קורא הדורות מב

כל מיני קטניות בפסח ולא מטעם חמץ וכו' וכ"כ בהקדמת ספר הסמ"ק שרבינו יצחק מקורביל בעל הסמ"ק היה חתנו של הר"י מפריש וקראו אותו בעל החוטם לפי שהיו לו שערות על החוטם לכך קראו אותו ה"ר יצחק מפריש בעל החוטם וגם נראה שהיה גיסו של בעל הג"מ שכ"כ בהג"מ בפ"ט מה' אישות בהגה הגדולה המתחלת כאביי ולא כרבא כתוב בסוף ההגה והנה לפני גיסי ה"ר מרדכי בר הלל אירע מעשה כמו כך וכו' ודע לך שהרא"ש והרב המרדכי והרב בעל הג"מ שלשתם היו חבירים ותלמידים מרבינו מאיר מרטנבורק וכן ראינו שהמרדכי מביא תמיד תשובות מהר"ם מרטנבורג בספרו כשם שמביא בעל הג"מ בהגהותיו וכ"כ הרב מהר"ל בן חביב בתשובותיו סי' ק"ל ד' ר"כ ע"ב וז"ל ומה שכתבת מאן נינהו הספרים הגהה בעלמא אומר הלא אם קטן בעיניך בעל הג"מ גדול הוא בעיני כל ישראל כי כפי מה שקבלנו היה חבירו של המרדכי והרא"ש ושלשתם תלמידי מהר"ם אשר כל האשכנזים תמיד פוסקים הלכה למעשה כמותו לגודל חכמתו והיותו אחרון וכו' ע"כ ע"ש

גם מתלמידי מהר"ם וחבירו של אלו הרבנים היה ה"ר שמואל בר צדוק שחבר ס' תשב"ץ ר"ל תשובות שמואל בר צדוק והוא ספר פסקי דינין ומביא שם חדושין רבים בשם מהר"ם רבו ובס' המרדכי בפרק גיד הנשה נראה שהוא היה גם כן תלמיד מה"ר אפרים בר נתן ובעל ס' יוחסין כתב שהיה תלמיד גם מהר"ם מקוצי וכתב עוד שנפטר שנת ע' לפ"ק. ויש אומרים שהמרדכי נהרג על קדושת ה' וכבר כתבתי שבהיותי בירושלים תוב"ב שמעתי מפי קצת חכמי העיר שהיתה קבלה בידם מן הזקנים שהרמב"ן והמרדכי ורבינו עובדיא מברטנורא שלשה גדולים אלו הם קבורים תחת שפולי הר הזתים בסוף בית הקברות של ישראל והוא סמוך לכפר אחד שיש שם שקורין עין שילואן והוא קרוב למעין מי השלוח וכתב עוד בס' יוחסין כי רבינו, שמשון בר יצחק עשה ס' כריתות ולפי דבריו, נראה שרבינו שמשון מקינון בעל ס' כריתות היה בזמן בעלי התוס' דאין האמת כן שהרי לא הוזכר כלל בדברי התוס' בכל התלמוד לא הוא ולא שם אביו אבל ראיתי בתשובות הריב"ש ז"ל בסימן קנ"ז שכתב וז"ל וגם הודעתיך כי מורי הרב ר' פרץ הכהן ז"ל לא היה כלל מדבר ולא מחשיב באותם הספרים גם שמעתי מפיו שהרב רבי שמשון מקינון ז"ל שהיה רב גדול מכל בני דורו וגם אני זכור ממנו ואם לא ראיתיו' בעיני והוא היה אומר אני מתפלל לדעת זה התינוק עכ"ד הכי מדבריו אלה נראה שה"ר שמשון מקינון היה בזמן רבותיו של הריב"ש שהם הר"ן וה"ר פרץ הכהן. וגם בזמן הרא"ש היה ה"ר יצחק בר ישראל בעל יסוד עולם ושער השמים וספר המלואים שעשאם בשביל כבוד הרא"ש בטוליטולא שבקש ממנו שיחבר לו ספר בתכונה וכפי סדר הדורות נראה שבדור ההוא היה ה"ר נחמן בן בנו של רבינו חיים הכהן שיסד ספר הנחמני ומביא אותו הרב מהר"י קולון בשרש קמ"ט ע"ש וכתב בעל ספר יוחסין כי הרא"ה נפטר בטוליטולא בשנת י"ג בפרט אחד האלף החמישי והרשב"א נפטר בשנת שבעים והרא"ש נפטר בשנת פ"ח לפ"ק:

ואחרי הדור הזה של הרשב"א והרא"ה והרא"ש והמרדכי ובעל הג"מ וכל. סיעת הגדולים הללו שכתבנו קמו תלמידיהם של אלו הרבנים ואלו הם ראשי הדור ההוא הריטב"א דהיינו רבינו יום טוב בר אברהם שעשה שיטות וחדושין על כמה מסכתות והמה בכתובים מכתיבת יד שלא עלו על הדפוס רק שטת מ' קדושין והנה משם יראה המעיין גודל חכמתו ופלפולו והיה תלמיד מובהק מרבינו אהרן הלוי כדמוכח שם בשטתו על מסכת קדושין וגם היה תלמיד מהרשב"א וכמ"ש' בתשובת הריטב"א עצמו שמביא הרב ב"י בח"מ סימן רמ"ג שכתב שם ולזה הסכימו שם רבותי הרא"ה והרשב"א וכן נראה בדעת הרמב"ם וכו' ע"ש. גם הרב בעל מגדול עוז היה חבירו של הריטב"א והיה תלמידו של הרשב"א כמו שאומר שם בספרו במקומות רבים ובסוף פ"ג מה' תפינין כתב וכן נהגו רבותי האחרונים נ"ע שלמדוני חכמה הרשב"א וריב"ט מפי הרב החסיד ר"י בן הראב"ד ז"ל וע"פ רבינו הגדול הרמב"ן ז"ל ע"כ