קורא הדורות כא

על דברי הרמב"ם ז"ל והרד"ק בן הרב ר' יוסף קמחי המדקדק הלך מנרבינא אל מלכות קשטיליא לעשות שלום ביניהם כאשר כתוב כל זה באורך באגרות הרמב"ם ז"ל ע"ש כל הענין במקומו וזה הרב ר' שלמה בן אברהם הנזכר מביאו הרשב"א בתשובותיו וכתבה הרב"י בטא"ח סי' תקע"ו דף ש"נ ע"א וז"ל והר"ש בן אברהם דמונטיפיל התיר לאכלם בשבת משום דלא אמרי' הכנה מב' ימים בא מיום אחד תשובה מי הוא שיבא אחרי הרב ז"ל את אשר כבר עשאו וכבר הורה זקן בהכנה דרבנן אבל לדין יש תשובה ע"ש והנה ידוע הוא שהרמב"ם ז"ל היה תלמידו של הרב ר' יוסף הלוי ן' מיגאש וכ"כ הרמב"ם בהרבה מקומות מספרו וכן הורו רבותי ז"ל הרב ר' יוסף הלוי ורבו ז"ל רוצה לומר הרי"ף וכמה תשובות היה משיב לחכמי לוניל ובראשם הרב ר' יהונתן בן דוד הכהן שהיו שואלים ממנו שאלות מענין ס' משנה תורה והוא משיב להם תשובות בענוה גדולה וכמו שמביא הרב מגדול עוז ז"ל בכמה מקומות ונראה שזהו רבינו יהונתן הכהן שפי' מ' עירובין על הלכות הרי"ף ומלבד ס' משנה תורה ופי' המשניות שעשה הנה כתב בהקדמת פי' המשנה קרוב לסופו שהוא חבר פי' בתלתא סדרים מועד ונשים ונזיקין לבד מד' מסכתות אחרות שהיה חושב לחבר בהם פי' וחבר ג"כ פי' חולין ע"ש. עוד מלבד כל זה כתב ס' שו"ת שהיו שואלים ממנו והיה משיב להם. ואני הכותב ראיתי הספר ההוא מכתיבת יד שהיו כתובים בו כמה תשובות בלשון צח וקצר והיו רכ"א תשובות מועתקות מלשון ערבי ללשון הקדש. ועוד חבר ס' סדר עולם על כללי הגמרא וכתבו הרב בצלאל אשכנזי בכללי הגמרא שעשה והובא זה בס' גופי הלכות שחבר הרב מה"ר שלמה אלגאזי ז"ל. עוד חבר בקשה שאומרים ביום הכפורים שהיא עת שערי רצון להפתח וכו' וסימנה אני משה בר מיימון חזק. ועוד חבר ס' רפואות וקרא שמו פרקי משה והוא מזכיר אותו בה' דעות. וידוע כי הוא היה רופא של מלך מצרים ככתוב הענין באגרותיו ע"ש במקומו. וכתב בעל ס' צידה לדרך בהקדמתו שהרמב"ם היה חכם גדול בכל מיני חכמה יונית ופי' המשניות שחבר בבחרותו קראו ס"י המאור ומלבד הספרים שחבר הנודעים לנו גם חבר פירושים בתלמוד בלשון ערבי ולא נתפשטו ממעוט עסק הבאים אחריו בתלמוד בבלי וכן חבר בשאר החכמות ספרים אין קץ ובפרט בס' הרפואה. ובימיו הושיע לכמה מדינות.. וארצות כל הקהלות שהיו שם בגלות ובכתביו ונחמותיו העמיד באמונה כמה קהלות מישראל והוא היה חסיד גדול נוסף על חכמתו ונדיב בעל אכסניא וכו' ע"ש והנה אם באנו לפרש ענין של הרמב"ם ושבחיו רבו מספר ועי' בס' שלשלת הקבלה כי שם האריך בספורי שף הרמב"ם ז"ל

וראיתי להעתיק כאן קצה לשון מדברי הפילוסוף הר' ידעיה בר אברהם אנבוניט המכונה בדרשי מפני שהוא שייך לענין הרבנים שהוזכרנו לעיל והוא בכתב התנצלות שכתב להרשב"א והוא בתשו' הרשב"א סי' תי"ח דף ע"ב אחר שהזכי' שבחו רבינו סעדיא גאון אל פיומי ושבחי הרבנים הספרדים הר' יצחק ן' גיאות והר"מ ן' עזרא והר"ש ן' גבירול והר' יאודה הלוי והנשיא ר' אברהם המכונה חכם אל שורטה ור' דוד הבבלי המכונה אל מקמץ ור' יוסף ור' יצחק הישראלי ור' יצחק בן מוקתיאל ור' יונה בן גנא"ת המדקדק והספרים שחברו כל אלו הרבנים הנז' וכתב עוד ובסופם הגיע החכם הגדול הראב"ע הנודע בשערים והוא העולה על כל הנזכר בהבנת האמיתות והשקידה על דלתות החכמה והרחקת שבוש האמונות בכותבי התורה וספרי הנביאים ואבותינו ספרו לנו שמחת גדולי הארץ הזאת חסידיה ורבניה לקראתו בעברו עליהם הוא החל לפקוח עינים בגלילותינו וחבר להם פי' התורה והנביאים וכל מקום שהוא מרגיש בו סתר מהסתרים מעורר עליו אם בביאור גמור או ברמז מועט כפי הראוי ועוד חבר להם ספר קטן קראו יסוד המורא בטעם המצות והערכת הרמזים בדרך קצר ועוד ספר השם בבאור סוד השם המפורש בנוי על שרשים מהמספר והתשבור' משקיף על הפלוספי' מעט ועוד פי' על קהלת ואיוב. הולך בהם בעקבות חכמי המחקר ועוד ספרים בדקדוק נותן בהם טעמים לקוחים מן החכמה