קורא הדורות כג

זה שעלה בדעתכם וכו' ותפילין שהיו במערב כך היו ובזה כתב אותו מי שכתב חבור בתפילין שמו הרמב"ם מקורדוב"א ואותו החבור היא שהטעני והטעה כל אנשי המערב שלפני וכו' וכתב ע"ז הרב כ"מ ומ"ש בתשובתו וכ"כ אותו שכתב חבור בתפילין שמו הרמב"ם מקורדוב"א הוא חכם אחד בן עירו של רבינו ושמו כשמו וחבר חבור בתפילין לבד וכו' ע"ש

גם בזמן הרמב"ם היו מבית דינו הר' שמואל הלוי בר סעדיא והר' יצחק בר ששת כאשר כתוב בתשו' הרמב"ם והובאה תשובה זו בח"ג של מהרש"ך סי' ט"ו בפסק מהרדב"ז ז"ל על ענין הקראי"ן וכפי הנראה מדברי בעל ס' יוחסין כי ימי חייו של הרמב"ם היו ע"ה שנה דהיינו שנולד בשנת ד' אלפים תתצ"א ליצירה ע"פ יום שבת ונפטר שנת ד' אלפים תתקס"ה במצרים ובכו אותו כל היהודים והמצריים ג' ימים ואח"כ הוליכוהו לקברו בא"י וכו' כמ"ש שם המעשה וי"א כי נקבר בטבריא וי"א כי נקבר בחברון בין האבות וכ' עוד בעל ס' יוחסין שרבינו אברהם אב ב"ד והרמב"ם וה"ר יצחק הלוי בר זרחיה ורבינו קלונימוס והר' שאול הכהן והר' יהונתן הכהן ור"א בן מזא"ח מטוליטילא ור"ת מאורלינש והר' אהרן מפלט נפטרו כלם שנת דתתקס"ה ליצירה לפי זה הרמב"ם נפטר אחר פטירת רב אלפס ק"ב שנים ואחר פטירת רש"י ק' שנה ונולד כ"ז שנה אחר פטירת רב אלפס וכ"ה שנה אחר פטירת רש"י. ואחר שנפטר הרמב"ם ז"ל קם בנו הרב החסיד ר' אברהם מיימון לנגיד במצרים והוא חבר ספר הנקרא אל כפאיא ומזכירו הר"ם אלשקאר ז"ל בתשובותיו סי' ח"י וז"ל איברא ודאי דדעת הרמב"ם ז"ל שצריך לברך אותה קודם המילה כמו שנהגו במקומנו זה דהוא אתריה דמרן ז"ל ועל פיו יחנו ועל פיו יסעו וכ"כ עליו הר' אברהם בנו בספר אל כפאיא ז"ל ויש מי שסובר וכו' והביא שם דבריו ע"ש. וכתב בס' יוחסין שה"ר אברהם עשה שאלות וכן תלמידו החשוב של הרמב"ם הר' יוסף בר יהודה עשה פי' על שיר השירים בלשון ערבי חשוב מאד ואני הכותב ראיתי בסוף אגרות הרמב"ם שאלה שש אל הר' יוסף בן הר' גרשום ואל הנגיד הר"א מיימון ז"ל ומתוך דברי תשובתו נראה שהיה חכם גדול כמו שיראה הרואה שם במקומו. ובנו של הר"א מיימון היה הנגיד רבינו דוד מיימון שחבר ט' מדרשים על התורה בלשון ערבי ועד היום ההוא במצרים קורים אותן ברבים בכל שבת ושבת בקצת קהלות

גם בדור ההוא של הראב"ד והרמב"ם היו תלמידי רש"י והם רבותינו הצרפתים בעלי התוס' ומגדולי תלמידיו הם בני בתו של רש"י ז"ל והם ג' אחים הגדול שבאחים הוא רשב"ם דהיינו ר' שמואל מרומרוג בן רבינו מאיר בן רבי שמואל מרומרוג והוא פי' פ' ערבי פסחים וגם פי' בבא בתרא מפ' חזקת הבתים שבאמצע אותו הפרק נפטר רש"י זקנו ורשב"ם השלים פי' המסכתא עד סופה והאח הב' הוא רבינו יעקב בן רבינו מאיר ונקרא רבינו תם דרך גדולה ע"ש הכתוב שאומר ויעקב איש תם והוא היה גדול בחכמה ובתורה מכל בני גילו והוא חבר הרבה ספרים בפ' על התלמוד והרבה תשובות וס' הישר וכתב הראב"ד בס' הקבלה ושמענו שבארץ צרפת היה חכם גדול ורב מובהק במדינת רומרוג שמו ר' יעקב ה' ישמרהו ויחיהו ויזכהו ללמוד וללמד ולהרביץ תורה בישראל ע"כ. וגם יש עוד ר"ת מאורליניש ונראה שזהו רבינו יעקב מאורליניש שמביאים התוספות בכמה מקומות והאח הג' הוא הריב"ם דהיינו רבינו יצחק בר מאיר שמביאים התוספות בכמה מקומות וכ"כ בס' התרומה סי' ע"א רבינו יעקב אומר דסגי בהגעלה בחמין והר' יצחק אחיו מצריך ליבון וכו' ע"ש. וכתב בעל ס' יוחסין שרשב"ם נפטר שנת תתקל"ה ור"ת נפטר שנת תתק"ל ורבי אפרים מריגשבורק תלמיד הרי"ף נפטר שנת תתקל"ה. ובזמן רשב"ם היה ראב"ן דהיינו רבינו אליעזר בר נתן שחבר ס' צפנת פענח והוא היה חמיו של רשב"ט דהיינו רבינו שמשון בר טוביה וחמיו של רבינו יואל הלוי זקנו של הראבי"ה כדמוכח כל זה בה"ג בסוף ה' חמץ ומצה בה' הגעלה ע"ש וכ"כ במרדכי בסוף פ' גיד הנשה שראב"ן היה חמיו של רבינו יואל הלוי וזהו לאפוקי מבעל ספר יוחסין שכתב שראב"ן הוא רבינו