קורא הדורות מא

ובתוך ימים מועטים ויש שם בתאריך ההוא טעות סופר וכדאמרן

גם בדור ההוא היה המקובל רבינו מנחם מרקאנטי שחבר פי' התורה ע"ד הקבלה וגם עשה, ספר פסקי דינים בדרך קצרה והם תר"א פסקים וספר פסקים וספר טעמי המצות וכתב בעל שלשלת הקבלה כי נפטר בשנת חמשת אלפים וחמשים ובדור ההוא של הרשב"א והרא"ה וה"ר מנחם לבית מאיר והר"ם מרקאנטי וכל סיעת הגדולים האלו שהזכרנו היה הרא"ש דהיינו רבינו אשר בן הרב יחיאל אשכנזי וראיתי להרא"ש ז"ל בפסקיו וגם בתשובותיו שכותב פעמים רבות וכתב זקני ראב"ן והנה כפי סדר הדורות שכתבתי לעיל שראב"ן היה בזמן רשב"ם והיה חמיו של רבינו יואל הלוי וזקנו של ראבי"ה נמצא שהיה מזמן ראב"ן עד הרא"ש כמו ד' דורות ואולי שהיה זקנו של אביו או זקנו של אמו ולכך קורא אותו הרא"ש ראב"ן זקני. ודע שהרא"ש בא בשנת הגרוש של צרפת שנת ס"ו לפ"ק מאשכנז לספרד למדינת טוליטולא וקבלוהו שם לרב ולראש ולקצין עליהם במתנות גדולות טובות שהיו נותנים לו מידי שנה בשנה והוא היה תלמיד מובהק מרבינו מאיר בר ברוך מרטנבורג הנקרא מהר"ם מארץ אשכנז והרא"ש הרביץ תורה הרבה בישראל וכ' פסקים על התלמוד ע"ד שעשה הרי"ף ותוס' על התלמוד ע"ד התוספת ונקרא תוספי הרא"ש ולא נדפסו וס' שו"ת קרוב לאלף פסקים. ודע שכל מקום שהרא"ש סותר דבריו ממה שכתב בפסקיו למה שכתב בתשובותיו נקטינן כדברי פסקיו עיקר לפי שהיו באחרונה ובס' הרב בעל הטורים בנו ז"ל בטח"מ סוף סי' ע"ב וכבר כתבתי אני הצעיר בפרט זה בס' תשובותי בתשובה אחת מחלק אבן העזר שלי אבל אין כאן מקומו והנה הרשב"א מביא להרא"ש סי' שס"ו המתחיל תשובת שאלה לאשכנז לרב ן' אשר בן הרב ר' יחיאל בדיק לן מר בבכורות בפ' יש בכור וכו' ובסי' שס"ו כ' עוד מורינו דנסתפק לי וכו' תשובה מה שכתב מורינו שפירשוה רבותינו וכו' וכן בסי' תס"א לרב ר' אשר האשכנזי וסי' תס"ב ותס"ג ותס"ד הקבלה שהוא ראה בדיני שחיטות ובדיקות ותס"ה ותס"ו תשובות שאלות ששלחו זה אל זה וכן הרשב"א נזכר בתשובות הרא"ש בכלל ב' סי' י"ד וכלל ל"ה סי' ב' וכלל ס"ח סי' כ"ד וכלל פ"ה סימן ט' וכפי הנראה כי הרשב"א היה יותר זקן מהרא"ש וכ"כ הרב מהר"ר אהרן ששון ז"ל בתשובותיו סוף סי' קצ"ג וז"ל וא"כ מעתה כ"ש שאי אפשר שיביא להרא"ש בן ה"ר יחיאל ז"ל שהרי הרא"ש ז"ל היה קטן בזמן הרשב"א שהרי אע"פ שכשהשיב לו הרשב"א בתשובותיו על שאלותיו כמו שהם כתובים בסי' תס"א כתב אליו הרשב"א מ"מ הרשב"א היה גדול ממנו וזקן שהרי בעיקר השאלות האלו שהביאם הרא"ש בספרו ששאלם מהרשב"א הנה כ' אליו תארים גדולים וכ' לו הרב הנכבד מורינו הרב שלמה וכו' ובסוף שאלותיו כתב אנה מורי תרב ענותך כהלל כי איני באותה המדה אך תורה היא וצריך אני ללמוד כי אין לי שלחני להרצות מעותי וצוני לאחד מתלמידיך ומפיך אליו תקרא ויחרט בעט סופר ושלום מורי ושלום תורתו וכחו יגדל לעד עד עולם וכו' עכ"ל וכ' הרא"ש בפסקיו בפ"ק דע"ז דלדעת רש"י ז"ל שנת השמטה היתה שנת שבעים ושלש לאלף הששי ולדעת רבינו יצחק היתה שנת שבעים וארבע לאלף הששי ובתשובותיו כלל ד' סימן י' כ' שבשנת חמשת אלפים וע"ג לבריאת העולם היה עצירת גשמים בספרד ורצה הרא"ש ז"ל שישאלו המטר עד חג השבועות ולא הודו לו כל חכמי הדור

גם בזמן ההוא היה רבינו מרדכי אשכנזי מאוסטרייך הנקרא מרדכי שחבר ספרו על ספר הלכות הרי"ף וכ' בעל שלשלת הקבלה שהוא ראה בדיני שחיטות ובדיקות שחבר הוא בחרוז שקורא עצמו מרדכי בר' הלל וכפי הנראה שהיה נכדו של ראב"ן שכ"כ בפ' מצות חליצה וראב"ן זקני פסק דכי מעשינן בשביל אונס או חולי יש לה כתובה והיה חתנו של רבינו יחיאל מפריש שכ"כ בעירובין פ' חלון פעם אחת ראיתי בבית חמי ה"ר יחיאל מפריש שערבו בבית מורי בע"ש וכו'. והיה גיסו של בעל הסמ"ק שכ"כ בפרק כל שעה אמנם גיסי הר"י מקורביל ז"ל כתב בס' מצות קטן אשר יסד נ"ל לקיים המנהג ולאסור