קורא הדורות כב

האנושית על רבים מיסודי הדקדוק והנקוד וצורת האותיות וגם ספרים אחרים קצרים בתכונה ובתשבורת ובמספר ובסוד העבור ועוד לא הספיקו כל ספריו עם כל ספרי זולתו ולא רוו צמא המשכילים בשלימות עד שרצה המקום לזכות לישראל והזריח לנו שמשו של הרב הגדול עטרת הגאונים רבינו משה ע"ה ורוח האמיתית נוססה בו וישם ה' דבר בפיו כה תאמר לבית יעקב וכה תיישרם לנחותם הדרך אל תחת מהמונה ואל תירא כי אנכי שלחתיך כללו של דבר עלה במעלות האמת בשלום ובמישור יותר מאשר שמענו על כל זולתו מחתימת התלמוד ועד הנה והוא הבין באמת בפילוספיא האמיתות האנושית כל מה שהבין בה ארסטו וכל מפרשי ספריו והבין בתשבורת והמספר והמצורף אליהם כל מה שהבין בם אקלידס וחביריו וידע בתכונה כל מה שנודע מתעלומותיה לבטלמיוס הנק' מגסטי וסיעתו ומצא במלאכת הרפואה כל מה שמצאו בה גאלינוס ואבוקרט וכתותם וכלל שכלו מקבלת התורה כל מה שנודע והתחדש עד זמנו וחקק וצרף בסודותיה ובסתרים ובכלל באמיתות הנבואה יותר ממה שנגלה לאחד מן המחברים הנמצאים עד יום צאתו וכמעט היתה ההגשמה מתפשטת בקצוות רבות בתחלת צאת ספריו הקדושים בארצות ובפי' ראינו בכתבים רבים בזמן המחלוקת הראשונה השלוחים כנגדו מכנפות הארץ שהם תופשים עליו מאד ומגנים ספריו על אומרו שאין לבורא הכל שיעור ותמונה. גם ראינו אגרת שלוחה מן החכם המופלא הרב המובהק הרמב"ן ז"ל שלוחה אל האיתנים רבני צרפת בימים ההם טוען לפניהם החמודות רבות מעידות על שכלו וחכמתו לזכות רבינו הגדול ז"ל בדברים רבים ובפרט בהרחקת ההגשמה אשר האשימוהו עליה וכו' עכ"ל לעניינינו

ודע שכל מקום שהרמב"ם סותר. דבריו עמ"ש בפי' המשנה למ"ש בס' היד משנה תורה נקטינן עיקר כדבריו שכתב בס' משנה תורה מפני שכתבו לפסק הלכה אבל מ"ש בפי' המשנה הוא לענין פי' לבד ולא לפסק הלכה ועוד טעם אחר שפי' המשנה חיברו בימי בחרותו אבל חבורו הגדול ס' משנה תורה חברו אח"כ ובא באחרונה דבריו האחרונים הם עיקר

גם בזמן ההוא של הרמב"ם היה רבינו יצחק בר אבא מרי ממרשיליא בעל העיטור וכפי מ"ש בתחלת ספרו חשבון השנים שהיו מבריאת העולם ועד זמנו והנה כפי זה היה בזמן הרמב"ם וכמו שיראה המעיין שם בס' העטור והעיד הוא על עצמו שם שבהיותו בן י"ז שנה חבר ספר מה' שחיטה וטרפות במצות הרב אביו ז"ל והוא היה שואל שאלות מר"ת ור"ת היה משיב לו תשובות וגם מביא שם דברי הרמב"ם ושם בדף ט"ו מביא לה"ר הלל מרומניאה והר' שבתי שחולקים זע"ז ובדף צ"ה מביא לר' קלונימוס הנשיא מנרבונא ודע שספר העטור לא נדפס כלו אלא מקצתו והשאר הוא בכתיבת יד. גם בזמן ההוא של הרמב"ם היה הר' מאיר הלוי בנו של ר' יוסף הלוי ן' מיגאש ורבינו מאיר בן אחיו שהיו חכמים גדולים וגם הרמ"ך דהיינו הר' משה הכהן שעשה הגהות על ס' הרמב"ם והרמב"ם השיב לו עליהם. וגם בזמנו היה דיין באלכסנדריא של מצרים הרב ר' פנחס בן הרב ר' משולם והר' שמואל הלוי ראש ישיבה והרב ר' חסדאי הלוי הספרדי מעיר אלכסנדריא של מצרים וגם חכמי נרבונא והם הר' טרכיס בר משה והר' אברהם בר יצחק והר' משה בר יוסף וה"ר משולם בר נתן וה"ר מאיר בר יעקב וה"ר משה בר טדרוס באגרות הרמב"ם שהיו שואלים אליו והרמב"ם היה שולח להם שו"ת על שאלותיהם וכמו שיראה המעיין שם במקומו וכתב בעל העטור באות ב' דף ע"ז ע"א ועל דבר זה נשאל הרב החסיד שחלק עליו הנשיא הגדול ר' משה בר' טדרוס ז"ל וגם הזכירו שם באות מ' דף פ"ז. גם בזמן ההוא היה הר' אפרים מצור שהיה שואל מהרמב"ם והיה משיב לו וכמ"ש הר"מ אלשקאר דף י"ט עוד כתב בעל העטור באות ש' דף כ"ה והיום ראיתי תשובה אחת מר' שמואל מאיטרנטו ע"י מעשה שהשיב לר' שילה בנו של רבי יצחק סיפונט ז"ל ופסקו וכו'. גם בזמן הרמב"ם מקודם לו היה הרמב"ם מקורדוב"א וכמ"ש הוא בעצמו בתשובה שהשיב לחכמי לוניל והביא' הרב מגדול עוז בפ"ג מה' תפילין וז"ל תשובה