קורא הדורות מה

גם בזמן ההוא היה ה"ר נחמיה תלמיד הרא"ש ומביא הר"ם אלשקאר בתשובותיו סימן י"ט שכתב שם וכ"כ ה"ר נחמיה ז"ל בתשוב' שאלה וז"ל כאשר הזמן טלטלני מטוליטולי שאלוני הרב ר' יעקב והרב ר' יהודה אחיו בני הרב הגדול מורי הרא"ש קהל שעושים תקנה וכו' ע"ש

גם בזמן ההוא היה ה"ר יצחק בן לטף הספרדי שהיה חכם כולל בחכמות הפלוספי' ובקבלה וחבר ספרים רבים בענין החכמות וכבר כתב ה"ר יהודה חייט בהקדמתו לספר מערכת האלהית ומפני שראיתי בגליל הזה נשתטחו ספרי קבלה המבלבלים הדעת הנקי ראיתי להזהירך על הספרים אשר מהם תשמור רגליך מנתיבתם ולהעמידך על אשר תשלח בהם ידך ה"ה החכם האלהי ר' יצחק ן' לטף ז"ל אשר חבר ספר שער השמים והעולם וצרור המור וספר גנזי המלך דבריו בהם יקרים מפנינים אבל בדברים הנוגעים לחכמת הקבלה רגלו אחד מבפנים ורגלו אחד מבחוץ ולכן קצהו תראה וכלו לא תראה וכו' עכ"ל. וגם הריב"ש בתשובותיו סי' קנ"ז כתב וז"ל והספר ההוא אשר אמרת שהוא לחכם ור' יצחק ן' לטף קראו צורת העולם הנה הוא אצלי ובו ז"ך פרקים וענין הספר הזה מענין הספר הקודם עוד ספר אחר קטן מחזיק מאה עלים שקראו לו רב פעלים לפי שהוא מדבר במינים רבים וזה לא חלקו לפרקים כי אם למאמרים והם פ"ח מאמרים עוד לו פי' קהלת והוא פי' נאה ע"ד הפשט נוטה אל המושכל והחכמה הטבעיית עוד הספר הגדול והנראה שבספריו קראו שער השמים והוא כעין מורה נבוכים חלקו לד' שערים השער הא' יש בו כ"ח פרקים השער הב' יש בו כ"ה פרקים. השער הג' יש בו י"ב פרקים. השער הד' יש בו ט"ז פרקים והספר הזה הוא נכבד מאד ומדבר בו כפי המושכל והחקירה הפילוספיא אבל מבטל דעותיהם במה שהם כנגד תורתינו כי החכם הזה נראה שראה הרבה בפלוספיא והיה עם זה תוריי וחסיד וכ"כ בו טעמי המצות וכו' עכ"ל. וגם בימים ההם היה הר"ן ב"ר ראובן בר נסים גירונדי מגליל ברצלונא שעשה פי' על הכהן נר"ו ועוד באותו פסק עצמו קורא ה' הרי"ף ושמעתי אומרים מפי מגידי אמת שהר"ן עשה פי' על כל ספר הרי"ף בכללו אלא שהמסכתות שלא נדפסו פירושם עשה עליהם פי' בעל נמוקי יוסף ועוד הר"ן חבר שיטות וחדושין על התלמוד כמו שמוכיח בפירושו להלכות שאומר כמה פעמים כאשר כתבתי בחדושי ועיין במ"ש בחדושי וכיוצא בזה ועוד חבר ס' שו"ת קטן הכמות ורב האיכות. והיו לו ב' בנים חכמים ושמם דון חסדאי ודון ראובן כדמוכח בתשו' הריב"ש בסוף סימן שפ"ח שכתב שם להר"ן ז"ל אל הנשיאים האצילים אלופי ושועי מליצי ורעי החכמים בניך דון חסדאי ודון ראובן נר"ו. והנה לא נודע לנו בבירור על הר"ן תלמיד של מי הוא וראיתי בס' שלשלת הקבלה שכתב שהיה תלמיד רבינו יונה ורמב"ן וגם נמצא במדרש הרשב"א כן אבל לדידי לא יתכן לומר כן בשום אופן כלל מפני כי מזמן הרמב"ן עד זמן הר"ן עברו יותר ממאה שנה שהרי בתשובות הר"ן סי' ל' נשאל על ענין קדושין שהיו בזמן מאה ותשע ליצירה ועוד בסימן ע"ז נשאל מהריב"ש תלמידו כמ"ש בתשובותיו סי' שפ"ב על ענין גט חליצה שהיה כתוב בשנת חמשת אלפים ומאה וארבע לבריאת העולם והיה חסר בו תיבת שלשים אם הוא כשר או פסול הרי שאותה שאלה שנשאל עליה היתה בשנת הקל"ד ליצירה והרמב"ן נכנס, בירושלים שנת הכ"ז וכמו שהוכחתי לעיל וגם זמן זה של הר"ן הוא אחר פטירת הרשב"א ס"ד שנה שהרי כבר כתבתי לעיל שהרשב"א נפטר בשנת חמשת אלפים ושבעים ועוד שהר"ן בתשובותיו סי' נ"ח וסי' ע"ו מביא תשובת הרא"ש וגם בפירושו לה' הרי"ף מזכיר להרא"ש בקצת מקומות ומהם בריש פ' הגוזל עצים ע"ש וכבר כתבנו לעיל שהרא"ש נפטר. אחר פטירת הרשב"א ח"י שנה וכיון שכן דברי בעל שלשלת הקבלה לא צדקו בזה כלל אבל מה שנ"ל קצת הוא שהר"ן היה תלמיד מהרב ר' פרץ הכהן שהרי בתשובותיו סי' מ"ג כתב ולא כל הימנו לשוויי נפשיה רשע כדברי מורינו הרב הכהן גדול נר"ו ועוד כתב שם זה אשר כתבתי לכבוד הרב הגדול ר' פרץ