי מורי הרב הגדול מהרר"ט ז"ל מאיש חסיד שהיה באטליא והיה מכניס אורחים מפרנסם ומכלכלם והוא ואחי נתארחו אצלו וראו אותו ולבני ביתו בלבושים שפלים עד מאד עד שחשבו היות משרת לא בעל החנות וכבר יצא כמו וטבעו בעולם ושאלו אליו למה היה מתנהג עצמו בכ"כ שפלות עם היותו מופלג בעושר כפי אותו הזמן ואמר שהיו לו ד' או ה' אלפים זהובים שהיו מרויחים תמיד והיה צריך לשלוח לאחיו הרב ר' עובדיא מפרש המשניות מאה זהובים בכל שנה וגם היה לו מצוה זאת מהכנסת אורחים אם היה מתנהג עצמו בכבוד כדרך בני גילו שהיה בלתי אפשר לו לעשות המצות הנזכרות ושלכן היה עושה זה זכר צדיק לברכה וכו' וכתב בעל שלשלת הקבלה כי הרב ר' עובדיא מברטנורא נפטר בירושלים שנת ר"ץ ליצירה ולא יתכן לומר כן כפי מה שכתב הרדב"ז ז"ל שבזמנו כבר היה בן מ' שנה שנפטר רבינו עובדיא מברטנורא וכמש"ל

גם בדור ההוא היה ה"ר מאיר בן גבאי הספרדי מקובל וחסיד שחבר ספר מראות אלהים בחכמת הקבלה ונקרא גם כן ספר עבודת הקדש וכתב בסוף ספרו והיתה השלמת חבורו שנת הרצ"א לבריאת העולם והתחלתי להתעסק בחבורו ואני בן מ"ב שנה וגמרתיו ואני בן חמשים שנה עכ"ל. נמצא לפי חשבונו שבשנת הגרוש היה נער קטן בן י"א שנה או בן י"ג שנה וחבר עוד ספר תולעת יעקב ועוד ספר קטן בחכמת הקבלה וקראו דרך אמונה וכתב שם בסוף שהשלימו בשנת הרצ"ט ליצירה

גם ה"ר יצחק קארו דודו של מהר"י קארו היה בזמן הגרוש שכן כתב בהקדמת ספרו תולדות יצחק אמר יצחק בן החכם העניו המאושר בכל ענייניו ר' יוסף קארו ז"ל הספרדי מעיר טוליטולה כל ימי גדלתי בין החכמים וכו' ושם בקשטיליא רבתי המהוללה הרבצתי תורה וישיבה והלכו אחרי ממלכות פורטוגאל קריאי עדה נשיאי מטות אבותם ראשי אלפי ישראל הם וכו' ובהיותינו שמה שמה החזקתנו שמועה שמענו מאת מלכי ספרד וציר בגוים שולח כלה גרש יגרש כל היהודים הנמצאים במלכותו וכל מקום אשר דבר המלך ודתו מגיע אבל גדול ליהודים ורבים מעמי הארץ ממירים ויתערבו בגוים וגם מלך פורטוגאל אחר שש שנים שש הנה שנא ה' פשע ויאמר השמד להשמיד להרוג לאבד ואומר מי יתן לי אבר כיונה אעופה אשכונה ברוך ה' כי הפליא חסדו לי ועבר בים צרה כי מעבר