קורא הדורות כ

משה בר מיימון הספרדי מקורטובא והא לך דברי הרמב"ם בפי"א מה' שחיטה יש מקומות שמנהגם אם מצאו סירכא מן האזן וכו' שאוסרין אותה ואבא מארי מן האוסרין ואני מן המתירין והרמב"ם ברח מספרד ומארץ מערב מפני אימת המלשינים והישמעאלים ובא לו לארץ מצרים הנקראת אל קאהד"ה ובהיותו בן כ"ג שנה התחיל לחבר פי' המשנה והשלימו בשבע שנים בהיותו בן ל' שנה וכ"כ הוא בעצמו בסוף פירוש המשניות וז"ל כבר השלמנו החבור הזה כפי מה שהבטחנו וכמה שגזר ה' עלינו מן הגלות והנדוד בארצות מקצה השמים ועד קצה השמים וכו' גלות מכפרת עון יודע השי"ת כי מהם הלכות תליתי פי' במסעות הדרך ומהם עניינים רבים כתבתים ואני עליתי בספינות לים המלח ודי בזה וכו' עד אני משה בר מיימון הדיין בר יוסף החכם הדיין בר יצחק בר יוסף הדיין בר עובדיא הדיין בר שלמה בן הרב ר' עובדיא והדיין זצ"ל התחלתי לחבר פי' זה הספר ואני בן כ"ג שנה והשלמתיו במצרים ואני בן ל' שנה שהיא שנת אלף תע"ט לשטרות ברוך הנותן ליעף כח ול"א ע"י וכו' והיא שנת ד' אלפים תתקכ"ח ליצירה. וחבר פי' המשנה ללשון הגרי והעתיקו החכם ר"ש בן תבון בן ה"ר יאודה בן תבון הספרדי בלשון הקדש אבל פי' ס' משנה תורה שהוא ס' היד חברו בלשון הקדש בלשון צח וכ"כ הוא ז"ל בהקדמת מנין המצות וכן ראיתי שלא אחברהו בלשון ספרי הנבואה לפי שהלשון הזה קצר בידינו מהשלים ענייני הדינים בו וכן לא אחברהו בלשון התלמוד לפי שלא יבינוהו מאנשי אומתינו כ"א יחידים ומלות ממנו זרות קשות אפילו לבקיאים בתלמוד אבל אחברהו בלשון המשנה כדי שיקל זה לרוב וכו', וכתב עוד שם על הרב ר' יצחק בר ראובן אל ברגלוני ועל הרב ור"ש בן גבירול מחברי האזהרות וז"ל וכן כל מה ששמעתי האזהרות רבות המספר המחוברות אצלינו בארץ ספרד נהפכו עלי צירי למה שאראה אותו מפרסום הענין והגלותו ואם אין להאשימם כי מחבריהם היו משוררים לא רבנים זה ראוי להם מצד מלאכתם השלימוהו וכו' ע"כ. והנה לענין זמן שחבר ס' היד כתב בפ"ט מה' קדוש החדש כיצד הרי שרצינו לידע תקופת ניסן של שנת ד' אלפים תתק"ל ליצירה ובפ' עשירי מה' שמיטה ויובל כתב ולפי חשבון זה שנה זו שהיא שנת אלף ק"ז לחרבן שהיא שנת פ"ז ואלף ות' לשטרות שהיא שנת ל"ו ותת"ק וד' אלפים ליצירה היא שנת שמטה וכו' ובהקדמת הספר כתב וזו היא מלאכת השם שעשו בה כל גאוני ישראל מיום שחוברה הגמ' ועד זמן זה שהיא שנה ח' אחר ק' ואלף לחרבן הבית והיא שנת ד' אלפים ותתקל"ז ליצירה ולפי זה לא נודע בפי' בכמה שנים חבר ס' היד אם בי' שנים או בי"ב שנה או פחות או יותר ובעל ס' יוחסין כתב כי ס' מורה נבוכים עשאו שנת נ' מחייו והנה ידוע הוא כי ס' מורה נבוכים כתבו בלשון הגרי לתלמידו החכם החשוב ר' יוסף בר יהודה ככתוב בפתיחת ס' המורה שכתב הרמב"ם ז"ל לתלמידו ה"ר יוסף הנז' הנה מאז באת אלי מקצות הארץ וכוונת לקרות לפני גדלה מעלתך בעיני לרוב זריזותך על הדרישה וכו' והעתיקו מל' הגרי ללשון הקדש ה"ר שמואל בן תבון ז"ל מעיר לוניל כמו שמפורש שם בהקדמתו שחכמי הדור ההוא ה"ר יהונתן הכהן ושאר חכמי הארץ ההיא התחננו ע"פ כתביהם אל הרב הגדול הפילוסיף האלהי הנזר הטהור מרנא ורבנא הרמב"ם ז"ל הוא המחבר הספר הלז ויבקשו מאתו לשלחו אליהם וכו'. ועל ה"ר שמואל בן תבון שמו פניהם שיעתיקהו וכתב עוד שאם ישאר לו ספק בענין ההעתקה ישלח לשאול הספק ההוא אל הרב הגדול המחבר הספר הזה והמולידו ויאיר עיניו בו ע"ש. ויש ג"כ העתקה אחרת שהעתיק החכם ה"ר יהודה בן שלמה הספרדי בן אל חפני המכונה חריזי והעתיקו בעיר מארשיליא כאשר כתוב בהקדמתו ואני הכותב ראיתי הספר ההוא מכתיבת יד אבל אינה ברורה ומפורשת כמו העתקת הר' שמואל בן תבון. וככר ידוע המחלוקת שנפל לרבני צרפת עם הרמב"ם וראשי בעלי המחלוקת ההוא רבי שלמה בן אברהם ממונפיליא וב' תלמידיו היו ר' יונה ורבינו דוד בר שמואל ושלחו כתבים אל השר הגדול הר' יאודה הרופא בן הרב ר' יוסף בן אל פאכר ונתחבר עמהם בענין זה לקנטר