קורא הדורות ד

הגאון עצמו לא היה בקי הטיב בסדר אלו החכמים שכ"כ שם ובאילין שני כלהו גאונים דהוו במתא מחסיא לא נהירנא להו שפיר על הסדר ואית בהו תופנתא ונטרותא דנשיאים דמעברין להו מהדרין להון ומה דבריר לן כבר כתיבנא להו ע"כ. וראיתי בס' כתיבת יד שכתוב שם ואחר התלמוד נכתב חבור אחד

הפרק השני ורבנן סבוראי מסרוה לנאונים

הנה כפי מה שבא כתוב בתשובת הגאון רב שרירא ז"ל ובמבוא התלמוד לרבינו שמואל הלוי הנגיד ז"ל ובס' הקבלה להראב"ד ז"ל משמע שהדור הא' מראשי הישיבות של הגאונים מר בר רב חיננאי גאון מנהר פקוד היה ראש ישיבה חמש שנים ויש אומרים ח' שנים ואחריו מר רב נהילאי הלוי מנרש ח"י שנים ואחריו מר רב יעקב הכהן מנהר פקוד ח"י שנים ואחריו מר רב שמואל בן בנו של בן בנו של מר רבא גאון של פומבדיתא מבני בניו של אמימר חבירו של ר' אשי ח"י שנים ואחריו רב הונא בר יוסף דמתא מחסיא ואחריו רב חייא ממישון ואחריו מר ינוקא והוא רבה בר נטרונאי ואחריו רב יהודה גאון ואחריו רב יוסף גאון ואחריו רב שמואל בר מרי ובימי רב שמואל זה היה רב שמעון קיירא ולא נסמך לגאון וחבר הלכות גדולות וכן נראה מדברי הרב בעל המאור ממ"ש בסוף מר"ה שרבינו שמעון קיירא חבר הלכות גדולות לאפוקי ממי שאומר שרב יהודה גאון חבר הלכות גדולות וכתב הרב מנחם בן זרח בהקדמת ספרו ספר צידה לדרך שר' שמעון קיירא חבר הלכות גדולות בשנת ד' אלפים תק"א ליצירה וכ"כ הרשב"ץ בספר זוהר הרקיע במצות עשה נ' קכ"ח שר"ש קיירא חבר הלכות גדולות והנה אחר רב שמואל בר מרי היה ר' אחא משבחא והוא חבר ספר השאלתות על סדר פרשיות התורה אבל לא נסמך רב אחא משבחא זה לגאון מפני שנאת ראש גלות שבאותו הדור שהיה שונאו וסמך הראש גלות לשמש של ר' אחא ושמו רב נטרונאי וכעס רב אחא והלך לו מבבל לא"י ונפטר שם והיה רב נטרונאי לראש כמו י"ג שנה ואחר פטירת רב שמואל בר מרי היה קטן נקרא שמושא רבא והוא מהלכות תפילין וס"ת ומייחסים אותו לאביי ורבא ולרבנן סבוראי ע"כ. ובכן נשלם מה שרצינו לבאר בסדר רבנן סבוראי שהיו אחר האמוראים: חכמי התלמוד. והנה מעתה אחר שנתבאר סדר רבנן סבוראי לדורותם נבא לבאר סדר

הגאונים לדורותם זה אחר זה בס"ד

לראש בפומבדיתא רב מרי הכהן מנהר פקיד ח' שנים ואחריו רב אדא חצי שנה ואחריו מר רב יהודאי גאון בר מר רב נחמן מפומבדיתא שלש שנים ומחצה ומאור עינים הוה והוא חבר הלכות פסוקות וכ"כ הרשב"א ז"ל בתשובותיו סי' תק"ד ועוד מתלתא וארבעה, קראי מה' פסוקות של רבי יהודה ומהלכות גדולות והרב אלפסי וכו' וכ"כ התוס' במס' נזיר דף נ"ע ובה' פסוקות דרב יהודאי בה' נזיר וכו' וכ"כ בהג"מ בפ' י"א מה' גירושין שכתב שם וכן הגיה ר"י בה' פסוקות דרב יהודאי גאון מיום הכתיבה וכו' ובס' הלכות גדולות בס' ברכות פ"ז כתוב אקשי ליה רבנן למר רב יהודאי גאון והרי בונה ירושלים וכו' ומשם משמע שרב יהודאי גאון לא חבר הלכות גדולות ואמרו עוד שם שבאותם הימים היה ענן ושאול בנו וכתב בס' הקבלה שענן זה היה חכם בתחלה והוא ובנו היו שרים מזרע, בית דוד והכירו בו שמץ פסול ומפני כן לא נסמך לגאון וגם לא סייעוהו מן השמים להיות ראש גלות ומפני הטינא שהיתה בלבו העלתה שרטון ועמד להסית את ישראל מעל קבלת החכמים וכו' ונעשה זקן ממרא ע"פ ב"ד וכו' כי אחר החרבן נדלדלו הצדוקים עד שעמד ענן וחזקם עכ"ל. וכ' בעל ס' צידה לדרך שרב יהודאי גאון נפטר ש' ד' אלפים ותקכ"ב ואחר רב יהודאי גאון היה מר רב אחינאי כהנא בר מר רב הונא ה' שנים ואחריו מר רב מרי הלוי בר רב משרשיא שלש שנים ומחצה ואחריו רב ביבוי הלוי בר מר רבא מנהר פקוד עשר שנים ומחצה והוא היה עם מר רב הונא מר הלוי ועם מר רב מנשה גאוני בפומבדיתא וכתב בס' הקבלה ובימי גאונים אלו שהיו בפומבדיתא היה במתא מחסיא רב