קורא הדורות ג

פשיט רב אחאי לא כמו שפי' רשב"ם דהיינו רב אחאי גאון שעשה שאלתות והיה בסוף כל האמוראים ולכך משנה לשונו בכל התלמוד פריך ר' אחאי פשיט ר' אחאי שהרי כאן רב אשי עונה על דבריו אלא אומר רבינו תם שהוא אמורא וכל אמורא היה תופס לשונו כמו מגדף בה ר' אבהו תהי בה ר' יוחנן לייט עלה אביי עכ"ל

וכתב עוד רב שרירא גאון ז"ל דבתר דשכיב רב סמא בריה דרבא שהיה סוף האמוראים מלך רבה יוסי וביומי סוף הוראה ואסתיים תלמודא אך הראב"ד ז"ל ס' הקבלה כתב סדר רבנן סבוראי הדור הא' רבה יוסי הוא ראש רבנן סבוראי היה לראש אחר רבינא ל"ח שנה ובשנת כ"ד לגדולתו שהיא ד' אלפים ור"ס ליצירה נחתם התלמוד וכ"כ במבוא התלמוד לרבינו שמואל הלוי הנגיד ז"ל רבנן סבוראי שנת דרל"ו ליצירה רבה יוסי הוא ראש רבנן סבוראי בסורא ל"ח שנה סי' דרע"ד ובשנת כ"ד לגדולתו נחתם התלמוד חתימת התלמוד דר"ס ומשם עד שמת רבה יוסי י"ד שנה שנת ודרע"ד ע"כ והנה כלל הדברים שבימי ר' אשי הוחל הש"ס להכתב ובשנת ע"ג לפטירתו נחתם

עוד כתב ר' שרירא גאון ז"ל ורובא דרבנן סבוראי שכיבו בשנים מועטות דהכי פירשו הגאונים בס' זכרוניהם בדברי הימים בשנת תתט"ו רוצה לומר למנין שטרות שכיב רבנא סימא בריה דרבנא יהודאי ובשנת תקי"ז שכיב ר' אחאי בר רב הונא ובשנה ההיא שכיב רבי רחומי ואית דמחלפי רבי רחומאי ובשנה ההיא שכיבו רב שמואל בר יהודה מפומבדיתא ורבינא בר אמוציא ובשנת תתי"ט שכיב ר' הונא ריש גלותא ובשנת תתכ"ב שכיב ר' אחאי בריה דרבא בר אבוה ובשנת תתכ"ו שכיבו רב תחנא ומר זוטרא בני חיננא ואשתייר רבה יוסף גאון במתיבתא כמה שנין ובתר הכי רב עינא בסורא ור' סימונא בפומבדיתא ובתר הכי רב רבאי מרוב ומן מתיבתא דילן הוה ואמרינן דגאון הוה והויין שני גזירות וצרות בסוף מלכות פרסיים ולא הוו יכלין למקבע פרקי עכ"ל. ובס' הקבלה כתב בענין זה הדור הב' תלמידי רב סימונא ורב עינא ולא הזכרו בשמותיהם כי הישיבות בטלו כמו חמשים שנה אחרי מות רב סימונא מפני שנאת מלכי פרס וגזרותיהם ע"כ וכ"כ במבוא התלמוד לרבינו שמואל הלוי הנגיד ז"ל

וכתב עוד הגאון ז"ל ואילין גאונים דהוו במדינתא דילנא בפומבדית' בתרי אילין מילין בסוף מלכות פרסיים משנת ת"ש שנה ר"ל למנין שטרות מלך מר בר רבי חנין מאשקייא ובתריה מלך מר רב מר זקינינו בריה דמר רב דימי סורנו ובימיו מלך בסורא רב מר בר הונא ואחריו רב מדי סורנו מלך בנהרדעא מר רב חיננאי מן בי נהרא ובימיו יצא שגעון לעולם שנת ד' אלפים ושע"ד ליצירה ואמרי דהוה בסורא אותו העת רב חיננאי ורב חנא גאון בפומבדיתא ומר רב יצחק גאון אבל הראב"ע ז"ל בפי' דניאל בפסוק ובאחרית מלכותם כהתם הפושעים יעמוד מלך עז פנים ומבין חידות כתב ויש מהגאונים שאומרים לו עז פנים הוא הקדרי שיצא בשנת ד' אלפים ושנ"ד שנה וע"ש. וכתבו עוד הגאון ז"ל וס' הקבלה שבימיו של מר יצחק גאון גברה מלכות ישמעאל על מלכות פרס ונעקרה מלכות פרס מן העולם ובא לבבל עלי אבן אבוטאלב מלך ישמעאל. ויצא אליו מר ר' יצחק ראש ישיבה לקראתו והקביל פניו בסבר פנים יפות וכבדו ונשאו המלך עלי וכשנעקרה מלכות פרס והלכו בניו ובנותיו של יזדגרר מלך פרס בשבי ועמד מלך ונתן בת יזדגרר לר' בוסתנאי ראש גליות וגיירה והיתה לו לאשה וכתבו עוד שאחרי מות מר בר רב יצחק היה מר רב רבא ומר ר' הונא בסורא ומר רבא בפומבדיתא שתקנו בימיו לתת גט לאלתר לאשה דלאו כשמעתיה דכלתיה דר' זביד וכו' ואחריהם בסורא היה ר' שיננא ונקרא משרשיא בר תחליפא ורב בוסתנאי בפומבדיתא וכתב רבינו שמואל הלוי הנגיד במבוא התלמוד כי אלו הם סוף רבנן סבוראי וכ"כ הראב"ד בס' הקבלה כי אלו הם סוף רבנן סבוראי והם חמשה דורות ושנותיהם קפ"ז אבל ר' שרירא גאון ז"ל כתב שאחרי ראש ישיבות אלו היו כמו עשרים רבנים אחרים ע"ש במקומו כי אין צורך להעתיקם פה ואפי'