קורא הדורות ב

הפרק הראשון אמוראים חכמי התלמוד מסרוה לרבנן סבוראי זלה"ה

כתב רב שרירא גאון בתשובותיו טעם למה נקראו רבנן סבוראי מפני שרבינא ורב אשי סוף הוראה ובתר רבינא איפסיקא כדחזא שמואל ירחינאה בספריה דאדם הראשון דהוה כתוב ביה אבינא ואשי סוף הוראה ובתר הכי אע"ג דודאי הוראה לא הוות הוו סבוראי דמפרש דמקרבי להוראה ואיקרו אנהו רבנן סבוראי וכל מאי דהוה תלי הוה פרשוה כגון רחומי ורבה ורב יוסף מכי חתים דאמרינן בפרק המביא גט וצקלג וכו' וכי חתים עיר בסביבי דנהרדעא ורב רבאי מרוב דמפרשי במסכת סנהדרין דף מ"ג דאמר היוצא ליהרג משקין אותו קורט של לבונה כדי שתטרף דעתו עליו וכו' ותנא נשים יקרות שבירושלים היו מתנדבים אותם משלהם דבעינן ואם אינם מתנדבות משלהן משל מי א"ר רבאי דמן רוב מסתברא משל צבור משום שנאמר תנו שכר לאובד וכו' וגם דוב עירו של רב רבאי היתה בסביב ישיבות נהרדעא היא ואמרי רבנן דרב רבאי גאון הוה ואוריך שני טובא עכ"ל. והנה מ"ש הגאון ז"ל דבפרק המביא גט בענין צקלג ומדמנה וסנסנה שנזכרו שם רחומי ורבה ורב יוסף מכי חתים הנה בפ"ק דגטין דף ז' לא נזכרו שם אלא רב גביהה מארגיזא ורב אחא מבי חוזאה וכן בפ' נגמר הדין דף מ"ג בענין משקין אותו קורט של לבונה לא נזכר שם רב רבאי מרוב אלא בנוסחאות שלנו כתוב כן לא התנדבו נשים יקרות משל מי הא וודאי מסתברא משל צבור מכיון דכתיב תנו מדידהו ומה שנראה הוא שבנסחאות הגמרות של הגאון ז"ל היה כתוב שמות החכמים אלא שהיו מרבנן סבוראי וראיתי בס' כריתות שכתב שרב גביהה מארגיזא היה מרבנן סבוראי ולדידי לא יתכן לומר כן שהרי הכי אמרינן התם א"ל רב הונא בר נתן לר' אשי מ"ד קינה ודימונה ועדעדה וכו' אלא רב גביהה מארגיזא אמר בה טעמא וכו' אלא מעתה צקלג ומדמנה וסנסנה הכי נמי א"ל אי הוה ר' גביהה מבי ארגיזא הכא הוה אמר בה טעמא א"כ נראה מזה שרב גביהה מבי ארגיזא היה בזמן רב אשי ורב הונא בר נתן והיה מהאמוראים ונראה שזהו ר' גביהא מבי כתיל שכתב בספר הקבלה שהיה ראש ישיבה בפומבדיתא בשנת מות ר' אשי והיה לראש ישיבה שתי שנים

וכתב עוד הגאון ז"ל וכמה סברי אקבעו בגמ' דאינון מרבנן בתראי כגון ר' עינא ור' סימונא ונקטינן מן הראשונים בגמ' דקדושין פ' האשה נקנית דתנן ברישא מנה"מ וכו' עד בכסף מנלן כלהו אידך פרוקי וקושיי דמתרצי בגמרא רבנן בתראי סבוראי תרצניהו וקבעינהו עכ"ל וכ"כ הרב העטור באות מ' דף ק"כ מדתיקנהו רבנן סבוראי בשנת תתקס"ב למנין השטרות וביומי מר רבינא גאון מפומבדיתא ומר ר' הונא גאון מסורא נ"ע ואיהו הוא דאסר כנתא ואיהו תני האי דהאשה נקנית ע"כ וכ"כ הריטב"א ז"ל בריש קדושין דף ג' ע"א קיבלנו מרבותינו ז"ל דכלא סוגיין עד הכא דבתר הוראה היא ומר הונא גאון ז"ל מסורא איהו תני לה ואיהו דאסר כנתא וביומיה תקינו תקנתא דמורדת דנהיגי בה גאונים ז"ל עכ"ל. ומ"ש דרב הונא מסורא איהו תני לה נראה שזהו מר הונא שהיה בדור חמישי מרבנן סבוראי וכמ"ש בס' הקבלה הדור החמישי מר רבא ומר הונא מר הונא בסורא ומר רבא בפומבדיתא

וכתב בעל הליכות עולם בריש ספרו ונחתם התלמוד עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע רק רבנן סבוראי שעמדו אחר ר' אשי הוסיפו בו קצת תוספות כאשר מקובל מפי הגאונים ז"ל כגון בריש קדושין ופריך רב אחאי בפ"ק דקדושין דף י"ג פריך רב אחאי אטו כלהו נשי דינא גמירי וגם בפרק החולץ דף מ"ו פריך רב אחאי אימא בכספא ובטבילה קשיא אבל התוס' ז"ל בריש מס' כתובות על מאי דקאמר התם פשיט רב אחאי הגיע זמן ולא נישאו אוכלות משלו כתבו שם