קורא הדורות מ

נראה בפי' שהיה בזמן הרשב"א שהרי כ' שם, גם אזכיר תאריך חרבן מקדש מעט והוא חרבן בתי מדרשות ובתי כנסיות שבצרפת ובקצת פרובנצא בזמני ומן המערכה נסתי' והוא בעונותינו שנת חמשת אלפים וששים ושש והיה גם כן בחדש המוכן לפורעניות הוא חדש אב יום ב' לחרבן בית קדשינו והוא עשרה באב יום ששי והסימן אב הטומאה וילכו בלא כח כלומר ביום ששי שנת ילכ"ו לפ"ק הלכנו אי נמי ויגרשהו ויל"ך ויהי' ביניהם אלף רל"ח יחזירנו מהרה אל מלכותו המקודש מקבץ נדחי ישראל עכ"ל וכבר כתבנו שהחרם שהחרימו הרשב"א ובית דינו לבל ילמדו חכמות חצוניות היה בשנת חמשת אלפים ושש וחמש וכפי זה נמצא ודאי שהיה בזמן הרשב"א וכ' עוד שם בפ"ה כי בהיותו במצרים שמע מפי ה"ר שמואל ז"ל אחד מבני בניו של הרמב"ם ז"ל שכשהרמב"ם ז"ל היה חותם שמו באגרת שלוחה הי' מסיים הכותב העובר בכל יום שלשה לאוין אני פלוני אמרתי לו דרך חצי נחמה שמא הרב ז"ל היה מוכרח לעמוד שם שהרי היה רופא למלך מצרים וכו' עכ"ד. ושמא ה"ר שמואל שהזכיר שם הוא בנו של רבינו דוד נכדו של הרמב"ם או בנו של ה"ר אברהם או של ה"ר שמואל בנו של רבינו דוד וכתב עוד הרדב"ז סימן רי"ט שמ"ש בס' כפתור ופרח בפ"ה ובמעשה שאירע סוף מחזור רס"ז מקהל גדול מהם שנתייהדו ביום אחד במצרים ע"י הנגיד רבינו אברהם וכו' והמחמיר תע"ב ע"כ וזה הנגיד רבינו אברהם נראה לי שהוא בנו של הרמב"ם ז"ל ולא חשש וקבלם עכ"ל וכן כתב בתשובה אחרת שכתב בענין הקראין והובאה בחלק שלישי של מהרש"ך סימן ט"ו ע"ש ואחר המחילה רבה אי אפשר לומר כן שהרי זמן הרמב"ם היה במחזור ר"ס כש"ש בהלכות קדוש החדש פי"א יעו"ש שיש כמו ק"ל שנה עד סוף מחזור רס"ז לכן נראה שזה רבינו אברהם הנגיד שמזכיר שם היינו רבינו אברהם בר מיימון בנו של הנגיד רבינו דוד שנזכר לעיל

גם בדור ההוא היה ה"ר שלמה בן בנו של רבינו שמשון בעל התוס' בעכו וגם ה"ר שם טוב מליאון שחבר ספר המשקל וס' משכן העדות וספרים אחרים וה"ר משה מליאון שהיה שוכן באוילה וגם בדור ההוא היה רבינו. גרשון חתנו של הרמב"ן והוא אביו של הרלב"ג. וכ' בספר יוחסין כי גם רבינו גרשון היה חכם כולל שעשה שער השמים וכתב עוד כי הרב ר' פרץ בר יחיאל מפריש נפטר שנת ס' לפ"ק ונראה שאין זה רבינו פרץ בעל התוס' כי הוא היה יותר קדמון וכ' עוד שם כי נפטר רבינו מאיר מרטנבורק רבו של הרא"ש בבית הסוהר שנת ס"ה לפ"ק ובשנת ס"ז היה גרוש גדול בצרפת בחדש אב יום ששי עשרה בו ודבריו הרי הם מכוונים למ"ש בעל ס' כפתור ופרח שכתבתי דבריו לעיל בסמוך

וכפי זה מ"ש בס' תניא ד' פ"ב בשם שבולי הלקט וז"ל ועל שאנו עסוקים בהל' תענית ובענין שריפת התורה נכתוב לזכרון מה שאירע בימינו ע"י רוב עונותינו שנשרפה תורת אלהים בשנת חמשת אלפים וארבע לבריאת העולם ביום ששי פ' זאת חקת התורה בעשרים ואחד קרנות מליאים מספרי תלמוד והלכות והגדות בצרפת כאשר שמענו לשמע אזן וגם מהרבנים שהיו שם שמענו שעשו שאלת חלום לדעת אם גזירה היא מאת הבורא והשיבו להם ודא גזרת אוריתא ופירושו ביום ו' זאת חקת התורה הוא גזרה עכ"ל נראה שגזרה זו היתה קודם גרוש צרפת ששים ושתים שנה שהרי הגרוש היה בשנת ששים ושש לפ"ק וגזרה רעה זו משריפת התורה היתה בשנת הארבע לפ"ק נמצא שגזרה זו היתה ששים ושתים שנה קודם הגרוש. אמנם מה שנראה לה הוא שיש שם בס' תניא ובס' שבולי לקט טעות סופר וצריך להיות בשנת חמשת אלפים וששים ושש ושריפת התורה היתה בפרשת זאת חקת התורה בחודש תמוז ומיד בעשרה באב היה הגרוש ולא יתכן לומר ששריפת התורה היתה בשנת חמשת אלפים וארבע וישבו שם ישראל אחר כך ששים ושתים שנה שדבר זה אין הדעת סובלתו אנא ודאי כי הכל היה שריפת התורה והגרוש בשנה אחת